השפה שלנו

פרופ' אהרן דולגופולסקי, בלשן, 1930-2012

בבית שבו נולד אהרן דולגופולסקי במוסקווה דיברו רוסית ויידיש, והאב היה מצוי בעברית. אהרן הקטן, בעל אוזן רגישה לשפות, קלט את הצלילים הזרים ורכש לעצמו שפה אחר שפה. כך שמע דיבורים בטטארית של השכנים בבניין, ארמנית מעוברי אורח, ובעזרת הספרייה הגדולה של הוריו רכש שליטה באנגלית, צרפתית ולטינית.

עמיתו באוניברסיטת חיפה פרופ' משה אזר מספר, שכבר בילדותו הבחין, למשל, בדמיון שבין המשפט הטטארי "אני אוהב אותך", min sin yoratam, ל-mina sina בפינית, ול-me sen בגיאורגית (גרוזינית). כשהמשפחה עברה לאורל במלחמת העולם השנייה, והקור הכבד מנע ממנו ללכת לבית הספר, ניצל את הזמן להתעמק בהבנת הדקדוק. הוא התמחה ב"מכון האוניברסיטאי לשפות זרות" במוסקווה, וב"מכון לשפה הרוסית" חבר לבלשן צעיר ששמו איליץ' סוויטיץ', כשכל אחד מהשניים מפתח את עבודתו החלוצית: דולגופולסקי בשחזור הפרוטו-כושיתית, וסוויטיץ' בשחזור הפרוטו-צ'אדית.

ב-1976 עלה לישראל, התקבל כפרופסור בחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה והעמיק את מחקריו בשפה הנוסטרטית (מ"נוסטרה", שלנו, השפה שלנו), המבוססת על תזה, ולפיה רוב השפות בעולם התפתחו משפה אחת משותפת. עדן אוריון, איש המחשבים באוניברסיטה, שעזר לו במשימה המסובכת של העברת ממצאיו למדיום הדיגיטלי, אומר, כי "זו הסיבה שאני אוהב לעבוד באוניברסיטה: ההזדמנות לפגוש אנשים מרתקים". פרופ' מיכל אפרת, ראש החוג לשעבר, אומרת, כי "יש בודדים כמוהו בדור, המסוגלים לרדת לעומקם של דברים". ד"ר עירית מאיר, ראש החוג כיום, שהמליצה עליו לפרס א.מ.ת. היוקרתי, קבעה, כי הוא "המומחה המוביל בעולם בתחום ההשוואה ארוכת הטווח של שפות".

אף על פי שלא זכה בפרס ישראל או בפרס א.מ.ת., פוסק פרופ' אזר, "כשאומרים בעולם נוסטרטיקה, אומרים דולגופולסקי". אכן, מכון מקדונלד למחקר ארכיאולוגי בקיימברידג' קיים כנס מיוחד על הנוסטרטיקה, שבו היה דולגופולסקי המרצה הראשי. בעקבות הכנס המכון הוציא לאור את המילון הנוסטרטי, והמו"ל, הלורד והפרופסור רנפרו מקאלמסטהורן, כתב על דולגופולסקי, כי "בקיאותו היתה לאגדה". ד"ר ו. שבורושקין, בלשן מאוניברסיטת מישיגן, כינה אותו "גאון בתחום הבלשנות ההשוואתית".

ספרייתו העצומה תעבור לאוניברסיטה ההומנית במוסקווה, שם יוקם מכון על שמו. הניח אחריו את ילדיו חיים ואילנה מאשתו הראשונה לינה ז"ל, את אשתו השנייה ולה ובנם איליה, ואת אשתו השלישית, המלחינה ציפי פליישר, ובנם יעקב. על קברו קראה פליישר את שירו של ביאליק "אחרי מותי", שהלחינה בעבור חוה אלברשטיין: היה איש - וראו: איננו עוד; קודם זמנו מת האיש הזה, ושירת חייו באמצע נפסקה".

הירשמו עכשיו: כל חדשות היום אצלכם במייל מדי יום
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5
    פרטים מדוייקים על פרסום מחקרו של סביטיץ'

    ממצאי מחקרו של איליץ' סביטיץ' יצאו לאור בספר בן שני כרכים אשר נערך על-ידי דולגופולסקי ודיבו, בני אותו דור ממוסקבה. שני הכרכים כוללים את כל השורשים הנוסטרטיים שמצא איליץ' סביטיץ', שמספרם 353. הכרך הראשון יצא ב-1971, והכרך השני – ב-1976. שני הכרכים נמצאים בעזבונו של פרופ' אהרון דולגופולסקי.

  2. 4
    חבל על דאבדין. לו היה חי היה בודאי מכליל את עבודתו של הבלשן הגאון פוסמוטריץ, על השפות הפרוטו-הוגאריות וקרבתן למשפחת השפות המאחדת את שפות דרום ערב עם אלה של דרום מערב הודו.
  3. 3
    התיאוריה הנוסטרטית של דולגופולסקי

    בשנות ה-60 שני בלשנים ממוסקבה החלו לבדוק את הטענה בדבר מוצא משותף לכלל השפות; שני הבלשנים היו איליץ'-סביטיץ' (Illich-Svitych), שהיה ממוצא אוקראיני, ואהרן דולגופולסקי (Dolgopolsky), יהודי יליד מוסקבה; כל אחד מהם לא ידע על עבודתו של השני, והם התחילו לפרסם מאמרים בנושא הקרבה בין משפחות השפות.
    איליץ' סביטיץ' נספה בתאונה בהיותו בן 32, אולם הוא השאיר טיוטה של מחקריו שלאחר מכן פורסמו על ידי ממשיכיו.
    דולגופולסקי עלה ארצה והיה לפרופסור לבלשנות באוניברסיטת חיפה; את רוב עבודותיו המחקריות הוא הקדיש לשפות הנוסטרטיות.
    התיאוריה הנוסטרטית מניחה קיומה של פרוטו-שפה המסומנת ב-N שממנה יוצאים ענפים שונים: שפות אסקימו אלאטיות, שפות דרבידיות מדרום הודו (של הטמילים) גרוזינית, שפות בֶּרבֶּריות צ'אדיות וכוויתיות [שפות ברבריות מדברים בסיוה ליד מצרים, במרוקו ובמקומות נוספים בצפון אפריקה. מערבה מסודן ישנו אגם גדול של צ'אד, בקמרון וניגריה ישנם כ-200 שפות של עמים שונים, הדוברים שפות שונות: כושיתיות – כמו למשל סומאלי, וכן קבוצת שפות ממשפחת אומטיק (omatic) באתיופיה], שפות אלאטיות (טורקית, מונגולית וטונגוזית) ויש מי שמוסיף קוריאנית ויפנית, שפות אוראליות (פינית, הונגרית וכו'), שפות הודו אירופאיות, שפות חמיות-שמיות (מצרית, ברברית).
    על פי התיאוריה של השפת הנוסטרטית יש דמיון בין מערכות של שפות אולם ללא סבירות של שאילה; אין מדובר גם בדמיון מקרי שכן הדמיון מופיע במערכות של צורות דקדוקיות רבות (ולא רק במילים).

  4. 2
    דולגופולסקי פרסם את מילון נוסטרטי שהתקבל בקיימברידג' ובו כ-4000 עמודים

    דולגופולסקי פרסם את מילון נוסטרטי שהתקבל בקיימברידג' ובו כ-4000 עמודים שהתפרסמו במהדורה דיגיטלית בלבד בשל שיקולים כלכליים. במילון מובאות מילים משפות שונות בהקשר דומה; המילון ערוך על פי אותיות גרוניות, הגאים שונים וכו'. תחילה מופיע ההגה בשפות פרוטו-נוסטרטיות ולאחר מכן מופיעות מילים בשפות הודו-אירופאיות. במילון מופיעים כ-3000 – 4000 ערכים שכל אחד מהם מחזיק בין חצי עמוד לשני עמודים. בשפות צ'אדיות השפה הבולטת היא האוסה (Hausa), אולם לעתים מובאות דוגמאות משפות צ'אדיות המדוברות על ידי קבוצות קטנות יותר. מילון זה קשה לשימוש שכן מופיעה בו שיטת תעתוק ייחודי, כאשר תחילה מובאת המילה בכתב של שפתה, כמו למשל קרן – cornu (לטינית) – horn (אנגלית). דולגופולסקי הקדיש 20 שנה לכתיבת המילון ועוסק בתיאוריה השפה הנוסטרטית כ-40-50 שנה; בשנים האחרונות הצטרפו בלשנים נוספים לקידום התיאוריה, אף כי הידע שלהם אינו מקיף דיו.

  5. 1
    איליץ' סביטיץ' נספה בתאונה בהיותו בן 32

    אולם הוא השאיר טיוטה של מחקריו שלאחר מכן פורסמו על ידי ממשיכיו.