רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך הולכים הסוקרים

זה אחד הפרויקטים המדעיים היומרניים ביותר: ארכיאולוגים הולכים ברגל וסוקרים כל מטר בישראל ובגדה, כדי למפות אתרים וממצאים, מכלי אבן פרה-היסטורי ועד כפר פלסטיני נטוש. זה נמשך עשרות שנים ויימשך עוד עשורים

בארבע ושלושים לפנות בוקר, בכל יום שישי, יוצא הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל מביתו בקיבוץ עין שמר, נוסע לצומת מגידו ואוסף כמה מתנדבים. יחד הם נוסעים לשומרון. הם מגיעים לשטח ומתחילים לצעוד - פניהם כלפי מטה, עיניהם לקרקע. ככה הם צועדים עד ארבע אחר הצהריים. הם מחפשים.

החיפושים החלו בשנת 1978, ליד בית שאן. ואדי אחר ואדי, גבעה אחר גבעה, הם צעדו וירדו לאטם דרומה. היום, 34 שנים מאוחר יותר, הם הגיעו כמעט עד יריחו. "אפשר לומר שאין מטר שלא הלכנו בו", אומר זרטל, הנעזר בקביים בהליכתו, זכר לפציעה ממלחמת יום הכיפורים. "ההליכה היא השיקום שלי. אני הולך לאט על קביים. החבר'ה הצעירים יותר רצים קדימה".

כך נערך אחד מהפרויקטים המדעיים ארוכי הטווח והיומרניים בישראל - פרויקט הסקר הארכיאולוגי. מטרתו ללכת לאורכה ולרוחבה של הארץ, במובן הכי מילולי של הביטוי - לרדת לכל גיא, לטפס לכל כיפה, לצעוד בכל תלם חרוש באדמה - ולסקור בשיטתיות סיזיפית כל מטר כדי למפות במדויק את האתרים הארכיאולוגים וההיסטוריים בישראל ובגדה המערבית. פרויקט הסקר, שהחל ב-1964, מיועד להסתיים - אם בכלל - בעוד כמה עשורים.

לפני כשש שנים החליטה רשות העתיקות, שמובילה היום את הפרויקט, להפסיק להדפיס את כרכי הסקרים עבי הכרס שהדפיסה עד אז, ולהעלות את כל המידע לרשת. באחרונה הושק האתר המחודש של הסקר, שכולל 3,000 אתרים ארכיאולוגיים, מתוך 25 אלף האתרים שמופו עד היום בכמחצית משטח המדינה.

הדעה הרווחת בציבור, ואצל ארכיאולוגים רבים, היא ששיאה של העבודה הארכיאולוגית היא החפירה - הנבירה הארוכה, שנמשכת לפעמים על פני עשרות עונות חפירה - באתר אחד, כדי לחשוף את סודותיו ולנסות להבין מממצאיו את התרבות שהשתייך אליה. זרטל מאמין שזו טעות. "החפירה היא הרבה יותר קלה לפרסום. בחפירה אתה יכול למצוא הרבה חפצים יפים. אבל את התהליכים אתה יכול להבין רק כשאתה רואה את השטח הגדול. אתה לא יכול לחפור בקיבוץ עין שמר ולהבין מזה את הציונות כולה. אתה מקבל תמונה מקוטעת. רוב הארכיאולוגים מעדיפים את האתר היחיד על הראייה המרחבית. הסיבה היא שסקר הוא מפעל רב-שנים, שמחייב הרבה עבודה פיזית, בעיקר הליכה, והוא מורכב. הוא מצריך הרבה אנשים ואינטגרציה של טבע, מים, קרקע, תשתית והתיישבות".

"אנחנו סיירת החטיבה", אומר הארכיאולוג עופר שיאון, ראש ענף סקר ברשות העתיקות. "כמה ארכיאולוגים יודעים ללכת עם מפות? להסתובב בשטח, להכיר את בעלי החיים, את הצמחים? הסוקר הוא מין וריאנט של בדואי שמכיר את השטח. הוא לורנס איש ערב כזה".

ד"ר עפר שיאון, מצוות חוליית הסקר במפת באר טוביה, סוקר במרכז האתר עיבדיסרוני אבידוב

תולדות הארכיאולוגיה בארץ ישראל היא, במידה רבה, תולדות הסקרים הארכיאולוגיים שלה. הסקרים הראשונים נעשו באמצע המאה ה-19, בחסות הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל. עם הסוקרים הגדולים של הארץ, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נמנים צ'ארלס וילסון, הרברט קיצ'נר, קלוד רנייה קונדר וויקטור גרן.

מאז קום המדינה נעשו בישראל סקרים ברזולוציות שונות. ב-1964 הקימה קבוצת ארכיאולוגים את האגודה לסקר ארכיאולוגי, שהחלה לגייס משאבים ולהפיק סקרים מדעיים שיטתיים. שלוש שנים אחר כך, עם כיבושי מלחמת ששת הימים, נוספו אלפי קילומטרים מרובעים חדשים, עמוסים ארכיאולוגיה שיש לסקור. זמן קצר לאחר המלחמה נעשה בשטחים סקר חירום, כדי להספיק ולהכירם לפני שישראל תיאלץ להשיבם. בסופו של דבר התברר שיש די זמן לסקור את השטח מטר אחר מטר. האגודה נבלעה ברשות העתיקות, שהוקמה ב-1990. היום נעשה הסקר במסגרת אגף חפירות וסקר של הרשות.

עריכת הסקר פשוטה לכאורה - הליכה אטית, חיפוש ותיעוד כל דבר שהוא מעשה ידי אדם, מבור מים, דרך שוקת ועד ערמת חרסים או אבני צור, מבנה חרב ואפילו עיר שלמה או תל שנעלמו מהעין. טווח הגילים של הממצאים הוא אלפי שנים: מכלי אבן פרה-היסטורי ועד כפר פלסטיני נטוש מ-1948.

מנהלי הסקר חילקו את הארץ ל-267 ריבועים, שגודל כל אחד מהם 10 ק"מ על 10 ק"מ. חלקם חורגים מקו החוף אל תוך הים. הריבוע הראשון הוא בחוף אכזיב בצפון, והאחרון באילת. להערכת שיאון, כדי למפות כראוי ריבוע נדרשת עבודה של שלושה אנשים במשרה מלאה, שייצאו כל יום לשטח במשך שנה שלמה. לאחר מכן נדרשות עוד כשנתיים של עיבוד המידע כדי להפיק מפה מפורטת וספר.

אנשי הפרויקט בסקר בגולןעופר שיאון

התוצאה היא רשימה דקדקנית של האתרים, הכוללת תיאור, מיקום, תיארוך לפי הממצאים ושרטוט תמונות. השלמת הסקר מאפשרת יצירת מפה "תלת ממדית" - הכוללת גם את ממד הזמן - של כל ריבוע. כך ניתן ל"דפדף" בהיסטוריה, ולראות כמה מקומות יישוב היו בכל אזור בתקופה מסוימת.

במפת הסקר של אזור נהלל, למשל, נמצאו 22 אתרים מהתקופה הכלקוליתית (4,000-3,150 לפני הספירה), 32 אתרים מהתקופה הכנענית הקדומה (3,150-2,200 לפני הספירה) ו-133 אתרים מהתקופה הביזנטית (638-324 לספירה). הריבוע העשיר ביותר עד היום הוא זה של אזור אמציה-בית גוברין. תועדו בו לא פחות מ-800 אתרי עתיקות. האתר מאפשר גם ניתוח לפי חתכים. הוא חושף, למשל, את העובדה שעד היום הוזנו למערכת 11 אתרים שהוגדרו "בתי חווה", אך רק אחד שנמצא בו "בית כיסא" - במפת הסקר של איילת השחר. האפשרות לעשות גם ניתוחים מורכבים יותר, לפי תקופות למשל, יהפכו לדעת שיאון את האתר ל"מכרה זהב מחקרי".

בינתיים הניב הסקר, בכל 34 שנותיו, אלפי ממצאים חדשים, כמה מהם דרמטיים. הסקר שעושה זרטל בשומרון, למשל, מספק בקביעות דלק לוויכוח בין הארכיאולוגים בעניין הטקסט התנ"כי והקשר בינו לבין ארכיאולוגיה. באחד מימי שישי, בינואר 1980, מצא זרטל רוג'ום (תל אבנים) על הר עיבל. "כרגיל, בדקה ה-90 הפתעת היום", הוא כתב ביומנו באותו יום. "כבר ברור שזה אתר מתקופת ההתנחלות. למעלה אתר קטן בצורת אליפסה ובמרכזו רוג'ום גדול". לימים זיהה זרטל את האתר הזה כ"מזבח על הר עיבל". לטענתו, זה המזבח שמדובר בו בספר דברים ובספר יהושע. לפי המקרא, בטקס שהתקיים בו הפכו שבטי המדבר לעם ישראל. זה שנים ארוכות שהמזבח הזה עומד בלב מחלוקת בין הארכיאולוגים. הסקר כולו חשף, על פי זרטל, מאות אתרים שמתאימים לסיפור המקראי של תקופת ההתנחלות. ממצא מרגש נוסף של זרטל היה גילוי אתר חירבת אל חמאם, שזרטל מזהה אותו עם העיר הרומית נרתבא - "אתר עתיקות בגודל של מצדה שלא היה מוכר במחקר", לדבריו.

אף כי רוב הסקר של זרטל נעשה מעבר לקו הירוק, הוא עצמו אינו רואה בו מעשה פוליטי, אלא מדעי. בימי מתיחות ובתקופות האינתיפאדה הוא ניסה למצוא אזורים שקטים ומרוחקים מהתקריות. "אנחנו הולכים בין הטיפות", הוא אומר. "מלבד כמה מקרים של חיתוך צמיגי הרכב, לא היו לנו עד היום היתקלויות משמעותיות".

בין הסוקרים הגדולים ניתן למנות את משה הרטל בגולן, רפי פרנקל בגליל המערבי, עמוס קלונר בירושלים וסביבותיה, יהודה דגן בשפלה, ובנו רוטנברג בערבה.

שיאון, שביסס את הדוקטורט שלו על מחקרי הסקר של זרטל, צלל לראשונה לעבודת הסקר באזור בקעת הירדן. הסקר שלו חשף את קיומה של תנועת נזירות משגשגת באזור מישורי הירדן בתקופה הביזנטית. 14 מנזרים ועוד 44 תאי נזירים נחשפו בסקר, מצפון לים המלח. היום הוא סוקר את אזור באר טוביה. סקר נוסף נעשה היום לאורך קו הרכבת המתוכנן מבאר שבע לאילת.

סקרים ארכיאולוגיים מקובלים למדי במדינות משופעות בממצאים כמו יוון, טורקיה וירדן, אבל אין מדינה בעולם שממופה ברזולוציה גבוהה כמו ישראל. קשה להתעלם מהעובדה שהסקר קשור בעבותות לאתוס הציוני של "כיבוש הארץ ברגליים", בהליכה בשביליה.

הסקר גם מקפיא תמונת מצב. מאות אתרים שנסקרו בשנות ה-60 וה-70 אינם קיימים היום, לאחר שכוסו ב"שלמת בטון ומלט". "קח את תל אביב לדוגמה", אומר זרטל, "הכל מכוסה בנייה, ולעולם לא נדע מה היה מתחת".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות