מכתב נדיר בו חושף קפקא את הפחד שלו מעכברים נקנה על ידי גרמניה

במכתב, שכתב קפקא לידידו מקס ברוד, הוא אף התלונן על כך שהאחרון לא משיב למכתביו. ארכיון הספרות הגרמנית קנה את הפריט ב-96 אלף יורו

ארכיון הספרות הגרמנית במרבאך קנה בסוף השבוע מכתב נדיר בן 95 שנה של הסופר הצ'כי פרנץ קפקא, אשר הוצע למכירה פומבית בגרמניה. ככל הנראה, המכתב היה בעבר חלק מהעיזבון של מקס ברוד, ידידו של קפקא, אשר לאחרונה קבע בית משפט כי יש להעבירו לספרי הלאומית בירושלים.

קפקא שלח את המכתב לידידו מקס ברוד מעיירה בצ'כיה בה שהה עם אחותו אוטלה, כדי להחלים ממחלה, ב-4 בדצמבר 1917, שבע שנים לפני שמת משחפת. במכתב בן הארבעה עמודים, קפקא מספר על הפחד שלו מעכברים ששרצו בביתו, מודה כי הפוביה הזו אינה רציונאלית, וכותב כי פסיכואנליטיקאים צריכים לבדוק מה מקורו של הפחד הזה. כפיתרון הוא מציע להחזיק חתול, כדי להיפטר מהעכברים, ומפרט מדוע חתול עדיף על מלכודות עכברים. לצד זאת, הוא מתלונן על כך שברוד לא משיב למכתביו.

המכתב שנקנה ע"י ארכיון הספרות הגרמנית
המכתב שנקנה ע"י ארכיון הספרות הגרמנית. צילום: AUKTIONSHAUS KAUPP

הארכיון הגרמני הודיע תחילה שלא ישתתף במכירה הפומבית הנוכחית, כיוון שהסכום המבוקש היה גבוה מדי. ואולם, בעקבות פניות של תורמים פרטיים, שביקשו להישאר אנונימיים, הוא הצליח להציע את המחיר המבוקש עבור המכתב: 96 אלף יורו. המכירה התקיימה ביום שישי בבית המכירות Kaupp בעיר סולצבורג (Sulzburg) שבדרום-מערב גרמניה.

חצי מליון שקל על "מכתב העכברים"? עוד בנושא בבלוג של עופר אדרת

כנהוג במכירות פומביות, לא מפורט מי היו בעליו הקודמים של המכתב. תוכנו כבר פורסם בעבר בכמה ספרים ובאינטרנט, אך עד כה הוא לא הוצג לציבור. ב-30 השנים האחרונות הוא עבר בין כמה אספנים פרטיים. כעת, הארכיון הגרמני יעשיר באמצעותו את אוסף כתבי קפקא הגדול שברשותו, והחל מחודש אפריל יציג אותו לציבור בתערוכה מיוחדת.

בתקשורת הגרמנית צוין כי יש סבירות לכך שבעבר היה המכתב הזה חלק מהעיזבון של מקס ברוד, אשר בעניינו התנהל בשנים האחרונות משפט בישראל בין בנותיה של מזכירתו, הספרייה הלאומית והארכיון הגרמני. ד"ר אביעד סטולמן מהספרייה הלאומית סבור כי "המכתב הוא ללא ספק אחד מן הפריטים שנלקחו מארכיונו האישי של מקס ברוד, שהיה ברשותה של אסתר הופה ז"ל (מזכירתו של ברוד, ע"א)".

לאחרונה פסק בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כי העיזבון של ברוד יועבר במלואו לספריה הלאומית בירושלים. בכך, נחלו תבוסה משפחת הופה והארכיון הגרמני. ניסיונותיה של חוה הופה לקבל צו עיכוב ביצוע לפסק הדין נכשלו לעת עתה, אך בכוונתה לערער על כך וגם על פסק הדין עצמו.
 

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מדוע הספריה הלאומית לא מנסה לגייס תורמים כמו ארכיון הספרות הגרמנית במרבך? אור לנו
  • 17:45
  • 08.12.12

בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן שששופטיו אינם מבינים דבר באספנות ואנטיקוואריה פסק (כנראה לפי תכתיב מגבוה) שעזבונו הספרותי של מקס ברוד חייב להלקח מהמחזיקה בו כירושה מאמה, חוה הופה, ולהמסר לספריה הלאומית, בתואנה שזהו הקדש לאומי (?) מדובר כאן ברכוש פרטי, ירושה שאמה של הופה ציוותה לבנותיה, וחברה של האם לחיים, מקס ברוד, לא הזכיר במלה אחת שעל העזבון לעבור חינם וללא תנאי דווקא לספריה הלאומית. לעזבון אין שום קשר ליודאיקה, למדינת ישראל או לציונות. זה לא פטיש היושב ראש ששימש את הרצל בקונגרס הציוני בבזל. הטקסטים הם קוסמופוליטיים במהותם ונכתבו בגרמנית, שפה שמספר השולטים בה בישראל הולך ומצטמצם עם מותם של אחרוני ה"יקים". הנה לדוגמה המכתב בו עוסקת הכתבה. מה יהודי או ציוני בתעוב שחש קפקא כלפי עכברים?
ושוב לעניין כתבי היד. רוב החומר בעזבון פורסם וכל המעוניין רשאי לקרוא אותו, אך לכתבי היד ערך אספני. מי שמוכן לשלם - זוכה בהם.

02 קפקא פוחד מעכברים ואני פוחד מקפקא. עשיתי כמה נסיונות ומרוב סיוטים החלטתי להפסיק לקרוא.  (לת) עכו"מ
  • 17:56
  • 08.12.12

03 "הסופר הצ'כי פרנץ קפקא"? צ'כיה כמדינה לא הייתה קיימת אז, ולעם הצ'כי קפקא לא היה שייך. הוא היה סופר יהודי שחי באוסטרו הונגריה וכתב בגרמנית.  (לת) מאירי
  • 17:58
  • 08.12.12

04 נו, האחיות ריפדו עוד קצת את הכיסים.  (לת) שאול
  • 18:01
  • 08.12.12

05 הופה ובנותיה השתמשו בפרטים יקרי-המציאות שבאוסף בתור כספומט. כנראה שכל פעם כשהיו צריכות קצת מזומנים, מכרו מכתב פה, יומן שם, ולעזאזל עם הערך ההסטורי/מחקרי/סנטימנטלי של שלמות אוסף הכתבים.  (לת) יניב
  • 19:04
  • 08.12.12

06 מה עדיף תצוגת המכתבים בעולם או ארגז קרטון מעופש בישראל??? yl
  • 20:03
  • 08.12.12

סליחה שנתתי כבוד גדול מידי לארכיון בישראל הרי כולנו יודעים את האמת
אגב מוכן לבוחן אמת בישראל במידה וימצאו שלושה נערים ש יודעים מי היה קפקא
בעצם מסתפק ב שניים אני ממליץ להשאיר את המסמכים בישראל
חבל ש רק בגרמניה נותנים לקפקא הרבה כבוד ו.....תצוגה קבוע במוזיאון ואצלנו קרטון מעופש

  •   מעניין ד"ר להיסטוריה
    • 00:27
    • 09.12.12

    אולי זה למה ליהודים יש למעלה מ2600 שנה של היסטוריה כתובה, ויש שיאמרו אף 2800, בעוד לגרמנים יש אולי אולי במקרה הנדיב ביותר שליש מכך.

    בנוסף זה לא נראה לך אירוני שהראשונים שמתעדים היסטוריה בגרמניה הם הדרומיים הברבריים האלה מאיטליה?..

    חביבי בזמן שבפורטוגל ובספרד היו ארכיונים בעלי מאות אלפי מסמכים הגרמנים עוד גרו בבקתות עץ עם חיות המשק שלהם עם תוחלת חיים של 40 שנה לאיש זקן.. תתעורר למציאות
    ... צא מהסרט...

07 money AlonK
  • 20:24
  • 08.12.12

Kafka, whose ideas about money and greed are shown in the wonderful book by Janoch, Conversations with Kafka, is turning in his grave at the sight of this greed and money-making.

08 אם אפשר עוד פרטים על המכתב, נשמח. לפחות אשמח.  (לת) כץ
  • 20:43
  • 08.12.12

09 הפחד של ק. מעכברים ביטא למעשה פחדים עמוקים שנבעו מיסורי תשוקתו לאחותו שבילדותה ק. נהג לכנותה עכברונת.ק. רמז על תשוקתו לאחותו ב״הגלגול״ שם גרגור סמסא מגלגל במחשבותיו הזיה אודות נשיקה במורד צווארה החשוף של אחותו.  (לת) פסיכולוגיה בגרוש
  • 21:06
  • 08.12.12

10 בזמן אמת הגרמנים היו משמידים כל מסמך וטקסט של קפקא כמו את אחיותיו רחל פרומן קומלוש
  • 23:05
  • 08.12.12

לא מגיע לגרמניה להחזיק בשום מסמך או טקסט מקורי שכתב קפקא.אחיותיו נספו בגטו לודג' ולא צריך להתאמץ ולדמיין מה היה גורלו ,לו היה חי בטותן שנים.מבחינה מוסרית אין לגרמנים שום זכות להחזיק כל פריט שהיה שייך או קשור לקפקא-שכתב בגרמנית רק בתוקף היותו אזרח צ'כי שם היתה הגרמנית שפה רשמית רק בשל הממלכה האוסטרו-הונגרית שצ'כיה היתה חלק ממנה-והיהודים שלא התקבלו לא על ידי הצ'כים ולא על ידי "הגרמנים" כתבו בה.

11 ריפדו את כיסיהן???!!!! אמיל זולא
  • 23:16
  • 08.12.12

הלוואי שהאחיות הופה היו מרפדות את כיסיהן!!! חווה הופה היא חסרת כל.

12 צריך להיזהר לא להפוך את דברי קפקא לטריויאליים על ידי "עיבודם". קפקא אמר ככה וככה על עכברים, או ג'וקים או חתולים. זה בערך כמו להגיד ששיר השירים הוא סיפור על חרמן וחרמנית. ברטה
  • 01:17
  • 09.12.12

צריך לקרוא את המקור כלשונו. הכתיבה של קפקא בדרך כלל עשירה ומורכבת יותר ממה שאחרים - לרבות מומחים דגולים - "מסבירים" לנו. לקפקא גם היה הומור דק, חד, שלא כל אחד מבין. הסטוריון די ידוע כתב פעם בהארץ שמכתביו של קפקא משעממים. אלה כמובן דברי הבל המעידים על מגבלותיו של מי שמשמיע אותם.

13 אם המדינה שילמה לאלמנתו של משה דיין על העתיקות ששדד מהמדינה, קל וחומר שהיא עמוס
  • 10:40
  • 09.12.12

יכולה לשלם למשפחת הופה שארכיון ברוד הופקד בידיה ולא צווה במפורש לספריה הלאומית. אין סיבה שהארכיון יגיע לגרמניה, אבל אין סיבה שהמדינה עם המשאבים שלה לא תשקיע בארכיון הספרותי החשוב ביותר שיכול להגיע לידיה. לגבי העכברים, קפקא כתב סיפור על עכברים "ג'וזפינה הזמרת או עם העכברים". אולי הסיפור היה סוג של תרפיה בשבילו. מומלץ לקרוא.

פעילות
המלצות
הפופולריות בחינוך וחברה
פרסומת
פעילות
המלצות
פרסומת