13:52
הכנסת אישרה היום (רביעי) צו להכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגרי מידע. פירוש הדבר הוא שבינואר הקרוב תחל תקופת מבחן של המאגר הביומטרי של ישראל, שהוא מיזם שנוי במחלוקת.
הצו אושר בוועדה משותפת לכמה ועדות בכנסת (מדע וטכנולוגיה, פנים והגנת הסביבה, חוקה, חוק ומשפט). האישור ניתן לפי חוק אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע, מסדיר את קיום תקופת המבחן להקמת המאגר והנפקת תעודות זהות חכמות.
זיהוי ביומטרי.
צילום: רויטרס
לפי התוכנית, שתיכנס לתוקף בתוך חודש, אזרחים יוכלו, בשלב הראשון, למסור מרצונם טביעות שתי אצבעות מורות ואת קלסתר פניהם כדי לקבל תעודת זהות "חכמה". הכוונה הסופית, שתיכנס לתוקף לאחר הניסוי שיימשך שנתיים (בסוף דצמבר 2014), היא לחייב את כל אזרחי ישראל להיכנס למאגר הביומטרי.
חוק אמצעי זיהוי ביומטריים, שעבר בשנת 2009, נתקל בהתנגדויות רבות. לאחרונה, בעקבות עתירה לבג"ץ של האגודה לזכויות האזרח והתנועה לזכויות דיגיטליות, החליטה המדינה לתקן את הצו המפעיל את תקופת המבחן של החוק. עיקר התיקונים נוגעים להגדרה מדויקת של אמצעי הזיהוי והאימות הביומטריים, יצירת מדדים להערכת הצלחת או כישלון תקופת המבחן, ואבטחת המידע של הנתונים הביומטריים גם בתקופת המבחן. בסוף תקופת המבחן יהיה דיווח מסכם הכולל את הפרמטרים הבוחנים את יעילות המאגר הביומטרי, כנגד חלופות אחרות, מידת האבטחה שלו ואת נחיצות קיום המאגר הביומטרי והשגת מטרותיו.
עוד הוחלט היום בוועדה על הגבלת שיתוף קטינים עד גיל 16 בניסוי, לצורך הגנה על פרטיותם. ההשתתפות בניסוי לא תוצע לקטינים עד גיל 16 או לנציגם, אלא אם הגישו בקשה להנפקת דרכון ביומטרי.
העתירה לבג"ץ נגד החוק לאמצעי זיהוי ביומטריים היתה לבטל את החוק, כי הוא מורה על הקמת המאגר ואת הניסוי בו. טענת העותרים היתה שהקמת המאגר היא פגיעה חמורה בפרטיות ובביטחון הציבור, ושדליפה מהמאגר תגרום לנזק בלתי הפיך. העותרים טענו שהם תומכים בהנפקת תעודות ביומטריות, וכי אפשר להנפיק תעודות "חכמות" ואף ביומטריות ללא קשר למאגר.
העתירה נגד המאגר נדחתה לאחר שמשרד הפנים קיבל ביולי את הצעת בית המשפט להוציא מחדש את צו הניסוי. השופטים היו ביקורתיים בדיון וטענו שהמאגר הוא אמצעי קיצוני ביותר, שיהפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית השנייה בעולם שיוצרת מאגר ביומטרי של אזרחיה. המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור, ציינה שהמדינה משקיעה בהקמת המאגר הון עתק ותהתה על התעקשות המדינה לכרוך את תעודות הזהות החכמות עם המאגר. תיקון הצו נועד להבטיח שהניסוי יענה על שאלת נחיצות המאגר כנגד חלופות אחרות, פוגעניות פחות.
לנוכח אישור הצו המתוקן בכנסת, אמר היום עו"ד אבנר פינצ'וק, מומחה תחום פרטיות מהאגודה לזכויות האזרח: "אנחנו צריכים ללמוד את הצו בשבועות הקרובים. התנהלות רשות ההגירה תתבהר בשבועות הקרובים ונבחן את צעדינו בהמשך". לדבריו, "חל שיפור לעומת הצו הקודם. כעת מחויבת המדינה לבדוק כיצד עובדות חלופות למאגר – כמו תשאול. גם אמורים לבחון אפשרות לאתר זיופים שלא באמצעות המאגר, אלא באמצעות תשאול. יחד עם זאת הצו החדש עדיין לא מפרט את התוכנית לבדיקת נחיצות המאגר וחלופות לו. ברור שיש חלופות שעוד לא נבדקו".
עו"ד דן חי, מומחה לתחום הפרטיות ומידע אישי, אמר כי הוא "קורא נחרצות לציבור לא לקחת חלק בפיילוט ולא להשתתף באותו 'ניסוי בבני אדם'. אני מזהיר כל אזרח שמגיע לחדש את תעודת הזהות שלו, לא לתת את הסכמתו להצטרפות למאגר הביומטרי. אני קורא לציבור לקרוא כל מסמך בעיון לפני שחותמים עליו במעמד חידוש תעודת הזהות, שמא יחתמו על אישור הסכמה בהיסח דעת, מבלי להבין את ההשלכות הפוטנציאליות של המעשה".
לדברי חי, "אגירת טביעות אצבע במאגר היא בעלת פוטנציאל הרסני – זה רק עניין של זמן עד שהמאגר ייפרץ וכל טביעות האצבע יגיעו לידיים עוינות. משם אי אפשר לדעת לאן יתגלגלו – מהפללה בזירת פשע ועד לכל דבר. אם עד היום לא התחילו במיזם, ראוי היה לחכות לכנסת הבאה ולתת לה להחליט אם לאשר אותו או לא. יש פה מעין מחטף בערב בחירות".
רשות האוכלוסין וההגירה הודיעה היום שהחלה כבר להיערך ליישום הפרויקט: הקמת מערך מותאם בלשכות, הקמת תשתיות טכנולוגיות, תיאום, הכשרת 500 עובדים. הוקמה גם הרשות לניהול המאגר הביומטרי. לדברי מנכ"ל הרשות אמנון בן עמי, "הרשות מילאה את כל המשימות שהוטלו עליה כדי להביא את ישראל לביצוע אחד הפרויקטים הלאומיים החשובים ביותר. היא ערוכה לתחילת הפרויקט בתאריך שנקבע".
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
