תוצאות המיצ"ב חשופות

לראשונה: הנתונים המקיפים זמינים לכל אחד

בהתאם לפסיקת שופטי העליון בחודש שעבר, כעת יכול כל אחד לדעת את הנתונים של כל בית ספר בלחיצת כפתור, ולערוך השוואה בין מוסדות חינוך

שעות בלבד לאחר שמשרד החינוך חשף אתמול לראשונה ולעיני כל את נתוני בחינות המיצ"ב של כל מוסד ומוסד חינוכי בארץ, כבר ניסה כל בית ספר לשפר ככל הניתן את המוניטין שלו. מלחמת הרייטינג החלה. "רציתי לדעת אם תרצו לראיין תלמידים או מורים מטעם בית הספר שהצטיינו בדו"חות", כתב אחד הדוברים. גם הפוליטיקאים לא נחו. ראש האופוזיציה באילת, למשל, ניצל את ההזדמנות למתקפה באמצעות כלי הנשק הטרי: "העירייה הסירה את החינוך מעל סדר היום והובילה להידרדרות חסרת תקדים".

זו כמובן רק תגובה ראשונה, ותקשורתית במיוחד, למהלך שחייב את משרד החינוך לפרסם את הנתונים בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, ולעת עתה קשה עדיין לאמוד את מלוא השלכותיו. אנשי חינוך רבים מתריעים שההידרדרות רק החלה: שיטת המדידה של המשרד תועמק, והמגמה של בחירת בתי הספר על ידי ההורים בהסתמך על תוצאות מבחנים ספורים תתחזק. חלקם אף קראו לפיכך לביטול בחינות המיצ"ב כליל.

זו הפעם הראשונה אי-פעם שמשרד החינוך משתף את מלוא הציבור בהישגי כלל בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים ברחבי הארץ. באמצעות התוכנה החדשה שהחלה לפעול באינטרנט יכול כל אחד לצפות בדו"חות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים) על הישגי התלמידים במקצועות הנבדקים (מדעים, מתמטיקה, אנגלית ושפת אם), ולראות את מיקומם של תלמידי בית הספר ביחס למוסדות אחרים, על פי מגזרים או מדד סוציו-אקונומי של מוסד הדומה לו.

לחצו לצפייה בנתונים המלאים על מוסדות החינוך | לפי רשויות מקומיות

בית ספר יסודי ביישוב קדימה, ארכיוןגיא רייביץ

בנוסף, ניתן לראות את שיעורי הזכאות לבגרות על פי מקצועות, שיעורי הצטיינות ואף את נתוני הגיוס לצה"ל, לרבות "אחוז מיצוי לחימה" ומיקומו של המוסד ביחס למוסדות כמותו ברמת ההוגנות בבחינות, הישגיו במבחנים ועוד. גם נתוני ילדים עם צרכים מיוחדים יתפרסמו מעתה ברבים, בנפרד משאר הילדים, וגם אם הם לומדים באותה כיתה עם יתר הילדים.

שמו של האתר, "(כמעט) הכל אודות מוסדות החינוך", מלמד ולו במעט על עמדתו של משרד החינוך בנוגע למהלך, שחויב בו בעקבות פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון לפני חודש. העליון קיבל את ערעורם של "התנועה לחופש המידע" וארגון ההורים הל"ה (הורים למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח) נגד אימוץ עמדת משרד החינוך בידי בית המשפט המחוזי בירושלים - וחייב את המשרד לפרסם את הנתונים במלואם בתוך 30 יום.

המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, קבע בפסק הדין כי רשות ציבורית רשאית להימנע מלחשוף מידע שברשותה לעיני הציבור רק כאשר היא חוששת כי יש בכך שיבוש ממשי בתפקודה - אך הדגיש כי אינה רשאית לעשות כך כאשר היא סבורה באופן "פטרוני" שמוטב לציבור לא לדעת את המידע. בכך למעשה רמז למשרד החינוך כי אם זו שיטת המדידה שבה בחר לנקוט, הרי שאין זכות להסתירה.

משרד החינוך נהג עד היום לפרסם נתונים כלל-ארציים בלבד באשר להישגי התלמידים - ואלה חולקו לפי מגזרים ושכבות אוכלוסייה. הנתונים הפרטניים של כל אחד מבתי הספר ברחבי הארץ נותרו פנימיים, והובאו בפני מנהלת בית הספר בלבד, על מנת שתוכל לשפר את הישגי תלמידיה. בעקבות הגשת העתירה, הקים המשרד ועדה מקצועית בראשות מנכ"לית ראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך), פרופ' מיכל בלר, שבדקה את השלכות הפרסום הפומבי, ולאחר שמנתה את חסרונותיו, המליצה להמשיך במדיניות הקיימת.

המלצות הוועדה אומצו כאמור על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי פרסום התוצאות של בתי הספר השונים עלול להפוך את המיצ"ב ל"עתיר סיכון" ולגרור עמו השלכות שליליות ובלתי רצויות למערכת החינוך, עד כדי חשש שיכולתם של בתי ספר לתפקד כראוי תפגע. ואולם, בית המשפט העליון הפך על פיה את ההחלטה.

השופט ריבלין קבע כי התלמידים והוריהם הם אלה שיקבעו מהי ההחלטה הנכונה ביותר עבורם - וכי משרד החינוך אינו רשאי להתערב בהחלטותיהם באמצעות חשיפה מבוקרת של מידע, שעשוי להוביל, לדבריו, להחלטות ראויות. ריבלין דחה גם את הקביעה כי פרסום התוצאות עלול להגדיל את הפערים בין בתי הספר, באומרו כי הרישום לבתי ספר נקבע על פי מקום המגורים - וכי בחירתו של מקום המגורים, אמר, היא החלטה אוטונומית של הפרט, שאין משרד החינוך רשאי להתערב בה באמצעות הסתרת מידע.

ואולם אנשי חינוך מתריעים כי עקב החלטת משרד החינוך לפתוח השנה בהדרגה את אזורי הרישום של בתי הספר היסודיים, פרסום התוצאות עלול בסופו של יום לפגוע אנושות בשוויון ההזדמנויות החינוכי. במכתב שהפיצה אתמול לכלל מנהלי בתי הספר בארץ, יצאה מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, נגד הפסיקה וציינה כי "בית המשפט העליון לא ראה בתהליכים החינוכיים והחברתיים השליליים הצפויים, עילה מספקת למנוע את חשיפת המידע - ופסק שלא מתקיימת עילה לחיסיון המידע וכי לא הוכח שקיימת ודאות קרובה לכך שפרסום תוצאות בחינות המיצ"ב ברמה הבית-ספרית הוא בגדר מידע שגילויו עלול לגרום לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של הרשות הציבורית".

שטאובר ציינה כי במקביל לחובתו של המשרד לפרסם עתה את הנתונים, הוא "פועל להקטנת ההשפעות השליליות של עצם הפרסום ... החשש הגדול ביותר בפרסום התוצאות הוא יצירת ‘טבלאות ליגה' ופרסומן בעיתונות הארצית ובמקומונים, תוך התייחסות בדירוגים למספר (ציון) אחד ויחיד לכל בית ספר שמייצג לכאורה את איכות בית הספר. פרסום טבלאות ליגה כאלו, מחוץ להקשר הכללי של כל בית ספר, עלול להטעות ולהפוך תוצאות מבחן אחד או שניים לחזות כלל העשייה החינוכית בבית הספר בעיני ההורים והציבור הרחב. אנו יודעים כי העשייה החינוכית בבית הספר מתקיימת בהרבה יותר מאשר ארבעת מקצועות המיצ"ב ושתי שכבות הגיל של המיצ"ב, ותוצאות המיצ"ב לבדן לא יכולות ולא מתיימרות לשקף זאת".

מההשלכות השליליות מזהירה גם הפרופ' ענת זהר מהאוניברסיטה העברית, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. "מבחני המיצ"ב יהפכו לגולם שקם על יוצרו", היא אומרת. "במקום להוות כלי בידי מנהלים לשיפור יעילות עבודתם, הם יהפכו למנגנון שעל פיו יישפטו בתי הספר. בכך הנזק עלול להיות גדול יותר מהתועלת ולכן צריך לשקול את העלאת המרכיבים של המבחנים הפנימיים עד כדי ביטול מבחני המיצ"ב". לדבריה הצטרף הפרופ' דוד נבו מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, וקרא גם הוא להפסקת המיצ"ב, "שגרם מספיק נזקים ויגרום עוד רבים נוספים בעתיד". הוא הציע עם זאת כי כל עוד מפורסמים הנתונים, יש ליצור פרופיל "מהימן ותקף יותר" של בית הספר ולא לציין רק את ציוני המבחנים, אך ציין כי לדעתו הדבר אינו בר-ביצוע.

הפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים ומומחית לנושאי הערכה ומדידה בחינוך, התריעה גם היא מפני פרופיל בתי הספר שמשתקף מהנתונים. "ברגע שנתוני המיצ"ב יהיו מרוחים על דפי העיתון, המצב בבתי הספר יהפוך מסוכן מאוד מבחינה חינוכית. הציבור יתייחס לנתונים כאל ‘תורה מסיני', הלחץ על המנהלים והמורים יגבר, ובתי הספר ייכנסו לסחרור, שיביא לתופעות איומות ונוראות של שקרים וסילוף האמת בשל היחס לציונים כחזות הכול".

לפרסום התוצאות התנגדה בחריפות גם יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, הד"ר עינת וילף, שאמרה אתמול בדיון שנערך בנושא בכנסת כי "בית המשפט ממשיך במסורת של נזק לחינוך הציבורי בישראל. מרגע פרסום הנתונים ייווצרו טבלאות ויתחילו הלחצים בכיוון המנהל והמורה". וילף קראה לעצור לחלוטין את השימוש במתכונת הנוכחית של המיצ"ב וקראה להתרכז במבחנים פנימיים שיסייעו לשיפור התהליכים הפנימיים בבתי הספר ויחזקו את מעמד המורה.

ואולם אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, שעתרה בנושא דחתה מכל את טענות המתנגדים. "ככל שהמשרד יבחר יותר בדרך של שקיפות, כך יגבר אמון הציבור במערכת החינוך ותגדל המעורבות ההורית", היא אומרת, "ובאשר לנבואות הזעם - אנו עדיין מאמינים שביקורת ציבורית ושיתוף הציבור הן הדרך הנכונה".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות