רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רק כ-11% מהסטודנטים לתואר ראשון הם ערבים

הסטודנטים הערבים סובלים משיעור נשירה גבוה, אחוז השתלבות נמוך, ופער שרק הולך ומעמיק. תוכנית חדשה של המל"ג מנסה לסייע לפתרון המצב

רק קצת יותר מ-11% מהתלמידים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הם בני החברה הערבית - פחות ממחצית מייצוגם באוכלוסייה - וככל שעולים בדרגה האקדמית, כך הולך שיעורם ופוחת. נתונים אלו נחשפים במסמך פנימי שגובש במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשנתיים האחרונות והגיע לידי "הארץ", אשר מצביע על עומק הפערים בין יהודים וערבים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. נסיבות הכנתו של המסמך, עם זאת, מבקשות לעורר תקווה לשינוי. איסוף הנתונים נערך לצורך הכנתה של תוכנית להרחבת הנגישות של בני המיעוטים להשכלה גבוהה, שפרטיה מובאים כאן לראשונה.

המגמה שמצטיירת בסקירה המקיפה - החל משיעורי הזכאות בתיכון ועד לדרגות הסגל הבכיר במוסדות להשכלה גבוהה - ברורה. הפערים בין המגזרים בכל הנוגע לשוויון הזדמנויות בנגישות להשכלה עמוקים ומושרשים. כך, למשל, בעוד שכמעט מחצית (44%) מהיהודים בשנתון נתון עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, הרי שאחוז הערבים העומדים בהן מסתכם ב-22%. יתר על כן, מתוך אלו שכבר נרשמים ללימודים, כ-32% מהערבים לא מצליחים להתקבל אליהם, זאת לעומת 19% בלבד באוכלוסייה היהודית. כך יוצא שאחוז היהודים המתחילים ללמוד באקדמיה מתוך שנתון ממוצע עומד על 52%, בעוד שבקרב הערבים השיעור נמוך בהרבה, ועומד על 21% בלבד.

אחד החסמים העיקריים בדרכם של בני החברה הערבית להשכלה הגבוהה, הוא מה שמכונה במסמך "תוצרי מערכת החינוך הפורמלית". לפי הנתונים, ישנו פער של כמעט 20% בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות במגזר הערבי (57% לעומת 75% במגזר היהודי), כאשר כמעט חצי מהם אינם זכאים בסופו של דבר לתעודה (28% זכאים לתעודת בגרות בחברה הערבית, לעומת נתון גבוה בהרבה במגזר היהודי - 51%).

גם הבחינה הפסיכומטרית נתגלתה כחסם משמעותי - כאשר פער של 100 נקודות נמצא בין תוצאותיהם של הנבחנים היהודים והערבים. הפערים הגדולים ביותר נרשמו בבחינה באנגלית, לאחר מכן בחשיבה מילולית ולבסוף בחשיבה כמותית. "תוצאות אלה", כתבו במל"ג, "נובעות מכך שהשפה האנגלית היא בעבורם (האוכלוסיה הערבית, ט"נ) שפה רביעית (ערבית מדוברת, ערבית ספרותית ועברית), ואילו השפה הערבית-הספרותית, שבה מתנהל המבחן, היא השפה השנייה)".

הפערים, עם זאת, לא מסתכמים רק ב"חסמים החיצוניים", משמע היכולת ההתחלתית להשתלבות במערכת. דו"ח מל"ג חושף תמונה עגומה בהרבה באשר לשוויון ההזדמנויות ה"פנים-אקדמי". ככל שמטפסים בסולם הדרגות באקדמיה, כך הולך ופוחת שיעורם של בני החברה הערבית. כך, אם בתחילת הדרך מהווים הסטודנטים הערבים 11.3% מלומדי התואר הראשון, הרי שבלימודי התואר השני יורד מספרם ל-7% בלבד, ואילו בקרב הדוקטורנטים שיעורם עומד על 3% בלבד. בסגל האקדמי עצמו מהווים הערבים 2% בלבד.

את קשיי ההשתלבות ניתן לראות כבר בנתוני הנשירה החדים בקרב התלמידים בחברה הערבית, ותופעת "גרירת התארים" שעליה מצביע המסמך. בתש"ע עמד שיעור הנשירה במגזר הערבי על כ-15.4%, לעומת 10.8% בלבד במגזר היהודי. בעוד שבאוניברסיטאות הפער בין אחוז הנושרים במגזר הערבי למגזר היהודי עומד על כ-4.2%, במכללות המתוקצבות גדול הפער, כאשר במכללות להנדסה הוא מגיע אף ל-11% - 25% שיעור נשירה בקרב הערבים לעומת 14% בקרב היהודים. כמו כן, בעוד שכ-53% מהסטודנטים במגזר היהודי מסיימים את התואר בזמן התקני, הרי שבחברה הערבית צונח שיעור זה ל-36% בלבד.

הפער בשיעורי הנשירה בין האוניברסיטאות למכללות מתחדד עוד יותר, כשמתגלה שיעורם הגדול של הסטודנטים הערבים דווקא במכללות. מתוך כלל הסטודנטים הערבים, כ-11.5% בלבד לומדים באוניברסיטאות, לעומת 24.5% במכללות לחינוך. פערים גדולים נמצאו גם בין האוניברסיטאות השונות, ובעוד שבאוניברסיטת חיפה מהווים הערבים למעלה מ-30%, באוניברסיטת העברית בירושלים הם מהווים פחות מ-12%, בתל אביב פחות מ-9%, בבן גוריון מעט למעלה מ-5% ובבר-אילן - פחות מ-3%.

תחומי הלימוד בהם שיעור ההשתתפות של המגזר הערבי גבוה במיוחד הם רוקחות (42%), סיעוד (36%), ורפואה (22%), ומנגד, נמצאו שיעור ההשתתפות נמוכים מאוד במקצועות ההנדסה והאדריכלות - (6%, למעט בהנדסה אזרחית, כימית ורפואית), עסקים וניהול (5%) וחקלאות (3%).

בניסיון להתמודד עם הפערים המתרחבים, אושרה בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) תוכנית חדשה של המל"ג, שעיקרה העמדת סל שירותים למוסדות השונים, אותו יוכלו לספק על מנת לתמוך בסטודנטים הערבים. התוכנית, בעלות של למעלה מ-300 מיליון שקלים, תתבצע בהדרגה עד לשנת הלימודים תשע"ו (2016-2015).

סטודנטיות ערביות באוניברסיטת חיפה, ארכיוןירון קמינסקי

כל מוסד יתבקש להכין בשנה הקרובה תוכנית ארוכת-טווח, בעלת מטרות ויעדים ברורים של קליטת סטודנטים בני מיעוטים, גיוון תחומי לימודיהם, קליטתם לתארים מתקדמים, ושיפור איכות לימודיהם - ובהתאם לה, תיקבע השתתפות המל"ג בתמיכה.

כך, למשל, על מנת לחזק את קליטת הסטודנטים בשנה הראשונה ללימודים ובמטרה לצמצם את אחוזי הנשירה וגרירת הלימודים, יוצע סל ממוצע שיעמוד על כ-4,666 שקלים לסטודנט, ויתמקד בתמיכה חברתית, תמיכה אקדמית אישית, ייעוץ ופיתוח מיומנויות למידה ופעולות תרבות. הסל המלא יוענק למוסדות בהתחשב בשיעור הנשירה של סטודנטים בני מיעוטים במוסד, ביחס לממוצע הנשירה של האוכלוסייה היהודית בכלל המוסדות.

הכנה נוספת במוסדות תתבצע כחודשיים לפני מועד פתיחת השנה, כשהסטודנטים בני המיעוטים יהיו זכאים להשתתף בתוכנית תגבור השפה העברית, מיומנויות למידה ואוריינטציה אקדמית, בתמיכת ות"ת למוסדות בגובה של עד 1,824 שקלים לתלמיד. בנוסף, בניסיון להנגיש את מערכת ההשכלה למגזר הערבי, אחד התנאים להעברת התקציב לכל מוסד, יהיה תרגומו של אתר האינטרנט של המוסד לערבית. באוניברסיטה הפתוחה אף יחלו עוד השנה בניסוי הכולל לימוד מקצועות שונים בשפה הערבית.

התוכנית מבקשת לתת מענה גם לפערים שנמצאו הרבה לפני הרישום לאוניברסיטה, משמע עוד בשלב לימודי התיכון. החל משנת הלימודים הנוכחית ייפתחו במרכזי האוכלוסייה הערבית מרכזי הסברה וחשיפה לאקדמיה לתלמידי התיכון, בהם תינתן אינפורמציה על מוסדות הלימוד ותחומי הלימוד לבעלי פוטנציאל להשתלב באקדמיה. כמו כן יוצעו סדנאות הכנה לאקדמיה, הפניה למלגות וכדומה. המרכזים, שיוקמו בעלות של 300 אלף שקלים, יפעלו בהנחיית ועדת היגוי של אנשי ציבור ואקדמיה שרובם בני מיעוטים, ועד לשנת תשע"ו צפויים לפעול מרכזים אלו בכ-25 יישובים.

יעד נוסף עוסק בהנגשת המכינות הקדם-אקדמיות לאוכלוסייה הערבית, כאשר מתוך 12,300 התלמידים שלמדו בתשע"א במכינות הקדם-אקדמיות, 6% בלבד היו בני מיעוטים. 57% מתוכם אף לא המשיכו בתוך 3 שנים ללמוד לימודים גבוהים (לעומת כ-48% מהיהודים). מאמצי ההנגשה יופנו לתגבור השפה העברית, מימון מעונות והסעות, מימון קורס הכנה לפסיכומטרי, ומתן מלגות ל-20% מבוגרי המכינות הערבים. סכום המעטפת עומד על כ-6,000 שקלים לתלמיד, כשהוות"ת תתקצב כל מוסד בתקציב חד-פעמי של עד 50 אלף שקלים לשיווק המכינה בקרב האוכלוסייה. באשר לאחוזי ההשתלבות הנמוכים של האקדמאים הערבים בתארים המתקדמים ובשורות הסגל, יופעלו תוכניות של מלגות הצטיינות בכל המוסדות, ואלו יידרשו לדווח למל"ג על שילוב אנשי סגל.

התוכנית המקיפה היא חלק מתוכנית החומש הכוללת שהובאה לאישור הממשלה כבר לפני שנתיים על ידי יו"ר מל"ג, שר החינוך גדעון סער, ויו"ר ות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג, שביקשה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, לאוכלוסיה החרדית ולמיעוטים. לדברי הפרופ' טרכטנברג, "התוכנית תקל על אוכלוסיית המיעוטים להשתלב בהשכלה הגבוהה ובהמשך גם בשוק העבודה. מבדיקות שקיימנו עולה כי אחד החסמים הוא היעדר הנגישות, והתוכנית תיתן מענה לקראת הכניסה למערכת וליווי צמוד בשנים הראשונות, בפיקוח צמוד".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות