רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"להוציא מחוץ לחוק"

המלים השנואות בשפה העברית

מ"אדרבה", דרך "נשמה" ועד "עושה שכל" - בעקבות רשימת המלים השנואות באנגלית, גולשי "הארץ" בחרו במקבילותיהן בעברית. פספסו מלה או שתיים?

ביום ראשון השבוע התפרסמה ב"הארץ" כתבה על רשימת המלים השנואות ביותר באנגלית. בתגובות לכתבה הציעו הגולשים עשרות מלים מאוסות בעברית. אספנו את הצעותיהם לרשימה בסדר האלף-בית, והנה היא לפניכם. כמו שציינו רבים - אלה לא המלים ששנואות, אלא אופן השימוש בהן ברמה היומיומית. מלים מעטות הגיעו לרשימה בגלל הצליל שלהן. כל הציטוטים לקוחים מתוך תגובות הקוראים לכתבה .

אדרבה. "יאק", מנמק/ת הקורא/ת. בגלל הצליל? הדלת שנדבקת לריש ודוחפת אותה ל"בה" המפתיע? במלה הזו לפחות אפשר להאשים את הארמית.

אחינו. כפנייה לאדם.

אמונה. "בהפרש ניכר", כותב/ת הקורא/ת בלי פירוש. מפני השימוש התכוף בה? הזיהוי עם רוחניות ודתיות?

א.מ.ת. קורא/ת אלמוני/ת ממחיש/ה את הגיחוך שבהטיות א.מ.ת בשפת הדיבור: "למען האמת, אם לומר את האמת, אז האמת היא ש… עד עכשיו שיקרתי, אבל אם אתם לוחצים עליי, אז האמת היא, שמי שאומר לי משפט שמתחיל, או מסתיים במלים, תאמין לי, אז תאמינו לי, אל תאמינו לו…".

במיידי. ללא הסבר. עילגות כללית?

בעיקרון. מילה שנואה להרבה דעות. שוקי: "המקבילה המאוסה בעברית היא 'בעיקרון'" (המקבילה ל'בייסקלי', יש להניח). אילן: "מעצבנים אותי אנשים שכל הזמן אומרים 'בעיקרון' בתחילת כל משפט. בעיקרון אני צריך ללכת עכשיו… לך קיבינימט, מה כל כך עקרוני כאן. לך וזהו…". יש גם "כעיקרון". אלי: "הבזויה מכולן, מלכת השכונות". עוד מאלי על הצרה עם "כעיקרון": "ברוב המשפטים של דוברי עברית, אם היינו מוחקים את 'כעיקרון' משמעות המשפט לא היתה משתנה (כמו ב'אני אוהבת ללכת לקולנוע, כעיקרון'). גם המלים בפועל, לבוא ו-, לכאורה". ויש את "ברמת העיקרון". אופיר: "להוציא מחוץ לחוק".

בפקודה. "יהודים, מה עם 'בפקודה'?", מציע הקורא ק.א. 

ב.צ.ע. תמר: "הכל היום הוא 'ביצוע'. נגמרו הפעלים, יש רק לבצע [משהו]. זו עגת הכתבים הצבאיים שפלשה לכל פינה בחיינו. אין 'בדקתי' יש 'ביצעתי בדיקה' אין 'חילצנו' יש 'ביצענו חילוץ'. בעעעע"

ברחל בתך הקטנה (מציע הקורא סעדיה צ'נסלור בלי נימוק). הביטוי הזה, שמציין משהו שאין ספק לגביו, אכן נשמע כמרמז על משהו סוטה. אחרי הכל מקורו בתקופה שבה איש כמו יעקב נאלץ לעבוד 14 שנה בשביל אשה כמו רחל.

ד.פ.ק. ירוסלב מיטלפונקט: "דפקתי תגובה, כי עשיתי זה פאסה". 

הבט. כמו "תראה", במשלב גבוה יותר. "גם לו אמרת שמע, הייתי מבין שאתה רק מנסה להרוויח זמן". תגובה אחרת: "'הבט - כששמעון פרס מתחיל משפט במילה זאת - זה ברור שהוא משקר".

הזוי. אופיר: "המלה הצורמת ביותר בשפה העברית".

הכלה. הכלה של פרנקנשטיין: "המלה הכלה נוראית. מה זה אומר?" ר' גם: "ככה". מגיב/ה אחר/ת: "לאחרונה שומעים אותה יותר ויותר. נמאס להכיל הכל". כיליי מסביר: "זה מושג של פסיכואנליטיקאי בשם ביון. לצערנו הוא סובל מאינפלציה מבלי שאנשים באמת מבינים מה משמעותו. מדובר בתפקוד פסיכולוגי שממלא מטפל או לחילופין - אמו של תינוק שבמהלכו הם 'מעבדים' תפקודים נפשיים ומנטליים גולמיים של התינוק/מטופל ומחזירים לו אותם באופן 'קל יותר לעיכול' ובעלי משמעות". 

העצמה. "שימוש ב-Empowerment' או 'העצמה' בעברית מעיד על טמטום מובנה", כותב/ת קורא/ת. ליה: "מסכימה. 'העצמה' הוא מינוח שהמאיס את עצמו. בגלל הצביעות וחוסר הדיוק, כיבוס המציאות וליטוף האגו של זה שנמצא בצד המעצים - שבעצם זוכה לעוצמה". אזוב שבקיר שואל: אם יש הצעה ל"מילה טובה יותר במקום 'העצמה'?" בני מציע: "חיזוק? פשוט ולעניין". נפיח מעיר שהמשמעות של המלה באנגלית אינה "להעצים", כי אם להעניק כוח או סמכות. 

השורה התחתונה. עפרה: "מה זה? תרגום טפשי מאנגלית". 

ושוב. הקורא/ת שהציע/ה את המלה לא הסבירו מדוע, אבל "ושוב" היא  fillerמצוין לאות ו' ברשימה הזו. בלעדיה היא היתה נותרת ריקה (כמו האותיות ג' ו-צ'). 

זה מרגיש. "מי 'זה' בדיוק שמרגיש? גם באנגלית זה נשמע מגוחך". 

ח.ו.ה. חיים: "לכל הטיותיו. חוויתי, חוו, יחוו, חווים וכו'. חוויתי כאב ראש אחרי שחוויתי צמא בזמן שחוויתי רעידת אדמה באמצע שחוויתי אכילת פלאפל".

חרחור. מאיה: "המילה הכי שנואה והכי מיותרת". מאיה אינה מסבירה מדוע. ייתכן שזו אחת המלים הבודדות ברשימה שמוקצות בגלל צלילן, ולא בגלל אופן השימוש בהן (ר' גם "אדרבה" ו"נכלולית").

חש

טעמתי. "אף אחד כבר לא אוכל במדינה הזאת. כולם משום מה מסתפקים בטעימות".

טנטטיבי. (סעדיה צ'נסלור, ללא פירוט). 

יכלתי. די כותבת: "בעברית מוציאה אותי מדעתי השגיאה המושרשת 'יכלתי', 'יכל' - גם בפי פרופסורים, שרים, שדרים וכל-כך רבים אחרים! אין פועל כזה! גם בעבר צריך לומר 'יכול', או 'יכול היה' ו'יכולתי' וכד'!!!'. 

כאילו, כזה. "הגיע לדרגת קלישאה! הייתי עייף כזה, כשרציתי לישון כאילו ולא היה לי כוח כזה, ללכת אפילו למיטה כאילו". קורא/ת אחר/ת: "'כאילו' - המילה הכי איומה בעברית שמשמשת כ-Filler לכל העילגים שאוצר המלים שלהם מונה לכל היותר 20 מלים… כאילו, כאילו, כאילו כאילו, כל מילה שנייה ו-20 פעם בתוך אותו משפט עילג". הקורא משה יוצא להגנתה: "'כאילו' מלה יפהפיה (…) 'כאילו' מציין כל מה שאין באקדמיה היבשה והכי חסר בה נורא, סוג של חוסר ביטחון והיסוס בריא וספקנות נחוצה מול המציאות". 

כביכול. "הגדולה מכולן".  

ככה. עינב: "מלה שנואה שהמקצועות הטיפוליים אימצו לצערי: אז בואו תספרו לי, ככה, איך אתם מרגישים… ככה…". אחד הקוראים מגיב עם הצעה נוספת מהמילון הטיפולי: להכיל. "בעיקרון, איני מסוגל להכיל זאת……. נורא!!!!! (אני גם לא מחבב במיוחד כאלה שמשתמשים בהרבה סימני שאלה וקריאה…" ומה עם שלוש נקודות? קורא המכונה אחד מציע עוד כמה מלים טיפוליות: "עינב, איפה פוגשת אותך השנאה הזו? באיזה מקום?" ג'ו ממשיך בפרודיה: "'ככה', אני בא 'ממקום של' עצבות, 'איך אתה'?  והקורא זיגמונד מסכם עם הערה על סובייקטיביות ושפה: "בחוויה שלי את/ה צודק/ת, אבל זאת לא האמת שלי".

כמו שאומרים. דרוויש: "בוודאי שצירוף המילים המרגיז ביותר, ויש מצב שהנפוץ ביותר בצורתו העקומה הוא לא אחר מאשר: 'כמו שאומרים'. (תוכניות בישול הן זירה פוריה במיוחד להתעצבנות לעת בוקר)".

לא פשוט. לאה מירושלים: "הביטוי 'לא פשוט' מאוס בעיניי. כאילו שאין עוד מלים כדי לתאר סיטואציה שהיא מורכבת, מביכה, בעלת משתנים רבים, מעציבה, מקוממת, מטרידה, מאכזבת, קשה, מטלטלת, ועוד רבים וטובים. היום בחדשות, כל נושא קשה, החל מהאיום האיראני ועד הדחת כוכב ריאליטי, זוכה לתואר המפוקפק 'לא פשוט'. נמאס". (ר' גם: פשוט).

לצורך העניין. אוףף: מלה "שתוקעים כל משפט שני בלי קשר לכלום". אוףף++: "הוצאת לי את המלים מהפה. אם היה לי שקל על כל פעם שהקולגה של אומר 'לצורך העניין' היו לי משהו כמו 269 ש"ח עכשיו. זה לא מעט כסף…".

לח. אייל: "זו המילה השנואה עליי. תפסיקו להשתמש בה וגם הלחות תיעלם… :)"

לעשות שימוש. "לא נשמע לי כמשלב גבוה, גם לא כביכול, אלא סתם אנגליציזם מכוער". 

למנף. כמו גם "'לשדרג ועוד מלים של בנקאים", כותב שוקי. "ועל זה היו אומרים במקום שבו נולדתי: 'לך תתמנף". 

לכאורה. אלי: כאשר "מגיעה בסוף משפט". 

לבוא. כמו ב"לבוא ולומר" (אלי).

מאוד. ע"ע "נורא"

מהווה. טוני: "מלה מאוסה בעברית - 'מהווה' על נגזרותיה. ב-99% מהמקרים בהם משתמשים במלה הזו, אין שום 'התהוות'. למה לא להשתמש ב'הוא' במקום?" 

מ.ז.ג. רם בם: "אני מציע את למזוג. הכוונה אינה בהקשר של משקה אלא בשימוש של חלוקת מזון מכלי הגשה לצלחת של הסועד. אני משתגע כשאני שומע שימוש בפועל הזה". 

מזוויע. שמאלני שפוי: "זו מלה מעוררת זוועה!".

מטורף. בילי: "מילה מעצבנת".

ממקום של. ע"ע "ככה".

מן הסתם."לא אוהבת את 'מן הסתם'. מתנשא". 

מסוים. אלירז: "אינפלציה בשימוש במילה 'מסוים' על נטיותיה מוציאה אותי מדעתי".  שוקי מסכים: "נכון מאוד! ולדוגמה: דפ"ר מסביר מתמטיקה: 'אם יש לי x מסוים או y מסוים…". 

מפנק. "כל דבר מפנק, החל במזרנים וכלה בארוחות. כמעט שאין פרסומת בלי פינוק. מי מפנק בתשלום בעד כל הפינוק הזה?".

מצמרר. "בא לתאר כל דבר מאי נעימות קלה ועד לזעזוע עמוק. שימושו רב בעיקר בין כתבים שרוצים לעניין אותנו באירועים שנלחמו עד דק בלשונם הדלה".

מרגש. אייל: "אני בעד 'מרגש', 'מתרגש' וכו'…".

נורא. אבי: "המילה המאוסה ביותר בעברית היא 'נורא', שהפכה להיות המחליפה של 'מאוד'". 

נימוח. מקבילה עברית למילה האנגלית השנואה moist. הקורא/ת אני מוח: "ובפרט כשהדוברת היא מיכל אנסקי כשכל ביס נימוח לה בחלל הפה".  

נכלולית. AY שהציע/ה את המלה לא נימק/ה. האם זה בגלל הצליל?

נשמה. ניבה: "אפשר קצת פחות - נשמה, כפרה, בעזרת השם???" נשמה טובה מוסיפה: "לכל המוכרים: בבקשה תפסיקו עם 'נשמה, כפרה מאמי או מתוקה!!!'".

סוג של.Yihye Baxter : "ב-105% של המקרים בהם משתמשים בביטוי 'סוג של' הוא מיותר". גדעון: "מעבר לכך שהביטוי המעצבן הזה מחליף את 'מין' ו'מעין' הפשוטות, הוא משמש בעיקר ככסת"ח לעצלי מחשבה, שאינם מסוגלים להגדיר לעצמם בדיוק את מה שברצונם לומר, או שאינם רוצים ליטול אחריות על השטויות שהם מדברים, ומוסיפים את הביטוי הפוטר-מאחריות הזה. יחי ה'בערך', תחי העמימות המחשבתית!".

עושה שכל. ריקי: "הכי דבילי ומעצבן אפילו יותר מ'מרגיש לי'…" אחד הקוראים מספר על העיברות "המזוויע ביותר ששמעתי עד היום: במקום לומר 'מובן מאליו' תרגם המרצה מאנגלית 'זה הולך בלי לומר' (it goes without saying). זוועה!" אסף: "מבחינתי, הביטוי ה'עברי' המעצבן ביותר כיום, כזה שאני מוכן לקטול את ממציאו היאפי הנבער והנפוח מחשיבות עצמית שאין לי מושג מיהו, זה 'לעשות שכל'. בפעם הבאה שמישהו אומר לכם 'זה עושה שכל', אמרו לו, 'זה עושה תחת!'".

עלייה. אסף, בתגובה לדיון על "לעשות עלייה" (ע"ע ע.ש.ה): "ישראל לא בהימלאיה, והגיע הזמן להיפרד משפת האינדוקטרינציה ושטיפת המוח ולקרוא לילד בשמו, להגר".  

ע.ש.ה. המבצעת: "'עשיתי כלים', 'עשיתי כביסה', 'עשיתי מקלחת', 'עשיתי מישהי/ו'… וכו' וכו'. תחשבו שכל פועל שקיים בעברית מוחלף ב'לעשות'. נראה לי שזה תרגום מ"Do" באנגלית, אבל נשמע הרבה יותר גרוע!" קורא אחר מוסיף באותו עניין: "למה 'לעשות עלייה' במקום 'לעלות'? עברי דבר עברית והבראת!" גיל מסכים: "השימוש בפועל 'לעשות' לא עושה חסד עם העברית". ד.ד. מגינה על 'לעשות עלייה': "אני עליתי לארץ כתינוקת. הורי עשו מעשה, קיבלו החלטות, חיפשו עבודה, התארגנו, פעלו, ולכן הם עשו עלייה". גיל מציע הסבר: "כנראה בלעשות עלייה הכוונה היא להבדיל מפעולה של עלייה 'רגילה' (כמו לעלות במדרגות)".  

פרטיקולארי. נג: "מזכיר לי שהיה כאן שר פרטיקולארי, לפני עשור ומשהו. מעניין מה קרה לו. האמינו לי שהשפה האקדמית גרועה מכל הדוגמאות האלה". ר' גם: מסוים.

פשוט. אגי פרידמן: "בעצם פשוט: גם אתם הבחנתם בשימוש המופרז, בעיקר של שדרי וכתבי טלוויזיה, בשתי מלים אלו באותו משפט, לפעמים אף בצמידות? 'אז אני שמעתי בעצם פשוט את הנפילה. פשוט הרמתי עיניים ובעצם הוא היה שם. פשוט עומד ובעצם לא אומר כלום. נורא פשוט בעצם הסיפור הזה. שנחתים עצומה בעניין?".

קריספי. "בעברית מאונגלזת זה עוד יותר מעצבן, במיוחד בתפריטי מסעדות: 'קריספי', 'טופינג', 'קרנצ'י' ושאר ירקות. 'פריך' או 'ציפוי' כבר לא נאה לעילגים". 

קורקבן. אבן שושן: "קורקבן זו מלה איומה מבחינתי. אם כי יש לכל הפחות 5,000 מלים מיותרות שתלמידי הפסיכומטרי נאלצים לשנן. כתבה באתר לא תספיק כדי להציג את כולן".

קסום. "באופן אישי המלה 'קסום' בכל אחת מהטיותיה שנואה עליי באופן מיוחד", מתוודה קורא/ת. 

ק.ל.ח. "המילה הכי דוחה בשפה העברית היא לקלח. כמו: 'ששון, קילחת את הילד?' אין מילה מאוסה ונחותה ממנה. ואני גם לא ממש בטוח שזו מילה רשמית. אני אומר בואו נשרוף אותה בכיכר העיר הקרובה". 

ראיתי את המוות בעיניים. ישראלי מצוי: סתם הבל פה (…) מישהו ראה מוות ויודע לפרש?

ר.ש.ם. אין פירוט, אבל הפעל הזה מחליף בלי צורך את כ.ת.ב לעתים קרובות מדי.

רשמי. "אין דבר כזה רשמי". 

שיח. עצ-בני כותב: "מאז שהפוסטמודרניזם הפלצני ניכס את המילה 'שיח' כבר אי אפשר לנהל סתם שיחה. אני שונא את השימוש היומיומי שהכאילו אינטליגנטים עושים בו שימוש אין סופי - די!". קורא/ת אחר/ת מציינ/ת ש"דו-שיח זה ביטוי עתיק". 

שיקוף. הצעה של סעדיה צ'נסלור. שיקוף עורפי? לשקף לזולתך את התנהגותו? 

ש.ם. "בכל מה שקשור לביגוד והנעלה: שמתי גרביים, שמתי נעליים, שמתי חולצה". 

שפיטה. איה: "שיפוט, לא שפיטה. למה להמציא מלה חדשה, כשכבר יש אחת קיימת?". 

מגיב/ה: "שיפוט היא המלה החדשה ושפיטה היא הישנה. הרי אומרים לשפוט, לא לשפט.

אבי: אז זהו, שיש מלה כזו 'שפיטה'. מה קשור לשפוט ולא לשפט? אומרות לשבות ולא לשבת ושם העצם הוא שביתה". 

רשויות הלשון ב"הארץ" מוסרות שתלוי בהקשר: שיפוט ושפיטה הן מלים נרדפות, כל עוד מתכוונים למה שעושים שופטים בעבודתם. המונח שיפוט נמצא בשימוש גם לפעולות של אנשים שאינם שופטים מקצועיים ולתחומים אחרים: תחום שיפוט (של רשויות שאינן בהכרח משפטיות, כמועצה מקומית), כושר שיפוט, הפינה לשיפוטכם ועוד.  

תבין. הקורא שהציע אותה מדגים: "אתה מבין? לא, אני דביל. אבל אתה, מאור הגולה, בטח צודק. אז לא צריך הסברים, שאין לך. אני כבר מאמץ את עמדתך ונוטש את עמדותיי השגויות". "תבין" כאמצעי רטורי שמכסה על טיעונים לקויים או עצלים, ובעת ובעונה אחת מתנשא על המאזין.

פספסנו משהו? יש לכם הצעות נוספות? אתם מוזמנים להגיב ולהציע

אלעד לרנר


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות