מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

תוצאות המיצ"ב חשופות || לראשונה: הנתונים המקיפים זמינים לכל אחד

בהתאם לפסיקת שופטי העליון בחודש שעבר, כעת יכול כל אחד לדעת את הנתונים של כל בית ספר בלחיצת כפתור, ולערוך השוואה בין מוסדות חינוך

שעות בלבד לאחר שמשרד החינוך חשף אתמול לראשונה ולעיני כל את נתוני בחינות המיצ"ב של כל מוסד ומוסד חינוכי בארץ, כבר ניסה כל בית ספר לשפר ככל הניתן את המוניטין שלו. מלחמת הרייטינג החלה. "רציתי לדעת אם תרצו לראיין תלמידים או מורים מטעם בית הספר שהצטיינו בדו"חות", כתב אחד הדוברים. גם הפוליטיקאים לא נחו. ראש האופוזיציה באילת, למשל, ניצל את ההזדמנות למתקפה באמצעות כלי הנשק הטרי: "העירייה הסירה את החינוך מעל סדר היום והובילה להידרדרות חסרת תקדים".

זו כמובן רק תגובה ראשונה, ותקשורתית במיוחד, למהלך שחייב את משרד החינוך לפרסם את הנתונים בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, ולעת עתה קשה עדיין לאמוד את מלוא השלכותיו. אנשי חינוך רבים מתריעים שההידרדרות רק החלה: שיטת המדידה של המשרד תועמק, והמגמה של בחירת בתי הספר על ידי ההורים בהסתמך על תוצאות מבחנים ספורים תתחזק. חלקם אף קראו לפיכך לביטול בחינות המיצ"ב כליל.

זו הפעם הראשונה אי-פעם שמשרד החינוך משתף את מלוא הציבור בהישגי כלל בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים ברחבי הארץ. באמצעות התוכנה החדשה שהחלה לפעול באינטרנט יכול כל אחד לצפות בדו"חות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים) על הישגי התלמידים במקצועות הנבדקים (מדעים, מתמטיקה, אנגלית ושפת אם), ולראות את מיקומם של תלמידי בית הספר ביחס למוסדות אחרים, על פי מגזרים או מדד סוציו-אקונומי של מוסד הדומה לו.

לחצו לצפייה בנתונים המלאים על מוסדות החינוך | לפי רשויות מקומיות

בית ספר יסודי ביישוב קדימה, ארכיון
בית ספר יסודי ביישוב קדימה, ארכיון. צילום: גיא רייביץ

בנוסף, ניתן לראות את שיעורי הזכאות לבגרות על פי מקצועות, שיעורי הצטיינות ואף את נתוני הגיוס לצה"ל, לרבות "אחוז מיצוי לחימה" ומיקומו של המוסד ביחס למוסדות כמותו ברמת ההוגנות בבחינות, הישגיו במבחנים ועוד. גם נתוני ילדים עם צרכים מיוחדים יתפרסמו מעתה ברבים, בנפרד משאר הילדים, וגם אם הם לומדים באותה כיתה עם יתר הילדים.

שמו של האתר, "(כמעט) הכל אודות מוסדות החינוך", מלמד ולו במעט על עמדתו של משרד החינוך בנוגע למהלך, שחויב בו בעקבות פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון לפני חודש. העליון קיבל את ערעורם של "התנועה לחופש המידע" וארגון ההורים הל"ה (הורים למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח) נגד אימוץ עמדת משרד החינוך בידי בית המשפט המחוזי בירושלים - וחייב את המשרד לפרסם את הנתונים במלואם בתוך 30 יום.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, קבע בפסק הדין כי רשות ציבורית רשאית להימנע מלחשוף מידע שברשותה לעיני הציבור רק כאשר היא חוששת כי יש בכך שיבוש ממשי בתפקודה - אך הדגיש כי אינה רשאית לעשות כך כאשר היא סבורה באופן "פטרוני" שמוטב לציבור לא לדעת את המידע. בכך למעשה רמז למשרד החינוך כי אם זו שיטת המדידה שבה בחר לנקוט, הרי שאין זכות להסתירה.

משרד החינוך נהג עד היום לפרסם נתונים כלל-ארציים בלבד באשר להישגי התלמידים - ואלה חולקו לפי מגזרים ושכבות אוכלוסייה. הנתונים הפרטניים של כל אחד מבתי הספר ברחבי הארץ נותרו פנימיים, והובאו בפני מנהלת בית הספר בלבד, על מנת שתוכל לשפר את הישגי תלמידיה. בעקבות הגשת העתירה, הקים המשרד ועדה מקצועית בראשות מנכ"לית ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), פרופ' מיכל בלר, שבדקה את השלכות הפרסום הפומבי, ולאחר שמנתה את חסרונותיו, המליצה להמשיך במדיניות הקיימת.

המלצות הוועדה אומצו כאמור על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי פרסום התוצאות של בתי הספר השונים עלול להפוך את המיצ"ב ל"עתיר סיכון" ולגרור עמו השלכות שליליות ובלתי רצויות למערכת החינוך, עד כדי חשש שיכולתם של בתי ספר לתפקד כראוי תפגע. ואולם, בית המשפט העליון הפך על פיה את ההחלטה.

השופט ריבלין קבע כי התלמידים והוריהם הם אלה שיקבעו מהי ההחלטה הנכונה ביותר עבורם - וכי משרד החינוך אינו רשאי להתערב בהחלטותיהם באמצעות חשיפה מבוקרת של מידע, שעשוי להוביל, לדבריו, להחלטות ראויות. ריבלין דחה גם את הקביעה כי פרסום התוצאות עלול להגדיל את הפערים בין בתי הספר, באומרו כי הרישום לבתי ספר נקבע על פי מקום המגורים - וכי בחירתו של מקום המגורים, אמר, היא החלטה אוטונומית של הפרט, שאין משרד החינוך רשאי להתערב בה באמצעות הסתרת מידע.

ואולם אנשי חינוך מתריעים כי עקב החלטת משרד החינוך לפתוח השנה בהדרגה את אזורי הרישום של בתי הספר היסודיים, פרסום התוצאות עלול בסופו של יום לפגוע אנושות בשוויון ההזדמנויות החינוכי. במכתב שהפיצה אתמול לכלל מנהלי בתי הספר בארץ, יצאה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, נגד הפסיקה וציינה כי "בית המשפט העליון לא ראה בתהליכים החינוכיים והחברתיים השליליים הצפויים, עילה מספקת למנוע את חשיפת המידע - ופסק שלא מתקיימת עילה לחיסיון המידע וכי לא הוכח שקיימת ודאות קרובה לכך שפרסום תוצאות בחינות המיצ"ב ברמה הבית-ספרית הוא בגדר מידע שגילויו עלול לגרום לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של הרשות הציבורית".

שטאובר ציינה כי במקביל לחובתו של המשרד לפרסם עתה את הנתונים, הוא "פועל להקטנת ההשפעות השליליות של עצם הפרסום ... החשש הגדול ביותר בפרסום התוצאות הוא יצירת ‘טבלאות ליגה' ופרסומן בעיתונות הארצית ובמקומונים, תוך התייחסות בדירוגים למספר (ציון) אחד ויחיד לכל בית ספר שמייצג לכאורה את איכות בית הספר. פרסום טבלאות ליגה כאלו, מחוץ להקשר הכללי של כל בית ספר, עלול להטעות ולהפוך תוצאות מבחן אחד או שניים לחזות כלל העשייה החינוכית בבית הספר בעיני ההורים והציבור הרחב. אנו יודעים כי העשייה החינוכית בבית הספר מתקיימת בהרבה יותר מאשר ארבעת מקצועות המיצ"ב ושתי שכבות הגיל של המיצ"ב, ותוצאות המיצ"ב לבדן לא יכולות ולא מתיימרות לשקף זאת".

מההשלכות השליליות מזהירה גם הפרופ' ענת זהר מהאוניברסיטה העברית, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "מבחני המיצ"ב יהפכו לגולם שקם על יוצרו", היא אומרת. "במקום להוות כלי בידי מנהלים לשיפור יעילות עבודתם, הם יהפכו למנגנון שעל פיו יישפטו בתי הספר. בכך הנזק עלול להיות גדול יותר מהתועלת ולכן צריך לשקול את העלאת המרכיבים של המבחנים הפנימיים עד כדי ביטול מבחני המיצ"ב". לדבריה הצטרף הפרופ' דוד נבו מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וקרא גם הוא להפסקת המיצ"ב, "שגרם מספיק נזקים ויגרום עוד רבים נוספים בעתיד". הוא הציע עם זאת כי כל עוד מפורסמים הנתונים, יש ליצור פרופיל "מהימן ותקף יותר" של בית הספר ולא לציין רק את ציוני המבחנים, אך ציין כי לדעתו הדבר אינו בר-ביצוע.

הפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים ומומחית לנושאי הערכה ומדידה בחינוך, התריעה גם היא מפני פרופיל בתי הספר שמשתקף מהנתונים. "ברגע שנתוני המיצ"ב יהיו מרוחים על דפי העיתון, המצב בבתי הספר יהפוך מסוכן מאוד מבחינה חינוכית. הציבור יתייחס לנתונים כאל ‘תורה מסיני', הלחץ על המנהלים והמורים יגבר, ובתי הספר ייכנסו לסחרור, שיביא לתופעות איומות ונוראות של שקרים וסילוף האמת בשל היחס לציונים כחזות הכול".

לפרסום התוצאות התנגדה בחריפות גם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, הד"ר עינת וילף, שאמרה אתמול בדיון שנערך בנושא בכנסת כי "בית המשפט ממשיך במסורת של נזק לחינוך הציבורי בישראל. מרגע פרסום הנתונים ייווצרו טבלאות ויתחילו הלחצים בכיוון המנהל והמורה". וילף קראה לעצור לחלוטין את השימוש במתכונת הנוכחית של המיצ"ב וקראה להתרכז במבחנים פנימיים שיסייעו לשיפור התהליכים הפנימיים בבתי הספר ויחזקו את מעמד המורה.

ואולם אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, שעתרה בנושא דחתה מכל את טענות המתנגדים. "ככל שהמשרד יבחר יותר בדרך של שקיפות, כך יגבר אמון הציבור במערכת החינוך ותגדל המעורבות ההורית", היא אומרת, "ובאשר לנבואות הזעם - אנו עדיין מאמינים שביקורת ציבורית ושיתוף הציבור הן הדרך הנכונה".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 אומר שוב מה שאמרתי בעת קבלת ההחלטה: זו החלטה מצערת ביותר. דג קר
  • 15:12
  • 23.09.12

חבל שלא למדו מן הניסיון הרע שנצבר בארה"ב בהקשרים אלה בדיוק.
הורים עוברים גם עוברים דירה כדי להתקרב לבתי"ס איכותיים; בתי"ס עושים גם עושים להעלאה מלאכותית של ציוני המיצ"ב, ולאו דווקא בדרכי "מרמה" כמו בהדגשה מופרזת - על חשבון מקצועות אחרים - של נושאי הבחינה; ו"הגברת התחרות" לא תורמת דבר וחצי דבר לשיפור הלמידה, אף שביכולתה להביא להישגים קצרי-מועד ושטחיים ברמת הציונים.

חבל שנשקלו שיקולים פילוסופיים במקום שיקולים חינוכיים טהורים.

  •   איכות היא לא מילה גסה... מיוצ"ב
    • 17:16
    • 23.09.12

    בוא לא נתבלבל: התוצאות נקבעות ע"פ האוכלוסיה ולא ע"פ בית הספר. תלמיד שמקבל חינוך והשכלה טובים בבית יצליח במבחן גם אם הוא מתקיים על הר טרשים קרח. תלמיד שמגיע ממגזרים שלא מטפחים את הנושאים הנ"ל יכשלו גם אם הם ישבו בבית ספר יוקרתי במרכז הארץ.
    אני לא רואה פסול בכך שאוכלוסיה שמעניינים אותה השכלה וחינוך תיאבק להשתייך לבית ספר הולם. מי שמוכן לעקור ממקום מושבו כדי שילדיו יצליחו לקבל סביבה הולמת מבחינת החומר האנושי, כבר עושה צעד משמעותי לכיוון הנכון.
    יש כמובן לפעול כנגד העלאה מלאכותית של התוצאות ויש שיטות לעשות כן. זה לא אומר שלא צריך למדוד ובוודאי שזה לא אומר שלא לפרסם את התוצאות. אני מודע למרתוני המיצ"ב המתקיימים בבתי הספר של ילדי ואם זה מה שיכניס משהו לקודקוד של הילדים, אז הרווחנו משהו.
    בית הספר והישגיו אינם אלא בבואה של הקהילה בה ממוקם בית הספר. השפעת הסגל על התוצאות היא משנית.

  •   החלטה מצוינת והשופט הסביר אותה היטב  (לת) מיכאל
    • 08:48
    • 24.09.12

  •   איכות היא לא מילה גסה, אבל מבחני המיצ"ב אינם בודקים איכות. דג קר
    • 10:14
    • 24.09.12

    ויתר על כן - אפילו היו בודקים איכות, הרי היה מדובר באיכות בהגדרה צרה מאוד, ובתחומים צרים ביותר.
    חינוך בית-ספרי איכותי לא היה מתקבל כך בכל מקרה.
    הצרה הגדולה ביותר שלנו היא שאוכלוסיות צריכות להיאבק "להשתייך לבית ספר הולם", כמילותיך. שוויוניות בחינוך אינה מילה גסה, ואינה בלתי ניתנת להשגה. אבל כדי להשיג אותה צריך להשקיע הרבה מאוד *מחשבה*. לא כסף בהכרח, לא משאבים "טכנולוגיים" בהכרח. צריך ללמוד ממערכות חינוך אחרות שכבר השיגו הישגים (לא במובנם המיצ"בי הצר), ולחשוב איך מביאים את כוח האדם הכי איכותי בארץ לתחום החינוך, איך מכשירים אותו הכשרה מעולה (ולא במשך סמסטר קיץ מואץ...), איך מפזרים אותו בכל הארץ - לרבות בשדרות ובדלית אל כרמל - ואיך משאירים אותו בחינוך.
    כאמור, הכול דברים שכבר עשו אותם במקומות שונים בעולם. רק צריך לקרוא, לחשוב, וליישם תוך התאמה למקומותינו.

  •   מיכאל - השופט אולי הסביר אותה היטב בכלים משפטיים, אבל לא בכלים חינוכיים. זו אולי החלטה נכונה משפטית ו"צודקת", אבל היא לא מועילה ל*חינוך* הילדים שלנו, מהסיבה הפשוטה שהשופטים לא מבינים בחינוך, וגם לא נדרשים להבין בו.  (לת) דג קר
    • 11:28
    • 24.09.12

  •   מדהים איך כל הפרופ' עומדים על רגליהם האחוריות.... מדהים גם שמנכ"לית משרד החינוך מודאגת יותר מהתדמית, מאשר מהמצב גזד
    • 02:31
    • 01.10.12

    כולם נבהלו כמו קן נמלים שמישהו הרים את האבן שכיסתה אותו...

    מה מפחיד אתכם בדיוק - שעכשיו הציבור ידע את מה שאתם ידעתם שנים? ומה בכך - אם פעלתם נכון, אין לכם ממה לחשוש...

    אבל אם פעלתם כדרככם בקודש כבר 20 שנה, אז יש לכם סיבות מצויינות לקום ולזעוק חמס, כי זה מה שיחשוף את ערוותכם.

    ואם המבחן כ"כ לא מייצג, מדוע הוא נערך? למה למנהלים הוא 'מדד חשוב' ולציבור הוא לא? צריך להיות מנהל כדי להבין אותו?

02 פשוט איום ונורא  (לת) AP
  • 15:25
  • 23.09.12

03 הגיע הזמן! וצריך להחיל בעוד 1001 תחומים אחרים במדינה הזאת. לא יתכן שגופים שממומנים מכספי ציבור יסתירו מהציבור מידע. רק לגופי ביטחון מותרת הפריבילגיה הזאת מהסיבות המובנות.  (לת) אזרח משלם מיסים
  • 15:27
  • 23.09.12

04 בתי הספר הפכו באופן רישמי לחנויות ציונים. בעל של מורה
  • 15:45
  • 23.09.12

מנהלי בתי הספר דואגים יותר לרצות את גחמות לקוחותיהם ההורים, מאשר ללמד ולחנך בפועל. יחד עם "החוקים להגנת התלמיד" שרובם ראויים להקרא "החוקים לסירוס המורה" אפשר לצפות בודאות להמשך מגמת הירידה ברמת החינוך בישראל.

  •   אז איך נדע אם המורים באמת מלמדים??? ליאת
    • 17:41
    • 23.09.12

    רק הציונים קובעים

  •   בתי הספר סנונית
    • 04:40
    • 26.09.12

    עד שלא ירד מספר התלמידים בכיתה מ-35 תלמיד ל-20 תלמיד בכיתה, לא יקרה ולא יפול דבר.בעלי האמצעים ישלחו את בניהם למורות מתקנות,והשאר ישארו מאחור . מי שמכיר את המטריה יודע על המתרחש באמת.המצטיינים יצטיינו והאחרים יובלו כצאן...
    כולם מסכימים שלא ניתן ללמד 30-35 תלמידים בכיתה,אך דבר לא נעשה וממשיכים לטחון מים כבר 64 שנה וימשיכו בכך עוד 64 שנה.כך זה מתנהל עם כל החכמים ויודעי הדבר,שרי חינוך לתפארת מדינת ישראל,והתלמידים נופלים בין הכיסאות.מביאים עקרות בית משועממות ללמד בכיתות וקוראים לזה"מורה מחליפה" איזה מורה ומה היא מחליפה בדיוק???????????????

05 משרד החינוך חפר את הבור הזה לעצמו נדב
  • 15:46
  • 23.09.12

משרד החינוך עובר בשנים האחרונות לדרך של הערכת יתר. בית הספר מוערך על ידי מבחני חתך ארציים ונוצר מעמדות בהעסקת מנהלים, תגמול וכו'. המדד הכמותי של הצלחה במבחן אמריקאי כמו המיצ"ב הפך בשנים האחרונות לחזות הכל. עכשיו מגיע בית המשפט וקובע שאת הסינון הפנימי של בתי הספר צריך לחשוף לציבור ומשרד החינוך זועק נגד "טבלאות ליגה". מסקנה: משרד החינוך חפר את הבור של עצמו.

  •   הפתרון יהיה כמו במקרים אחרים שבהם בית המשפט מנסה לנהל את המדינה: ע.ב.
    • 16:04
    • 23.09.12

    יפסיקו למדוד. לפחות במקרה הזה, מעז יצא מתוק.

    (שלא כמו במקרה של ועדות החקירה הפנימיות של בתי החולים, ששיפרו תהליכים רבים עד שבתי המשפט הורו שהדיונים ישמשו לצורך תביעות אישיות, ומאז לא התקיימה אפילו וועדה אחת. מי הרופא הגיבור שיסכים להגרר שנים בבתי משפט ולהוציא הון תועפות כדי להוכיח שהוא פעל כשורה, לאחר שהודה בוועדה פנימית שאפשר היה אולי לעשות משהו קצת אחרת).

06 הציון היחידי הרלוונטי פה הוא ציון הנכשל למשרד החינוך על שימוש בקבצי מיקרוסופט אופיס  (לת) אחד
  • 15:57
  • 23.09.12

07 מבחנים מיותרים וחסרי כל ערך-היסטריה טיפשית ומיותרת רחל פרומן קומלוש
  • 15:59
  • 23.09.12

מי המציא את השטות הזו.במקום לסקרן ילדים ונערים ולחבב עליהם את עצם הלימוד-משניאים עליהם ,על מוריהם והוריהם את החינוך והלימוד.גם בלעדיהם שפע המבחנים המיותרים והמדידות העודפות גוזלים את זמן הלמידה והופכים אותה לשטחית,רדודה.ממש כמו הפסיכומטרי-כנראה שיש המתפרנסים מהשטויות האלה.לא נשאר מזה כלום-ממש כמו ממבחני הבגרות.מי זוכר על מה קיבל 100 בבגרות????

08 האם עד היום בתי הספר לא היו מכונות ציונים? אלון
  • 16:11
  • 23.09.12

בתי הספר מכווני בגרות. תלמידים חלשים הועברו לבתי ספר אחרים כדי שלא יפגעו בממוצע הבגרות. קמה צעקה כאשר מתחילים לבדוק את בתי הספר היסודיים ואת חטיבות הביניים, שעד היום לא בחרו בקפידה את התלמידים. הגיע הזמן לשנות את הגישה בבתי הספר וללמד את הנערים ללמוד.

09 אם זה אנטי חינוכי אז תפסיקו את המיצ"ב לאלתר. שמעון
  • 16:18
  • 23.09.12

תפתחו דרך אחרת לאיתור הישגי התלמידים בבתי ספר. המיבחן צריך לקדם את החינוך ולא לפגוע בו.

10 למה בג"ץ הוא זה שצריך להחליט בנושא??? אלי
  • 16:30
  • 23.09.12

זה נושא שיש בו צדדים לכאן ולכאן ואי אפשר בשום אופן לטעון לאי סבירות בשום החלטה שהיא.
לכן מן הראוי היה שמי שיקבל את ההחלטה הוא משרד החינוך ולא הבג"ץ.
המצב בישראל בתחום זה מחמיר והולך: בכל עניין מי שמקבל את ההחלטות הם היועצים המשפטיים ולא הגוף הסטטורי המוסמך לכך, וכל החלטה נדרשת לקבל אישור שהיא עוברת את מבחן בג"ץ.
בישראל יש יותר משפטנים ועורכי דין פר אדם מבכל מדינה אחרת בעולם.
אין מה להגיד - השתגענו.

דמוקרטיה בוודאי אין כאן!

וכל זאת מבלי להיכנס לעצם ההחלטה בבג"ץ.

11 כל הכבוד ל'' חופש מיידע''!!! כעת יבטלו את המיצב - וכך בתי הספר לא יוכלו לדעת היכן נקודות התורפה שלהם . יחי חופש המיידע!!!! דמוקרטיה - אינה אנארכיה! חופש אינו מתירנות.! ישראל אינה ארה''ב. תפסיקו לקלקל את מה שבנינו.  (לת) המחזיק בקרן להשמדת ישראל
  • 17:59
  • 23.09.12

12 הנתונים הללו חוני המעגל
  • 19:58
  • 23.09.12

חשופים כבר עשרות שנים בכל מקום בעולם, מדובר בהישגי תלמידי בית הספר ולא בהישיגים הפרטיים של מנהל בית הספר
ידע הוא כח אם אני עובר לעיר אחרת זה יתן לי מדד מצוין לאיזה בית ספר לרשום את הילדים שלי ולאיזה שכונה לעבור. אני לא רואה שום פסול באינפורמציה חופשית.

13 זו החלטה נוראית ומי שמעיין קצת בדוחות מבין לאן הדברים הולכים. הורים חזקים לא ישלחו את ילדיהם לבית ספר בו הציונים לא מושלמים או הילדים משכבות חלשות או יש הרבה ילדים עם ליקויי למידה ועוד ועוד קובי
  • 21:41
  • 23.09.12

הילדים החלשים ילמדו עם החלשים והחזקים עם החזקים. הפער החברתי יילך ויגדל יילך ויגדל

14 1 192
  • 21:50
  • 23.09.12

once there was a girl
if you dont paste it in 10 pictures she will kill you

15 פרסום תוצאות המיצב רחל
  • 23:00
  • 23.09.12

סןף סוף הגיע העת לשים סוף למיצב

16 משהו הצליח להיכנס ולקבל תוצאות? אי אפשר!  (לת) עבודה בעיניים
  • 00:23
  • 24.09.12

17 הכצעקתה? חוקרת ואמא
  • 06:28
  • 24.09.12

אני מסתכלת על הדו"ח הבית ספרי של בית הספר של אחד מילדיי.
מנסה לחשוב איזה נזק יכול להווצר מפרסום הנתונים.
ראשית- מדובר בהמון נתונים. נכון, יש ציון לחשבון וציון לעברית, אבל מעבר לכך יש מגוון נתונים, שמאפשרים לקבל תמונה מלאה. קשה לי לדמיין הורה מעביר בית ספר רק כי בבית ספר אחר יש ציון בעברית שהוא גבוה יותר (אבל אקלים בית ספרי, נמוך יותר). הטיעון של העברת בית ספר וכדומה הוא רלוונטי רק לקבוצה קטנה מאוד של הורים.
אז מה כן? כמה הורים כבר יעינו בדו"חות האלה? איזה שימוש ייעשה בהם? ימים יגידו. אבל כל עוד הנתונים האלה נאספים, והמערכת משקיעה כל כך הרבה מאמץ באיסופם, זה נראה רק הגיוני ונכון שהם יהיו שקופים ונגישים לכולנו. מכבר לכך כל הורה יודע שאת התשובה לאיכות בית הספר של ילדו הוא יכול לקבל מהתבוונות בעיניו של הילד כשהוא חוזר הביתה- איתגרו אותו היום? כיבדו אותו כאדם? נתנו לו סביבה בטוחה ורגועה ללמידה?

18 הדבר היחיד שמבחני המיצב אומרים הדס
  • 07:20
  • 24.09.12

זה עד כמה ביה״ס הפסיק כל פעילות אחרת ורק הכין את תלמידיו למיצ״ב. מתי יבינו שבי״ס צריכים לתת כלים ללמידה ולא כלים לשינון

19 רק אני לא מצליח לראות את התוצאות??? הורה מודאג
  • 07:31
  • 24.09.12

איך רואים בפועל- לחיצה על הקישורים לא מביאה אותי לשום מקום בו כתובות תוצאות של מבחנים

20 זה לא הכסף זה השקעת ההורים הורה לא מודאג
  • 08:07
  • 24.09.12

כמי שיושב עם ילדיו על הקראת ספרים מגיל אפס ולהכנת שעורים כל יום. אין לי ציפיות מבית הספר. יש לי ציפיות מההורים הבוכים ולא משקיעים כלום. מי שמשקיע קוצר את הפירות בעצמו. אנחנו עדיין מדברים על כיתות נמוכות בהן ההורים יכולים לעזור בהכנת שעורים והסבר. אז חבל דבר על כסף שאין או על מורים גרועים אפשר לדבר על הורים גרועים שלא מלמדים או יוצרים גבולות (שפעם קראו לזה חינוך).

21 "בחירת מקום המגורים היא החלטה אוטונומית של הפרט" אמר כבוד השופט
  • 10:59
  • 24.09.12

שיש לו די משאבים כלכליים וחברתיים לנוע.
המשמעות היא הגדלת אי השוויון והגדלת הפערים החברתיים בעתיד.
חבל שבית המשפט העליון לא מקשיב למומחי וחוקרי חינוך, יודעי דבר

  •   'יודעי הדבר' האלה יודעים רק איך לכסת"ח את עצמם גזד
    • 02:34
    • 01.10.12

    הבעיה הלוגית היא כזו -

    * מוסכם שהמבחן אמור לאתר ביה"סים חלשים.

    * מוסכם שהמשרד צריך להשקיע מאמצים בחיזוקם.

    אם כן, הפירסום אמור להיות חיובי ולהראות איך המשרד מחזק חלשים....

    אבל אם המשרד לא משקיע, אז יש לו סיבה נהדרת לרצות שלא לחשוף...

22 תוצאות המיצב רק מעידות כמה המורים לא מלמדים ורק אנחנו ההורים שיכולים לממן לצערנו הרב הרבה כסף במקום שכסף זה ילך לאפיק אחר בכדי שילדינו יבינו את המורים שלא מלמדים ונותנים לילד ללמוד לבד בבית , למורים מחכים שעורים פרטיים בחוץ למי מהם יש זמן להשקיע בבית הספר משרד החינוך צריך למצוא שיטה שבה יהיה פיקוח על המורה כי כל תלמיד יכול להצליח וזה עובדה מי שמקבל שיעורים פרטיים מצליח  (לת) יכול להיות טוב יותר
  • 18:57
  • 04.11.12

  •   אין לך מושג אמת
    • 19:57
    • 02.01.13

    כאשר תלמיד אינו מצליח להורה תמיד נוח להאשים את המורה (מזל שיש את מי להאשים!). לחנך ולהשקיע בילד אין זמן ולרוב גם אין הרבה חשק או סבלנות. לכן יותר פשוט להתבכיין ולהתלונן על המורה או "להשקיע" בילד באמצעות כסף למורים פרטיים, שהם ישברו את הראש.

פרוייקטים מיוחדים