נשואים על תנאי

כשדתיים רוצים הסכם קדם-נישואים

הזוגות נתקלים בקשיים מאחר ורבנים מקומיים מסרבים לאשרר את ההסכם. הרבנות הראשית אולי תתמוך, אבל רק בתמורה לשליטה על התהליך

בסימן טוב ובמזל טוב, שירי חסון ויובל טלר התחתנו בשבוע שעבר. כמו עוד ועוד זוגות שגדלו בחוגים אורתודוקסיים מודרניים, הם לא הסתפקו בכתובה ועיגנו את הברית ביניהם גם ב"הסכם לכבוד הדדי", אמנה שוויונית בעלת תוקף הלכתי ומשפטי, שאמורה לספק הגנה לכל אחד מהם במקרה של עיכוב גט או סרבנות גט, ולקבוע חלוקה הוגנת של הרכוש אם יחסיהם יעלו על שרטון.

ההסכם חובר בידי רבנים ומוכר על פי החוק במדינת ישראל, אבל כאשר בני הזוג הגישו אותו ערב חתונתם לרושם הנישואים במועצה הדתית גבעת שמואל, הם נתקלו בסירוב מפתיע. החוק הקובע כי ניתן לאשרר את ההסכם אצל רושם הנישואים, לא הותיר רושם מיוחד על הרבנים במקום, שלא מכירים, כך התברר, בהסכמי קדם נישואים.

"עוד לפני שהרב קרא את ההסכם הוא התחיל להתחרפן", סיפר יובל טלר. "הוא אמר, ‘אני צריך לחשוב על זה'. אחרי יומיים, כשהתקשרנו, הוא אמר, ‘אני לא מסכים לחתום' וכשביקשנו הסבר הוא אמר, ‘אני לא חייב לך שום דבר'. אחרי זה הלכנו לרב הספרדי, שלא ביקש זמן לחשוב, וסירב". בלית ברירה פנו בני הזוג לנוטריון שאישרר את ההסכם ביניהם בתמורה ל-480 שקלים.

בני הזוג יובל טלר ושירי חסון. רצו להקדים תרופה לסרבנות גט אמיל סלמן

גבעת שמואל לא לבד. מתברר כי אחדות מהמועצות הדתיות, כולל ירושלים ורעננה, מתכחשות לחוק יחסי ממון ולא מאשררות הסכמי קדם נישואים. בעקבות תלונות של זוגות כמו שירי ויובל טלר, ובעקבות חוות דעת משפטית פנימית במשרד לשירותי דת, בקרוב תופץ הנחיה ברורה לכל המועצות, כי עליהן לאפשר לאמת אצלן את ההסכמים. ואולם, ניסיון העבר ותגובה שמסר ל"הארץ" הרב הראשי לישראל, שלמה עמאר, מרמזים כי זה לא יהיה כל כך פשוט. ארגון "מבוי סתום" למען מסורבות גט מאיים בעתירה לבג"ץ, ומכין הצעת חוק שתחייב זוגות לחתום על הסכם קדם נישואים כדי למנוע תופעות של סרבנות גט.

חשדנות עצומה

הסכמי קדם נישואים הם נושא לדיונים הלכתיים זה שנים רבות. הדיון הזה רלוונטי לרוב ליהודים בחו"ל, שם תפקידם של ההסכמים הוא בראש ובראשונה להעניק סמכות לבית הדין הרבני - בדרך כלל מוסד פרטי של הקהילה היהודית - לדון בענייניהם של בני הזוג אם יום אחד יבקשו להתגרש. במה שנוגע לישראל, הרבנים שכתבו על הנושא עסקו בדרך כלל בדיון תיאורטי, אלא שמאז שנות ה-90, במקביל לחדירת הסכמי ממון אזרחיים, גוברת גם במגזר הדתי הנטייה לנסח הסכמים בעלי תוקף הלכתי, שיהיו נספחים לכתובה הקדומה.

רבנים, דיינים וטוענות רבניות שעוסקים בתיקי גירושים קשים מדי יום, ביקשו להתמודד עם העובדה שהכתובה, שמראש נועדה להגן על האשה, התרוקנה מתוכן ממשי בעולם המודרני, כולל בתוך בתי הדין הרבניים של ישראל שבהם, פעמים רבות, מקובל שהנשים מוותרות על כתובתן. זאת ועוד: הכתובה לא מונעת ממי מבני הזוג לעכב את הגט, ולהחזיק את הצד השני כבן ערובה במקרה שהוא רוצה לכפות תנאים.

הם החלו לנסח הסכמים הלכתיים, שזכו לרוח גבית כאשר בשנת 1995 תיקנה הכנסת את חוק יחסי ממון, קבעה כי המדינה תכיר בהסכמי קדם נישואים וכי ניתן יהיה לחתום על הסכמים אלה אצל רשם הנישואים במועצה דתית, אצל נוטריון, בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין רבני.

החשדנות כלפי ההסכמים, שיש להם מספר נוסחים בישראל, עצומה, אם בשל הרתיעה של בני זוג לחשוב על גירושים בעת שהם מתכננים חתונה, ואם בגלל עקימת אף של כמה מהרבנים. אבל אם עד לאחרונה רק מיעוט זניח חתמו על הסכמים כאלה בישראל, ואלה היו לרוב זוגות דתיים מודרניים, שחתמו כהצהרה פוליטית, לאחרונה יש שינוי.

"מאות זוגות חתמו בשנה האחרונה", מדווחים בארגון מבוי סתום, שמנהל בשנה האחרונה קמפיין תחת הכותרת "חותמים ומתחתנים", לעודד זוגות לחתום על "ההסכם לכבוד הדדי".

ההסכם משנת 2001, הפופולרי בקרב חוגים אורתודוקסיים מודרניים, שאף תורגם לשפות אחרות, נכתב על ידי רב דוד בן זזון, הרב אלישיב קנוהל והטוענת הרבנית ד"ר רחל לבמור, והוא קובע כללים מנחים למקרה שיחסיהם של בני הזוג ישתבשו והם יבקשו להתגרש.

ההסכם מטפל מראש בחלוקת הרכוש העתידי בין בני זוג, ומנטרל חלקית את הסכנה של סרבנות גט בכך שהוא משית דמי מזונות מוגדלים על הצד שיסרב לתת גט. כמו כן, ההסכם מפנה את בני הזוג לטיפול מקצועי לשיקום יחסיהם, לפני שיסתמו עליהם את הגולל.

השבוע הרחיב ארגון מבוי סתום את פעילותו גם לזוגות ותיקים, הורים לילדים. את המהלך הזה מוביל גם ארגון הנשים הדתיות "קולך", שהפיץ לאחרונה עלון בעיתונות הדתית, ובו מאמרים של רבנים, טוענות רבניות ועורכות דין התומכים בהסכם.

גם ארגון רבני צהר, שחברים בו בין השאר רבנים שמרנים, התייחס לנושא במצע שפירסם לאחרונה כחלק מהקמפיין להתמודדותו על ראשות הרבנות. לפי המצע, "הרבנות הראשית תנסח הסכמי קדם נישואין, קבילים הלכתית וחוקית, שיקבעו תהליך מסודר וראוי לגבי דרך פירוק הבית במקרה של משבר. הרבנות תעודד זוגות לחתום על הסכם זה".

דין לעצמם

כמה מהזוגות החותמים על ההסכם מתעקשים על קיום החוק, הקובע כי ניתן לאמת אותו בפני רשם הנישואים, הליך פשוט יחסית, שקבוע בתקנות של משרד הדתות. "הרבנות מקשה במתכוון על הזוגות הרוצים לחיות עם הסכם, ובכך מנטרלת כלי יעיל במניעת סרבנות גט", מאשימה עורכת הדין בתיה כהנא דרור, מנכ"לית מבוי סתום. "הסכמי קדם נישואים אמנם אינם פותרים את כל הבעיות, אך הפיכתם לחלק משגרת הנישואים עשויה לצמצם את סרבנות הגט באופן משמעותי".

בעקבות תלונות של הזוגות ושל הארגון, נערך לאחרונה דיון פנימי במשרד לשירותי דת, שבו קבע היועץ המשפטי של המשרד, ישראל פת, כי רשמי נישואים חייבים לחתום על הסכמים המוגשים להם. גורם במשרד אמר ל"הארץ", כי תוצא הנחיה לכל הרשמים על חובתם זו.

אבל ספק גדול אם זה ישכנע את הממסד הרבני השמרני והחרדי, להיפך. אף שרבים מהפוסקים החרדים לא מסתייגים מעצם קיומו של הסכם קדם נישואים, ההסכם לכבוד הדדי מעורר התנגדות בגלל הנוסח. רבנים ודיינים שמרנים חוששים כי הוא סולל דרך נוחה לגט במקרה של מהמורות בחיי נישואים, וגורם ל"גירושים ללא אשמה", דבר שהכתובה המקורית מבקשת למנוע. בדיון על הסכמי קדם נישואים שנערך לאחרונה בהנהלת בתי הדין הרבניים התרעם אחד הדיינים ואמר, כי הדיון נוגע ל"יציבות המשפחה בישראל". הוא הזהיר כי "הסכמים אלו יכולים לעודד גירושים. מספיק שהגבר הכיר אשה צעירה והוא רוצה לזרוק את אשתו הוותיקה וכולי האם אנו יכולים להקל עליו?"

הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, אמר ל"הארץ" כי הוא הורה להקים ועדה של דיינים שתקבע כללים לטיפול בהסכמי קדם נישואים. בפסיקות קודמות הוא כתב כי ניתן לערוך הסכמים כאלה, אבל ספק אם הוא עצמו יסכים לחתום על ההסכם שיצא מבית מדרשה של הציונות הדתית. "הפסיקה היא שאפשר לעשות הסכם. בארץ אין סיבה לעשות את זה, אבל מי שיהיה חפץ יכול. על ידי הוועדה שהקמנו, של דיינים ואבות בתי דין, נמצא את הדרך ליישם את זה. בסוף זה תלוי גם באיזה נוסח הוא יגיש, אבל כשעושים דבר נכון, ימצאו את הדרך". מקור במשרד הדתות שלא מכיר את הוועדה שעליה דיבר עמאר, אמר כי "יכול להיות שהרבנות תרצה לעשות הסכם מקובל על רבניה".

אם אכן כך יקרה, הרבנות תבקש מן הסתם לשמור על כוחם של בתי הדין הרבניים, והיא עשויה לקבוע בהסכם, כי כל מחלוקת בין בני הזוג תידון בפני בית הדין הרבני הרשמי, דבר שלא מקובל על חלק מהגורמים הדתיים שמבקשים דווקא להעביר את הכוח לידי בתי דין רבניים פרטיים.

אבל עוד קודם לשאלה מה יהיה הנוסח המוסכם והמאושר של הסכמי הקדם נישואים, נשאלת השאלה אם מישהו יכול לכפות כללים ונהלים על רשמי הנישואים, שמקצתם גם מסרבים לטפל באזרחים שעברו גיור. הניסיון מלמד, כי אחדים מהם רואים עצמם כפופים לגורמים שונים מאלה שמשלמים את משכורתם.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות