רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארכיאולוגים נגד מתנחלים במאבק על תל שילה

לפי הסיפור המקראי, בתל שילה - היום בין רמאללה לשכם - שכן ארון הקודש בתקופת השופטים. הבעיה היא שאין כל ראיות לקיומו של המשכן במקום

תגובות

אתר האינטרנט של האתר הארכיאולוגי שילה הקדומה הוא אחד מהיפים והמושקעים ברשת הישראלית. האתר האינטראקטיבי מבטיח חוויה ארכיאולוגית ורוחנית, בעיקר סביב סיפורו של המשכן - מקום הימצאו של ארון הקודש בתקופת השופטים. אלא שלמבקר באתר הלא וירטואלי, על הגבעה הנמוכה באמצע הדרך בין רמאללה לשכם, בסמוך להתנחלות שילה, נכונה אכזבה. הממצאים הארכיאולוגיים, לפחות אלו שנוגעים לתקופת המקרא הם דלים למדי. בכל הנוגע למשכן, למיקומו ולקיומו במקום אין ראיות כלל.

ארכיאולוגים שחפרו באתר לא מפקפקים בסיפור הארכיאולוגי ובכך שהתל אכן היה מקום פולחן חשוב בתקופת הברזל (תקופת המקרא) ולאחריה - שכן שילה היתה הבירה הדתית הראשונה של ישראל - אך איש מהם לא יודע להצביע על מקום הימצאו של המשכן. יתכן כי זו הסיבה שהעמותה המנהלת את האתר, בשיתוף פעולה נלהב מצד המדינה, השקיעה בהקמת אטרקציה אחרת במקום - מגדל תצפית שישמש גם לאירוח קבוצות ולהקרנה של מופע אור קולי ייחודי על גבי קירות הזכוכית שלו. המגדל, שיסודות הבטון הגדולים שלו חדרו ללב התל והוא עצמו עשוי מקורות ברזל, הוקם על הנקודה הגבוהה ביותר באתר. זאת, בניגוד למקובל בתלים ארכיאולוגים בארץ ובעולם, שבדרך כלל מקפידים שלא לבנות על גבם מבני קבע מודרנים. מימון הקמת המגדל נעשה בין היתר על ידי משרד ראש הממשלה, במסגרת התוכנית לאתרי מורשת לאומית. בפיתוח תל שילה בלבד משקיעה המדינה חמישה מיליון שקלים.

לפני כחצי שנה החליטה ועדת שרים לענייני מורשת לכלול את תל שילה בתוכנית אתרי המורשת הלאומית. "בתל שילה נקשרו אירועים חשובים ודמויות מרכזיות במקרא שבזכותם נתקדש בתקופות שונות על ידי שלוש הדתות", נכתב בדברי ההסבר להחלטה, ונמנו הגרלת השבטים על ידי יהושע, סיפור פילגש בגבעה, מלחמות ארון הברית ומסורת ט"ו באב". הוועדה אף החליטה שיש לפתח את המקום: "הפיכתו לאתר קולט קהל בסטנדרטים הראויים לתל בחשיבות זו. פיתוח מרכז חוויתי סגור הכולל אמצעי המחשה חדישים, במרכז התל".

ההחלטה להקים את ה"מרכז החוויתי" בצורת מגדל ברזל גדול במרכז התל מעוררת תרעומת בקרב ארכיאולוגים ואנשי שימור שטוענים שהדבר מנוגד לחלוטין לתפישה נכונה של שימור ומחקר מדעי של תלים היסטוריים. "לא צריך לבנות על תלים וזה עניין עקרוני, לא משנה היכן נמצא התל במישור החוף או בשומרון, לא צריך לפגוע במראה ובנוף, אני לא הייתי מסכים לפגוע בתל שבו אני חופר", אומר אחד מהארכיאולוגים הבכירים בארץ, שביקש שלא להזדהות. גם גורמים בכירים שעוסקים בשימור הביעו את דעתם נגד הבנייה, אך דעה זו נדחתה.

תחנת הרוח בימין משה
מיכל פתאל
טחנת הרוח בימין משה
משה מילנר, לע"מ

טענה נוספת נגד המגדל היא שהוא נבנה ללא היתר בנייה. בהנהלת האתר טוענים כי המגדל החדש בסך הכול החליף מגדל תצפית ישן שנמצא על התל שנים רבות ושהוא נבנה במקום. אלא שהמגדל החדש גדול פי כמה וכמה מהמגדל הישן. עוד טוענים בהנהלת האתר ובמינהל האזרחי שאישר את הקמת המגדל כי הוא הוקם במקום שלא פגע כלל בשרידים ארכיאולוגים.

הארכיאולוג יוני מזרחי, חבר ארגון "עמק שווה", המאגד ארכיאולוגים ביקורתיים, טוען שהסיבה להקמת המגדל היא ניסיון לחפות על דלות הממצאים בנוגע למשכן. "המגדל המגלומני הנבנה בלב עתיקות תל שילה, מעיד על חוסר המסוגלות של הנהלת האתר להתמודד עם תולדות האתר והשרידים הנמצאים בו", אומר מזרחי.

לטענתו, קשה להתעלם מהדמיון בין העמותה המנהלת את האתר לבין עמותת אלע"ד, שפועלת במזרח ירושלים. זו וגם זו, לטענתו, משתמשות בארכיאולוגיה כדי לקדם נרטיב היסטורי לאומי ואג'נדה פוליטית עכשווית. "המדינה מוסרת את העתיקות למתנחלים וארגוניהם ומורשת הארץ תלויה בדרך בה קבוצות אלה מחליטות לשמר את העבר ולספר את סיפורה של הארץ", הוא אומר.

העמותה שנרשמה לפני כשנתיים תחת השם "משכן שילה - המרכז למחקר ולפיתוח ערש ההתיישבות בארץ ישראל", הוקמה על ידי כמה מהדמויות המוכרות בהנהגת המתנחלים. בהם זאב (זמביש) חבר ומשה רונצקי, בנו של הרב הצבאי הראשי לשעבר, אביחי רונצקי. אלא שבניגוד לעמותת אלע"ד, שאחראית על עיר דוד, בחלקה של עמותת משכן שילה נפל תל מרשים פחות מבחינת הממצא הארכיאולוגי שבו, לפחות בעיני מי שאינו מומחה. מתקופת המקרא נמצאו במקום כדי חרס, שרידי חומה ומספר שרידים של מבנים. דווקא התקופות הנוצריות והמוסלמיות של האתר הותירו אחריהן שרידים מרשימים יותר. הנוצרים שקידשו את המקום הקימו עוד במאה הרביעית שתי כנסיות. בנוסף,  במקום שכן כפר ערבי עד לתקופה העות'מאנית והותיר אחריו שני מסגדים, בית בד ומספר מבנים. אך באתר האינטרנט ובהדרכה באתר מדגישים את האפשרות, שלעיתים היא תיאורטית, לכך שלכנסיות ולמסגדים היה שלב יהודי קדום יותר. וממילא, כפי שמעיד שמה של העמותה, הביקור באתר סובב סביב סיפורו של המשכן.

המדריכים באתר מציגים שלוש אפשרויות למקום הימצאות המשכן. האפשרות המועדפת על הנהלת האתר וזו שאליה מוליכים השלטים היא מישור קטן בצפון האתר. ההסבר למיקום זה מעט מפותל ונסיבתי. הוא קשור לתיאור המקראי בדבר הרגע הטרגי בו מגיע רץ משדה הקרב אל שילה כדי לבשר לעלי הכהן על מות בניו ונפילת ארון קודש בידי הפלשתים. העובדה שעל פי הטקסט נאלץ הרץ לחצות את העיר כדי להגיע למשכן מחייבת את מיקומו בחלק המרוחק מהכניסה הסבירה היחידה לעיר. ראיה נסיבתית נוספת עליה מצביעים המדריכים, היא גודלו של המישור שמתאים למידות בתנ"ך.

המאמינים הנוצרים, שמהווים את רוב המבקרים באתר ממקמים את המשכן מתחת לאחת הכנסיות הביזנטיות ששרדו במקום. הארכיאולוג פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב, שחפר בתל שילה מניח שמקומו של המשכן היה דווקא בראש התל, לא הרחק מהמגדל החדש. "הממצאים רומזים שהיה שם מקום פולחן ואני בדעה שאם היה כזה הוא היה בראש התל", אומר פינקלשטיין. כך או כך המשכן שעל פי המסורת היה עשוי עורות ועץ לא הותיר זכר ואין כל ראיה של ממש לקיומו בשילה.

משרד קצין מטה הארכיאולוגיה במינהל האזרחי, שאישר את הקמת המבנה מסר כי "המגדל המדובר אושר על ידי קצין מטה ארכיאולוגיה במינהל האזרחי בתאריך 20.05.12 על סמך תוכנית מתאר מאושרת. מיקום המגדל נקבע תוך התחשבות מרבית בממצאים הארכיאולוגיים בשטח ובמטרה להגביר את ההתעניינות באתר. כבר היום מורגש שזרם המבקרים גובר".

מהנהלת האתר נמסר: "אתר תל שילה מהווה מוקד עניין ומשיכה. הנהלת האתר הגיעה למסקנה שיש לנקוט צעדים על מנת להנגיש ולהפוך את האתר לידידותי ואינטראקטיבי. כל העבודות מאושרות מראש על ידי הגורמים המקצועיים. מנהלי האתר הם הראשונים לדאוג ולשמר את האתר ואת עתיקותיו הייחודיות". 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות