מספר יעדי התחבורה הציבורית ביישובים יהודיים גדול עד פי 14 מביישובים ערביים

מחקר שבדק את מצב התחבורה הציבורית ביישובים ערביים חושף פערים ואי שוויון חריפים בזמינותה ובתדירותה לעומת היישובים היהודיים

ההשקעה הממשלתית הנמוכה בתחבורה הציבורית ביישובים הערביים בעשורים האחרונים הביאה לפערים ואי שוויון חריפים באספקת שירותי תחבורה ציבורית ביישובים אלה לעומת היישובים היהודיים. כך עולה ממחקר מקיף שערכו בעמותת "סיכוי" על סוגית התחבורה הציבורית ביישובים הערביים בישראל. נתוני המחקר הוצגו השבוע בכנס מיוחד באום אל-פחם, בהשתתפות בכירי משרד התחבורה.

המחקר שנערך והוצג על ידי חגית נעלי יוסף, חוקרת מטעם עמותת סיכוי, ערך השוואה כמותית בין שירותי התחבורה הציבורית ביישובים הערביים לאלה שביישובים היהודיים. ההשוואה התבצעה תוך שימוש במושגים מעולם התוכן המקצועי ומן השפה של התחבורה הציבורית: פרישה ואיכות שירות. פרישה באה לידי ביטוי במספר קווי הנסיעה המשרתים את היישובים (יעדי נסיעה), והמדד הנבחר לאיכות השירות הוא תדירות, הבאה לידי ביטוי במספר הנסיעות היומיות.

"מצאנו כי הן מספר יעדי הנסיעה אל היישובים הערביים ומהם, והן תדירות הנסיעה של הקווים הקיימים, נמוכים באופן משמעותי ביותר בהשוואה ליישובים היהודיים, ומעידים על אי שוויון חריף באספקת השירות", אומרת נעלי יוסף. לדוגמא, בכפר קאסם יש 62 נסיעות יומיות בקו יחיד, ואילו בשוהם הסמוכה - 232 נסיעות יומיות ב-27 קווים. בעיר אום אל-פחם מתקיימות 184 נסיעות יומיות ב-26 קווים, בעוד שבפרדס חנה-כרכור, שאוכלוסייתה קטנה ב-15,000 נפש מזו של אום אל-פחם, מתקיימות 694 נסיעות יומיות ב-33 קווים (מספרי הנסיעות הלוך וחזור). מספר יעדי הנסיעה בכל צמדי היישובים שנבדקו גדול יותר ביישובים היהודיים בשיעור של פי 2 עד 14, ומספר הנסיעות לנפש גדול ביישובים היהודיים פי 10-3 מאשר ביישובים הערביים. מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי אמר בכנס כי "שוויון ומתן העדפה מתקנת לאזרחים הערבים צריך לקדם דרך תחבורה ציבורית. זו מדיניות הממשלה ועם זה אנחנו נתקדם". לדבריו, "שיתוף פעולה בין המשרד לרשויות הערביות הוא קריטי". 

אוטובוס ליד מג'דל שמס ברמת הגולן
אוטובוס ליד מג'דל שמס ברמת הגולן. צילום: ירון קמינסקי

ארגון "תחבורה היום ומחר" חשף בכנס לראשונה את המדריך לרשויות המקומיות לקידום תחבורה ציבורית. המדריך עומד להתפרסם בעברית ובערבית. המדריך נועד לסייע לרשויות המקומיות לקחת אחריות על קידום התחבורה הציבורית, ולהנחות את ראשי הרשויות על הצעדים הפרקטיים הניתנים לביצוע לקידום הנושא.ראש האגף, דרור גנון, אמר כי בעקבות הכנס בכוונתו ליזום השתלמות מקצועית לנציגי הרשויות הערביות מכל הארץ, על מנת לקדם את התחבורה הציבורית ביישובים השונים. 

מנכ"ל שותף של עמותת סיכוי, עו"ד עלי חיידר, הדגיש כי התחבורה הציבורית עבור הציבור הערבי אינה מותרות: "תחבורה ציבורית יכולה להוות מנוף עבור פיתוח כלכלי וחברתי ולכן המשך הפערים והמחסור בתחבורה ציבורית יהווה פגיעה חמורה בזכות יסוד אלמנטרית של האזרחים הערבים, אשר ימנע מהם להגיע למקומות עבודה, למוסדות חינוך ולשירותים ציבוריים חיוניים".

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 עוד סנסציה - מספר היהודים הנאמן למדינה ותורם למדינה גדול ביותר מפי 14 מאשר הערבים. ברלה
  • 19:44
  • 29.11.12

ככה שיוצא שהערבים מקבלים הרבה יותר ממה שהם נותנים והיהודים הם אלה שמקופחים.

02 עוד נתון מעניין הוא שערבים מחזיקים פי 2 רכבים מהיהודים (פורסם בדה-מרקר). את המסקנות תסיקו אתם, וחברות הביטוח, לבד.  (לת) פטם .
  • 22:25
  • 29.11.12

03 הצירוף "יישובים יהודיים" חוזר מספר פעמים לאורך הידיעה הזאת, ואני לא מצליח להבין מה הכוונה בו אורלינג
  • 00:02
  • 30.11.12

אם הכתבה מדברת על ישראל, אז הרי שכאן בארץ אין "היישובים היהודיים". יש בישראל יישובים שבהם אוכלוסייה ערבית ניכרת, וגם כאלה שבהם בני המיעוטים מהווים את כלל התושבים (כמו טירה, פראדיס) אולם אני לא בטוח שאני מבין מה זה "יישוב יהודי". היישוב היהודי הסתיים והתפרק ב-1948, לטובת המדינה היהודית, שבה אין "יישובים יהודיים" אלא יישובים רגילים, יישובי האוכלוסייה הישראלית הכללית. האם שוהם, חיפה, הקיבוצים, חצור הגלילית ורמת גן הם "יישובים יהודיים"? מובן שלא, אלו הם יישובים ישראליים. יישובי האוכלוסייה הכללית. מנגד, אותם יישובים שבהם לערבים הישראלים יש רוב, עשויים להתכנות 'יישובים ערביים' או 'אזורי הפיזור של ערביי ישראל', אולם אין "יישוב יהודי" שמקביל אליהם. יישובים יהודיים היו בפולין עד שקרתה תאונה קלה מצערת בשנות ה-40, מאז – וביתר שאת מאז הקמתה של מדינת ישראל – אין סיבה להשתמש בטרמינולוגיה המשונה הזו, שיתכן שתכליתה להציג את הקהילה הערבית בישראל כמקבילה ו"אנלוגית" לזו היהודית/העברית, שהיא הקהילה הישראלית הכללית.

פעילות
המלצות
הפופולריות בחינוך וחברה
פרסומת
פעילות
המלצות
פרסומת