16:54
אי-שם בנגב המערבי, בין שני בסיסים צבאיים, הביורוקרטיה הישראלית נעלמה כלא היתה. אין כמעט פרויקט בנייה במדינה שעברו עשרה ימים מהיום שנהגה ועד להתחלת העבודות. אך למרות זאת, וחרף השקעה של מיליוני שקלים, המקום עצמו נותר שומם. רק גדר היקפית חלודה ועוד אחת שמעליה מסתלסל חוט תיל, מגדלי שמירה, מנעול, ושורות-שורות של אוהלים בצבע ירוק. ברוכים הבאים למתקן הכליאה המכונה עיר האוהלים למהגרים אפריקאים, שהקים משרד הביטחון.
ראשיתו של הפרויקט השאפתני ב-3 ביוני בשעת ערב. לאחר כמעט חמש שנים של מלחמה בהגירה מאפריקה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה אז לאנשי משרד הביטחון לגבש תוכנית, להקמת "פתרונות שהייה" (כך זה כונה) לאנשים החוצים את הגבול – כמה שיותר מהר, לכמה שיותר אנשים.
לאחר ארבעה ימים, הוצגה לו תוכנית מלאה, כיצד משרד הביטחון יקים עיר אוהלים שתאכלס אלפי בני אדם, ובתוך כמה ימים כבר החלו העבודות בשטח. התוכנית התבססה על תשתית ישנה של מחנה צבאי סמוך, והיתה פשוטה: ארבע "רצועות", מעין רחובות של אוהלים, שכל אחת מהן תוכל לאכלס אלף בני אדם – 12 בכל אוהל. תא שירותים אחד ומקלחת אחת יוקצו לכל עשרה בני אדם, וימוקמו בפאתי המתחם. רצועה נוספת תוקדש למפקדת המחנה של עיר האוהלים – מרכז הקליטה והמיון של המהגרים; מתחם הרפואה והלוגיסטיקה; שני מתחמי מפקדות ואזור המגורים של סוהרי שירות בתי הסוהר, שיפעילו את המתקן.
הנתונים היו ידועים
אבל כיום, לאחר כמעט חצי שנה, עיר האוהלים עומדת ריקה. המאבטח במקום, עובד קבלן של חברה ששכר משרד הביטחון, אומר בחצי חיוך, "אני שומר 'על פאדי" (על ריק בערבית). מסביבו בעיקר חול. שלושת אנשי האבטחה הצעירים ששכר משרד הביטחון לשמור על המחנה הנטוש מעבירים את הזמן בבדידות בתוך המתחם. לרשותם קרוואן קטן, טלוויזיה וקומקום חשמלי. למעט ביקור של כמה יחידות צבאיות בזמן מבצע "עמוד ענן" – שאריות העיתונים ועטיפות המזון והשתייה שהותירו החיילים, עדיין צמודות אל הגדר המקיפה את עיר האוהלים – הם שם לבד. אחד מהם מספר כי לפני כמה ימים היה להם ביקור ידידותי חריג, של גמל הסתובב בקרבת מקום. מלבד זה, הוא אומר, הכל שומם.
אוהלים באחד מאגפי הכליאה בעיר האוהלים .
צילום: אליהו הרשקוביץ
לפי תשובת המדינה לעתירה שהגישה עמותת "במקום", נגד הקמת מתקני הכליאה לאפריקאים, עלות ההקמה של עיר האוהלים נאמדת ב-50 מיליון שקלים. במשרד ראש הממשלה ובמשרד הביטחון סירבו לבקשת "הארץ" לספק נתונים מדויקים על עלות ההקמה שלה. עם זאת, ניתן להעריך מהו המקור הכספי למטרה זו: הקיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה, שאושר בממשלה בחודש דצמבר אשתקד.
בעת שהוגשה תגובת המדינה, בחודש יולי, הוקם רק מאהל אחד ובו אלף מקומות. המדינה טענה אז כי אם יורה בית המשפט על הפסקת העבודות, ייגרם נזק של מיליוני שקלים למשרד הביטחון, בשל תשלום קנסות והנזק שייגרם לעבודות שכבר בוצעו. והנה, בחודש שעבר, לאחר שהושלמה יותר ממחצית הבנייה, משרד הביטחון עצמו ביקש להקפיא את הקמת "עיר האוהלים" (המכונה מתקן "נחל רביב" במסמכים הפנימיים). במשרד הסבירו ל"הארץ", כי במקום להשקיע כסף נוסף בהמשך הבנייה, הכוונה היא להקפיא את התוכנית לשלושה חודשים. אחרי ההקפאה, כך כתב בצלאל טרייבר, ראש אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים במשרד הביטחון, "נבצע הערכת מצב מחודשת לגבי הצורך בהמשך קידומה, והמתווה הנכון לכך".
ההנחיה להקים את עיר האוהלים ניתנה בעת שכניסת המהגרים מאפריקה לישראל היתה בשיא: בחודש מאי חצו את הגבול 2,031 בני אדם לפי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין במשרד הפנים. מאז מספר האפריקאים הנכנסים לישראל יורד בהתמדה, אבל חרף הירידה, בסוף יולי החליטה הממשלה באופן רשמי על הקמת "עיר האוהלים". לפי ההחלטה, שהתקבלה אחרי שכבר הוקם חלק מהמתחם, במקום "יסופקו צרכיהם הבסיסיים של מסתננים אשר לעת עתה לא ניתן להרחיקם למדינת מוצאם או למדינה שלישית".
שרי הממשלה ידעו את הנתונים. שבועיים קודם לכן התגאה נתניהו בפני חברי הממשלה בירידה במספר המהגרים מאפריקה. "השבוע עברו 64 מסתננים, כאשר מתחילת החודש עברו בסך הכל 183 מסתננים", הוא פירט והוסיף: "אין ספק שעם כל מה שיש לנו לעשות, אנחנו משנים כאן מגמה. ישראל נמצאת בכיוון הנכון, בטיפול בבעיית יסוד שאיימה על צביונה היהודי והדמוקרטי".
מאז, כאמור, קצב כניסתם של אפריקאים לישראל דרך גבול מצרים יורד בהתמדה. בחודש שעבר, לראשונה, מספרם של המהגרים האפריקאים שיצאו מישראל היה גדול ממספר הנכנסים. אך העבודות בעיר האוהלים נמשכות. לפי תשובת המדינה שהוגשה לבית המשפט העליון לפני כשבועיים, נראה כי במשרד הפנים לא מתרשמים מהשינוי בנעשה בגבול ישראל-מצרים. "מן הנתונים עולה תנודתיות מסוימת במספר המסתננים לישראל בחודשים השונים, ובכלל זה ניתן לראות ירידה יחסית בחודשים יוני-אוקטובר 2012 לעומת התקופה המקבילה אשתקד", נכתב.
המשרד העריך כי "שינויים כאמור יכולים להיות פועל יוצא של שורה ארוכה של גורמים, ובין אלה: המצב במצרים, התקדמות הקמת המכשול הפיזי בגבול מצרים, יישום החוק למניעת הסתננות, לפיו מוצאים צווי גירוש נגד מסתננים החוצים את גבול מצרים (בעיקר ממדינות אריתריאה וסודאן), והם מוחזקים במשמורת לפי אותו חוק, וכיו"ב". עורכת הדין מיכל מיכלין פרידלנדר מפרקליטות המדינה, כתבה בתגובה כי "לפיכך, ואם בהתחשב בכך שבעבר הייתה תנודתיות בבואם של מסתננים, מוקדם לקבוע אם ניתן לזהות שינוי מגמה ארוך טווח".
סיור ב"עיר האוהלים" בימים האחרונים מגלה כי כבר כעת יש שם מקום לכ-2,000 בני אדם, והוקם המתחם המיועד לסגל מתקן הכליאה. במשרד הביטחון גם השלימו את עבודות ההכנה למתחמי אוהלים נוספים, אך האוהלים לא הוצבו. במשרד אומרים כי אם יידרשו להכין את "עיר האוהלים" להפעלה, ייקח להם פחות מחודש להשלים את העבודות במקום.
הכלא הגדול ביותר
במרחק של פחות מקילומטר משם, נמשכות העבודות להקמת מתקן קבע למהגרים: מתחם האמור לשמש מתקן הכליאה לאפריקאים שלא ניתן לגרשם, לתקופה של שלוש שנים או יותר. אם יוקם, הוא יהיה הכלא הגדול בעולם למהגרים. עד היום השקיעה המדינה בהקמת המתקן (שמכונה כעת במסמכי המדינה "מרכז השהייה חולות"), יותר מ-200 מיליון שקל. לפי התוכניות, כבר בסוף החודש יוכלו לשהות בו 3,360 בני אדם, במכולות שהוסבו למגורים. באותו זמן גם יסתיימו עבודות התשתית ביתר האגפים במקום, שיאפשרו להעמיד, לפי תשובת המדינה, מבנים נוספים – מכולות או אוהלים – בהתאם להחלטה שתתקבל. עד היום, יש לציין, לא נרכשו מבנים נוספים למתקן הקבע. אולי לשם יועברו האוהלים.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "בחודשים האחרונים נרשמה ירידה דרסטית במספר המסתננים בישראל. בעוד שלפני כחצי שנה נכנסו יותר מ-2,000 מסתננים, בחודש שעבר חצו את הגבול כ-40 מסתננים וכולם הוכנסו למתקן שהייה ולא הגיעו לערי ישראל. בעקבות הירידה הדרמטית במספר המסתננים הוקפאה בנייתם של חלק ממתקני השהייה החדשים לנוכח העובדה שמתקני השהייה הקיימים היום עונים על הצרכים לעת עתה".
ממשרד הביטחון נמסר כי המשרד, "פעל בהתאם להחלטת הממשלה שהוטלה על המשרד, להקמת אלפי מקומות שהייה למסתננים והעמדתם לרשות המדינה בהקדם האפשרי. על פי החלטת הממשלה, משרד הביטחון אחראי על הקמת המתקנים, ולא על איושם".
הוספת תגובה
-
- 6minus
- 20plus
-
- 11minus
- 16plus
-
- 9minus
- 3plus
-
- 0minus
- 8plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
