טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוגר הטורקי שנלחם בשלטון ארדואן

לאג-בֶּרק קורקוט בן ה-18 אלפי עוקבים, הפוסטים הפוליטיים שלו אולי בדעת מיעוט בטורקיה, אך הם אופוזיציה בועטת לשלטון באנקרה

תגובות

במבט ראשון אג-בֶּרק קורקוט (Ege Berk Korkut) נראה כמו כל בן-עשרה טיפוסי. גם במבט שני. קשה להאמין כי המתבגר עגול הפנים החביב הזה, בטי-שירט מהוה אופייני לבני גילו, הוא אחד הלוחמים חסרי המורא הבולטים נגד משטר שהעולם המערבי עוקב אחריו בדאגה גוברת, זה של רג'יפ טייפ ארדואן בטורקיה. "יש אצלנו כמאה ועשרים עיתונאים שנמצאים בכלא כרגע", אמר קורקוט, בן ה-18, במהלך ביקור קצר שקיים לפני מספר שבועות בישראל. "וזה לא קורה בסין או פקיסטאן, זה קורה בטורקיה".

אלא שהנתון המטריד הזה אינו עוצר אותו מלהמשיך ולבקר את המשטר. בעתיד הקרוב הוא מתכוון להשתלב בעולם העיתונות, אך עד שזה יקרה הוא משתמש בינתיים בארגז הכלים המודרני לנער המתבגר - האינטרנט- כדי למתוח ביקורת נוקבת ובלתי פוסקת על ארדואן, ולעתים גם בעד ישראל.

כבן למשפחה אמידה מהעיר איזמיר, לקורקוט יש הפריבילגיה לחוש מוגן באופן יחסי. עד כה ברקורד שלו יש כבר מספר בלוגים, אותם החליף באחרונה בבלוגוספירה האולטימטיבית, הפייסבוק, כדי לירות צרורות של פוסטים פוליטיים לכיוון אנקרה. "יש לי כבר אלפי עוקבים מכל מיני מדינות בעולם", הוא מתגאה. "אבל בטורקיה אני די בודד בדעות שלי. הסביבה שלי לא מבינה למה אני עושה את מה שאני עושה, אבל אני מרגיש שאני חייב, למרות האיום. אני לא יכול לומר שאני לא דואג שיבואו לאסור אותי או משהו בסגנון הזה, אבל זה קשה לשבת מבלי לעשות דבר. אני לא יכול להפסיק לפעול".

אג-בֶּרק קורקוט
אמיל סלמן

לישראל הוא הוזמן כדי להשתתף בסמינר 'ניו-מדיה ודיפלומטיה ציבורית' של משרד ההסברה והתפוצות, שנערך במרכז האוניברסיטאי באריאל. מלבדו הוזמנו כ-40 בלוגרים נוספים מרחבי העולם. "רצינו להסביר להם שמה שהם רואים בטלוויזיה זה רחוק ממה שקורה באמת", אומר אדי יאיר פריימן, מנהל תחום הניו-מדיה במשרד ההסברה. "להציג להם את הבעייתיות שבסיקור העולמי של ישראל. לא אמרנו לאנשים מה לחשוב. הזמנו מרצים מכל קשת הדעות ונתנו לבלוגרים את המידע כדי לאפשר להם לנתח את המציאות טוב יותר ולהפיץ את המסקנות שלהם ברשתות החברתיות ובבלוגים שלהם". על הבחירה בקורקוט הוא אומר: "ראינו שהוא משפיע על המון אנשים, שיש לו תפוצה רחבה. מבחינתנו הוא היה סוג של כוכב".

"התחלתי לפני ארבע שנים בערך", קורקוט נזכר. "תמיד אהבתי לעשות מחקר, להיות מעורב. אחרי שהרגשתי מספיק בשל התחלתי לשתף אחרים בדעותיי". את השיחה הוא מנהל באנגלית מתובלת במבטא זר. אם המצב במולדתו ימשיך להקצין, הוא אומר, הוא יעזוב. תחילה עליו להשלים את לימודיו בבית הספר התיכון. "אני לא מרגיש בטוח בטורקיה", הוא ממשיך. "כבר כמה שנים שהקיצונים הולכים ומתגברים ואני חושב שזה רק ילך ויחמיר". לדבריו, את התרעומת הציבורית הוא מעורר עליו בעיקר כאשר הוא מעלה פוסטים אודות ישראל, זאת מאחר שאין לו נטייה לגנות אותה בהכרח. "זה לא שאני בהכרח אומר דברים בעד ישראל", הוא אומר. "אני בסך הכול מנסה להראות שיש גם דרך אחרת להסתכל על דברים. קח למשל את המשט לרצועת עזה - העליתי פוסט שניסה להציג את הצד הישראלי בוויכוח. להראות שאפשר להסתכל על הדברים גם בצורה אחרת מאיך שהם מוצגים בטורקיה. זה גרר הרבה תגובות קשות מטורקים שראו את זה. טענו שאני עובד עבור המוסד".

לא פעם הוא שילם על כך מחיר כבד יותר. "זה יכול להיות סתם אנשים ששומעים שאני לא מוסלמי ומפסיקים להיות חברים שלי. וזה יכול להיות איומים או מכות ממש בגלל שכתבתי כך וכך. חטפתי לא פעם. ברור שאם מישהו מכה או מקלל אותי אני יכול לפנות למשטרה נגדו. אבל אני לא חושב שתהיה לשוטרים יותר מידי מוטיווציה לפצח את התיק". הדבר התעצם כאשר לפני כחודשיים החליט ללכת צעד אחד נוסף ולערוך ביקור של ממש בישראל. "השוטר בביקורת הגבולות נתן בי מן מבט עקום ואמר: 'אז מה, אתה נוסע לישראל?' ואז הוריד את החותמת בכעס", הוא אומר וכובש חיוך. "אם מישהו בטורקיה שומע שנסעת לישראל, זה הדבר הכי מוזר שהוא יכול לשער. אבל זה גם יכול להיות מסוכן. הרמטכ"ל לשעבר שלנו (הגנרל Ilker Basbug, ע"ר) הושלך השנה לכלא כי מצאו תמונה שלו מבקר בכותל המערבי. לא משנה שזה היה מזמן, התקשורת הטורקית מיד התנפלה עליו, טענה שהוא יהודי. אותי בכלל מצחיק שהתקשורת התייחסה לזה כאילו זה עלבון".

מלבד הבלוג שלו, לקורקוט אמורה להיות סיבה נוספת לדאגה, רדיפה על רקע דתי מפאת השתייכותו למיעוט הנוצרי במדינה. לבקשת בני משפחתו שחוששים לשלומם, קורקוט ממעט לדבר עליהם. "יש שמונים מיליון איש במדינה, מתוכם רק כמה אלפי נוצרים", הוא אומר. "מתייחסים אלינו באותה אווירה שהייתה בזמן מלחמת העצמאות הטורקית, מעין פרנויה. חושבים שהמיעוטים יתקוממו נגד המדינה. עכשיו אדם כמוני נחשב לבעיה גדולה עוד יותר, כי יש לי גם צד ארמני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות