המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

כך הולכים הסוקרים

זה אחד הפרויקטים המדעיים היומרניים ביותר: ארכיאולוגים הולכים ברגל וסוקרים כל מטר בישראל ובגדה, כדי למפות אתרים וממצאים, מכלי אבן פרה-היסטורי ועד כפר פלסטיני נטוש. זה נמשך עשרות שנים ויימשך עוד עשורים

בארבע ושלושים לפנות בוקר, בכל יום שישי, יוצא הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל מביתו בקיבוץ עין שמר, נוסע לצומת מגידו ואוסף כמה מתנדבים. יחד הם נוסעים לשומרון. הם מגיעים לשטח ומתחילים לצעוד - פניהם כלפי מטה, עיניהם לקרקע. ככה הם צועדים עד ארבע אחר הצהריים. הם מחפשים.

החיפושים החלו בשנת 1978, ליד בית שאן. ואדי אחר ואדי, גבעה אחר גבעה, הם צעדו וירדו לאטם דרומה. היום, 34 שנים מאוחר יותר, הם הגיעו כמעט עד יריחו. "אפשר לומר שאין מטר שלא הלכנו בו", אומר זרטל, הנעזר בקביים בהליכתו, זכר לפציעה ממלחמת יום הכיפורים. "ההליכה היא השיקום שלי. אני הולך לאט על קביים. החבר'ה הצעירים יותר רצים קדימה".

כך נערך אחד מהפרויקטים המדעיים ארוכי הטווח והיומרניים בישראל - פרויקט הסקר הארכיאולוגי. מטרתו ללכת לאורכה ולרוחבה של הארץ, במובן הכי מילולי של הביטוי - לרדת לכל גיא, לטפס לכל כיפה, לצעוד בכל תלם חרוש באדמה - ולסקור בשיטתיות סיזיפית כל מטר כדי למפות במדויק את האתרים הארכיאולוגים וההיסטוריים בישראל ובגדה המערבית. פרויקט הסקר, שהחל ב-1964, מיועד להסתיים - אם בכלל - בעוד כמה עשורים.

לפני כשש שנים החליטה רשות העתיקות, שמובילה היום את הפרויקט, להפסיק להדפיס את כרכי הסקרים עבי הכרס שהדפיסה עד אז, ולהעלות את כל המידע לרשת. באחרונה הושק האתר המחודש של הסקר, שכולל 3,000 אתרים ארכיאולוגיים, מתוך 25 אלף האתרים שמופו עד היום בכמחצית משטח המדינה.

הדעה הרווחת בציבור, ואצל ארכיאולוגים רבים, היא ששיאה של העבודה הארכיאולוגית היא החפירה - הנבירה הארוכה, שנמשכת לפעמים על פני עשרות עונות חפירה - באתר אחד, כדי לחשוף את סודותיו ולנסות להבין מממצאיו את התרבות שהשתייך אליה. זרטל מאמין שזו טעות. "החפירה היא הרבה יותר קלה לפרסום. בחפירה אתה יכול למצוא הרבה חפצים יפים. אבל את התהליכים אתה יכול להבין רק כשאתה רואה את השטח הגדול. אתה לא יכול לחפור בקיבוץ עין שמר ולהבין מזה את הציונות כולה. אתה מקבל תמונה מקוטעת. רוב הארכיאולוגים מעדיפים את האתר היחיד על הראייה המרחבית. הסיבה היא שסקר הוא מפעל רב-שנים, שמחייב הרבה עבודה פיזית, בעיקר הליכה, והוא מורכב. הוא מצריך הרבה אנשים ואינטגרציה של טבע, מים, קרקע, תשתית והתיישבות".

"אנחנו סיירת החטיבה", אומר הארכיאולוג עופר שיאון, ראש ענף סקר ברשות העתיקות. "כמה ארכיאולוגים יודעים ללכת עם מפות? להסתובב בשטח, להכיר את בעלי החיים, את הצמחים? הסוקר הוא מין וריאנט של בדואי שמכיר את השטח. הוא לורנס איש ערב כזה".

ד"ר עפר שיאון, מצוות חוליית הסקר במפת באר טוביה, סוקר במרכז האתר עיבדיס
ד"ר עפר שיאון, מצוות חוליית הסקר במפת באר טוביה, סוקר במרכז האתר עיבדיס. צילום: רוני אבידוב

תולדות הארכיאולוגיה בארץ ישראל היא, במידה רבה, תולדות הסקרים הארכיאולוגיים שלה. הסקרים הראשונים נעשו באמצע המאה ה-19, בחסות הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל. עם הסוקרים הגדולים של הארץ, במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, נמנים צ'ארלס וילסון, הרברט קיצ'נר, קלוד רנייה קונדר וויקטור גרן.

מאז קום המדינה נעשו בישראל סקרים ברזולוציות שונות. ב-1964 הקימה קבוצת ארכיאולוגים את האגודה לסקר ארכיאולוגי, שהחלה לגייס משאבים ולהפיק סקרים מדעיים שיטתיים. שלוש שנים אחר כך, עם כיבושי מלחמת ששת הימים, נוספו אלפי קילומטרים מרובעים חדשים, עמוסים ארכיאולוגיה שיש לסקור. זמן קצר לאחר המלחמה נעשה בשטחים סקר חירום, כדי להספיק ולהכירם לפני שישראל תיאלץ להשיבם. בסופו של דבר התברר שיש די זמן לסקור את השטח מטר אחר מטר. האגודה נבלעה ברשות העתיקות, שהוקמה ב-1990. היום נעשה הסקר במסגרת אגף חפירות וסקר של הרשות.

עריכת הסקר פשוטה לכאורה - הליכה אטית, חיפוש ותיעוד כל דבר שהוא מעשה ידי אדם, מבור מים, דרך שוקת ועד ערמת חרסים או אבני צור, מבנה חרב ואפילו עיר שלמה או תל שנעלמו מהעין. טווח הגילים של הממצאים הוא אלפי שנים: מכלי אבן פרה-היסטורי ועד כפר פלסטיני נטוש מ-1948.

מנהלי הסקר חילקו את הארץ ל-267 ריבועים, שגודל כל אחד מהם 10 ק"מ על 10 ק"מ. חלקם חורגים מקו החוף אל תוך הים. הריבוע הראשון הוא בחוף אכזיב בצפון, והאחרון באילת. להערכת שיאון, כדי למפות כראוי ריבוע נדרשת עבודה של שלושה אנשים במשרה מלאה, שייצאו כל יום לשטח במשך שנה שלמה. לאחר מכן נדרשות עוד כשנתיים של עיבוד המידע כדי להפיק מפה מפורטת וספר.

אנשי הפרויקט בסקר בגולן
אנשי הפרויקט בסקר בגולן. צילום: עופר שיאון

התוצאה היא רשימה דקדקנית של האתרים, הכוללת תיאור, מיקום, תיארוך לפי הממצאים ושרטוט תמונות. השלמת הסקר מאפשרת יצירת מפה "תלת ממדית" - הכוללת גם את ממד הזמן - של כל ריבוע. כך ניתן ל"דפדף" בהיסטוריה, ולראות כמה מקומות יישוב היו בכל אזור בתקופה מסוימת.

במפת הסקר של אזור נהלל, למשל, נמצאו 22 אתרים מהתקופה הכלקוליתית (4,000-3,150 לפני הספירה), 32 אתרים מהתקופה הכנענית הקדומה (3,150-2,200 לפני הספירה) ו-133 אתרים מהתקופה הביזנטית (638-324 לספירה). הריבוע העשיר ביותר עד היום הוא זה של אזור אמציה-בית גוברין. תועדו בו לא פחות מ-800 אתרי עתיקות. האתר מאפשר גם ניתוח לפי חתכים. הוא חושף, למשל, את העובדה שעד היום הוזנו למערכת 11 אתרים שהוגדרו "בתי חווה", אך רק אחד שנמצא בו "בית כיסא" - במפת הסקר של איילת השחר. האפשרות לעשות גם ניתוחים מורכבים יותר, לפי תקופות למשל, יהפכו לדעת שיאון את האתר ל"מכרה זהב מחקרי".

בינתיים הניב הסקר, בכל 34 שנותיו, אלפי ממצאים חדשים, כמה מהם דרמטיים. הסקר שעושה זרטל בשומרון, למשל, מספק בקביעות דלק לוויכוח בין הארכיאולוגים בעניין הטקסט התנ"כי והקשר בינו לבין ארכיאולוגיה. באחד מימי שישי, בינואר 1980, מצא זרטל רוג'ום (תל אבנים) על הר עיבל. "כרגיל, בדקה ה-90 הפתעת היום", הוא כתב ביומנו באותו יום. "כבר ברור שזה אתר מתקופת ההתנחלות. למעלה אתר קטן בצורת אליפסה ובמרכזו רוג'ום גדול". לימים זיהה זרטל את האתר הזה כ"מזבח על הר עיבל". לטענתו, זה המזבח שמדובר בו בספר דברים ובספר יהושע. לפי המקרא, בטקס שהתקיים בו הפכו שבטי המדבר לעם ישראל. זה שנים ארוכות שהמזבח הזה עומד בלב מחלוקת בין הארכיאולוגים. הסקר כולו חשף, על פי זרטל, מאות אתרים שמתאימים לסיפור המקראי של תקופת ההתנחלות. ממצא מרגש נוסף של זרטל היה גילוי אתר חירבת אל חמאם, שזרטל מזהה אותו עם העיר הרומית נרתבא - "אתר עתיקות בגודל של מצדה שלא היה מוכר במחקר", לדבריו.

אף כי רוב הסקר של זרטל נעשה מעבר לקו הירוק, הוא עצמו אינו רואה בו מעשה פוליטי, אלא מדעי. בימי מתיחות ובתקופות האינתיפאדה הוא ניסה למצוא אזורים שקטים ומרוחקים מהתקריות. "אנחנו הולכים בין הטיפות", הוא אומר. "מלבד כמה מקרים של חיתוך צמיגי הרכב, לא היו לנו עד היום היתקלויות משמעותיות".

בין הסוקרים הגדולים ניתן למנות את משה הרטל בגולן, רפי פרנקל בגליל המערבי, עמוס קלונר בירושלים וסביבותיה, יהודה דגן בשפלה, ובנו רוטנברג בערבה.

שיאון, שביסס את הדוקטורט שלו על מחקרי הסקר של זרטל, צלל לראשונה לעבודת הסקר באזור בקעת הירדן. הסקר שלו חשף את קיומה של תנועת נזירות משגשגת באזור מישורי הירדן בתקופה הביזנטית. 14 מנזרים ועוד 44 תאי נזירים נחשפו בסקר, מצפון לים המלח. היום הוא סוקר את אזור באר טוביה. סקר נוסף נעשה היום לאורך קו הרכבת המתוכנן מבאר שבע לאילת.

סקרים ארכיאולוגיים מקובלים למדי במדינות משופעות בממצאים כמו יוון, טורקיה וירדן, אבל אין מדינה בעולם שממופה ברזולוציה גבוהה כמו ישראל. קשה להתעלם מהעובדה שהסקר קשור בעבותות לאתוס הציוני של "כיבוש הארץ ברגליים", בהליכה בשביליה.

הסקר גם מקפיא תמונת מצב. מאות אתרים שנסקרו בשנות ה-60 וה-70 אינם קיימים היום, לאחר שכוסו ב"שלמת בטון ומלט". "קח את תל אביב לדוגמה", אומר זרטל, "הכל מכוסה בנייה, ולעולם לא נדע מה היה מתחת".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 איך זה שלא מצאתם עד היום שם "כיבוש" לרמת הגולן כמו "הגדה" במקום יהודה ושומרון  (לת) מענית
  • 09:28
  • 30.09.12

  •   הסיבה פשוטה - הגולן סופח על ידי ישראל, והגדה לא.  (לת) Aviad Bublil
    • 11:12
    • 30.09.12

  •   הגולן לא סופח, רק החוק הישראלי הוחל בגולן.  (לת) אלעד
    • 15:55
    • 30.09.12

  •   לישראל הכובשת אין זכות לספח כלום. גם מה שיש לנו היום לא שלנו.  (לת) אבי
    • 16:00
    • 30.09.12

  •   אבי מויישה זוכמיר
    • 17:37
    • 30.09.12

    אתה טרול.

  •   אבו ולא אבי - לא נורא אביהו
    • 18:20
    • 30.09.12

    אי אפשר לבחור אמא

  •   איך זה שזה הדבר היחיד שהצלחת לחשוב עליו? אלה שנפלו בפח וענו לך גרועים לא פחות!! תודה על הכתבה ושפו לעושים במלאכה. איך מגיעים לסייע?  (לת) מגבילית המוחות
    • 19:20
    • 30.09.12

  •   אז מה, לצלצל לאסד שמחזירים לו שטחים לאחר שהוא פתח בפעולות איבה נגדנו ב-73 ?  (לת) שלא יתחילו איתנו.
    • 21:24
    • 30.09.12

  •   כי הגולן (ג'ולן) הוא גם השם הערבי לאזור. כ
    • 22:12
    • 30.09.12

    שלא כמו חברון - חליל או שכם - נבלוס. השם גולן משותף לערבים וליהודים, ולכן לא צריך מינוח "נייטראלי"

  •   יש לי עניין אין סופי בהיסטוריה של חלקת הארץ הזאת, אבל את האמת יש לאמר, עלפי החוק הבינלאומי שישראל חתומה עליו, אסור לישראל לחפור בגדה ובגולן. הממצאים שנלקחו משם, וזה לא משנה אם הם "יהודים" או לא, אינם רכוש של ישראל. ליקחת הדברים, ואפילו חפירה, היא עברה על חוקי העתיקות הבינלאומיים..  (לת) האמת צריכה להאמר
    • 23:29
    • 30.09.12

  •   איך נפלנו עם יצור כזה שמכתבה כל כך חשובה ומעניינת מוציא את המיץ של הזבל.  (לת) עודד
    • 01:54
    • 01.10.12

  •   דווקא מי שפתח פעולת איבה היתה ישראל 1967! כך ש1973 באה בעקבות זה אחרי שמצריים וסוריה ניסו יזמו כמה נסיונות לעשות שלום - ישראל סירבה וקיבלה את 1973  (לת) אבג
    • 08:27
    • 01.10.12

  •   רק תשובה אחת נשיב לשמאל הפוסט ציוני - תמשיכו לנבוח , השיירה נמשכת  (לת) שולי
    • 09:02
    • 01.10.12

  •   ישראל יזמה את כיבוש הגולן בששת הימים. שש שנים אחר-כך ניסתה סוריה להחזיר לעצמה את השטח שנלקח ממנה ונכשלה. אם מתחילים להעלות חשבונות ישנים ואת כל הטענות שיש לכל אחד מהצדדים נגד הצד האחר אי אפשר להגיע להסדר.  (לת) אור
    • 11:44
    • 01.10.12

  •   גם אם הם הראשונים שפתחו במלחמה?  (לת) שמדברים מגיעים להבנות
    • 14:46
    • 01.10.12

  •   גם בנהריה ב"ש בית שמש ואשקלון אביזו
    • 15:00
    • 01.10.12

    בכל השטח שבין הצעת החלוקה של האו"ם לקו הירוק (כולל כרמיאל נהריה מערב ירושלים מודיעין בית שמש קרית גת באר שבע אשקלון רמלה שוהם... מה שבוצע בתום מלחמת העצמאות זה החלת החוק הישראלי.מבלי לציין בפירוש את המילה סיפוח.
    כך שאין הבדל בין מערב ירושלים למזרחה ואין הבדל בין כרמיאל לקצרין!

02 פוליטיזציה בכל מחיר אבו-ארבע
  • 17:32
  • 30.09.12

"כדי למפות אתרים וממצאים, מכלי אבן פרה-היסטורי ועד כפר פלסטיני נטוש" מה הקשר בין אבן-פרה-הסטורית לכפר פלסטיני נטוש. לכתבי הארץ שטופי המוח ומחרחרי השנאה העצמית הפיתרון. ככה הופכים במחי כותרת מאמר מעניין לסתם עוד גיחוך פרק-פוליטי מתנשא ופרו-פלסטיני.

03 לא "לכבוש" אלא "להכיר" את הארץ דרך הרגלים מישהו
  • 18:23
  • 30.09.12

אין דרך יותר טובה מזו לדעת איפה אתה חי ללא קשר לדיעה פוליטית.

מפעל נהדר וחשוב המעלה את הרף לנושא של היכרות עם הסביבה ולמה ידע ואיסוף נתונים חשוב

יישר כוח להולכים

04 שיאון וצוותו עושים חיל, על אפם וחמתם של מנהליו בתחום הסקר  (לת) ד' (ארכיאולוגית)
  • 19:07
  • 30.09.12

05 "כפר פלסטיני נטוש", כנראה שתנאי מזג האוויר ב-48 הכריעו את הכפריים לנדוד לאזורים הפוריים בסוריה, לבנון ומצרים  (לת) נפולת של נמושות?
  • 21:15
  • 30.09.12

06 בחמת גדר יש אתר מדהים ביופיו והוא סגור ומסוגר למבקרים. אתר מרחצאות רומי יפייפה זנוח. בחמת-גדר מבקרים אלפי בני-אדם בשנה ואפילו לא יודעים איזה אתר מונח להם שומם ועזוב מטרים ספורים מהמרחצאות שהם משתכשכים. זה עלבון לאתר שיש בו שלוש קשתות שלא שוחזרו, קשתות שלמות שזועקות לשמים. טוב די אני מתחילה להתרגז ואני כבר שומעת קולות מאחורי גבי, את לא יודעת שאין כסף לממן את כל העבודות בכל האתרים בארץ.................? אני יודעת,אבל.........! היה שם גם בית-כנסת (על גבעה קטנה מערבית למרחצאות) שמה ששרד ממנו זאת ריצפת פסיפס שהעבירו אותה לירושלים.  (לת) סעו ותראו.
  • 21:22
  • 30.09.12

07 יבורך זרטל ויבורכו עוזריו על עבודתם המדהימה ורבת הערך  (לת) זרטל מטובי הארכיאולוגים בעולם ומלח הארץ
  • 22:18
  • 30.09.12

08 אבל למה הסוקרים הולכים בלי כובעים? טירוף!  (לת) הכובען המשוגע
  • 22:39
  • 30.09.12

09 כתבה מרתקת. עוד סיבה טובה - אחת מיני רבות - להיות גאה בישראליות.  (לת) שמאלני
  • 23:50
  • 30.09.12

10 גבעת קוזלובסקי בגבעתיים מושמדת על אף השרידים הארכיאולוגים שבה אלינור
  • 06:26
  • 01.10.12

ואף אחד לא מרים קול זעקה


משה דיין מצא בגבעה זו שרידים לישוב קלקוליתי

אף על פי כן פגעו עיריות גבעתיים ות"א בגבעה בשנה האחרונה, כירסמו בה עם דחפוריהם, השחיתו הקרקע,
הכל לשם בנייה מתוכננת של עוד מגדלי פאר שיסתירו את שמי העיר.

11 המשפט האחרון בכתבה מסכם את מה שנראה בעתיד ארץ של כבישים ובטון  (לת) למרבה הצער
  • 09:32
  • 01.10.12

12 link to the website ? ahron
  • 17:29
  • 01.10.12

Link to the webseite ?

13 את הקאפוס של אז והנה הם לפנינו  (לת) זוכר
  • 18:53
  • 01.10.12

14 תודה על הכתבה  (לת) חנה
  • 10:12
  • 02.10.12

פרוייקטים מיוחדים