רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עולות מאתיופיה: איימו עלינו שלא נעלה לארץ אם לא נסכים לקבל זריקה נגד הריון

עדויות שנאספו מלמעלה מ-35 נשים חושפות כי במחנות המעבר באתיופיה נדרשו הנשים לקבל את זריקת ה"דפו-פרוברה", אמצעי מניעה בעל תופעות לוואי

תגובות

"אמרנו שאנחנו לא נקבל אותה (את הזריקה). אמרו לנו, אתם לא תעלו לישראל! וכמו כן, אתם לא תיכנסו למשרד (הג'וינט העולמי), לא תקבלו עזרה וטיפולים רפואיים. פחדנו, אנחנו לא מבינים, אלה עניינים של ארץ אחרת. לא היתה לנו ברירה. בלעדיהם ובלי העזרה שלהם לא יכולנו לצאת משם. לכן קיבלנו את הזריקה. רק ברשות מהם יכולנו לצאת". 

עדות זו של אמאוואיש אלנה, שעלתה מאתיופיה לפני 8 שנים, היא אחת מבין 35 העדויות שפורסמו אתמול ב"ואקום" - תוכנית התחקירים של העיתונאית גל גבאי בטלוויזיה החינוכית. את העדויות מנשים עולות מאתיופיה אספה עם גבאי התחקירנית סבה ראובן. העדויות חושפות מנגנון שיטתי, ולפיו עוד במחנות המעבר באתיופיה ובהמשך גם בישראל, נדרשות הנשים, תוך הפחדה ואיומים, לקבל את זריקת ה"דפו-פרוברה", אמצעי מניעה בעל תופעות לוואי רבות, על מנת להביא לצמצום הילודה בקרב הנשים האתיופיות בישראל. 

התחקיר הביא עדויות מפי הנשים שמאחורי הסטטיסטיקה יוצאת הדופן, המצביעה על ירידה בתוך עשור של כמעט חמישים אחוזים בילודה בקרב עולי אתיופיה.    

print-image-1.1882164-1
אנשיל פפר

התופעה מתחילה עוד במחנות המעבר, במה שמכונה "סדנאות לתכנון המשפחה", שם מנווטים את הנשים לצמצום הילודה ולשימוש בזריקה, הניתנת אחת לשלושה חודשים. מדובר באמצעי מניעה הניתן בדרך כלל כאמצעי אחרון למניעת היריון. הוא נפוץ בעיקר בקרב נשים הסובלות מפיגור, נשים חוסות ושוהות במוסדות מאחר שהוא מאפשר שליטה חיצונית על ידי המזריק, והמניעה אינה תלויה ביכולת וברצון העצמי ליטול גלולות מדי יום או לעבור הליך פולשני של החדרת התקן תוך-רחמי. לפי העדויות, מה שהחל במחנות המעבר באתיופיה נמשך במרכזי הקליטה בארץ. המרואיינות סיפרו כי אספו מהן את כרטיסי הדיווח על הטיפול הרפואי במחנות, וכי הן ממשיכות לקבל זריקות בקופות החולים.

לדברי א', שנמצאת בארץ 6 שנים: "הרופא אמר שפה בעיר קשה ללדת... אם תלדו הרבה ילדים, אתם לא יודעים אם תלכו (לישראל) או לא, ולכן זה יכול להיות בעייתי עבורכם. ככה הסבירו לנו".

"אם מולידים הרבה ילדים, זה מקשה את החיים. גם שם וגם כאן", הסבירו לב', "אם אתן לא תקבלו את הזריקה, אתן תשכחו (לקחת גלולות-ט"נ), ככה אומרים להן, ולכן נותנים להן זריקה. הם אומרים אם יש לך הרבה ילדים ותרצי לשכור דירה, אף אחד לא ישכיר לך את המקום".

מוסדות המדינה הכחישו כל קשר לפרויקט, וטרם נחשפו העומדים בראשו. קשר שנחשף בכל זאת הוא שהסוכנות היהודית אכן נעזרה בג'וינט בנושאי תזונה, רווחה ובריאות. במכתב רשמי ששוגר ממשרד הבריאות בישראל לד"ר ריק הודס, מנהל המרפאה במחנות המעבר מטעם הג'וינט, זוכה הרופא לשבחים מאחר שבעוד שבאוכלוסייה הכללית באתיופיה פחות מחמישה אחוזים משתמשות באמצעי מניעה כלשהו, הד"ר הודס השיג 30 אחוזים במשימת תכנון המשפחה: "השיעור שלך גבוה פי שישה מהממוצע באתיופיה", נכתב לו, "אנו מברכים אותך על כיסוי שכזה".

בין היתר, מגלות העדות כי גם נשים שסבלו מתופעות לוואי מהתרופה או שחלו במחלות שמגע עם התרופה מזיק להן, אינן זוכות לקבל אזהרות בדבר הסכנות שבשימוש בה, ואף מקבלות עידוד להמשיך ליטול אותן.

מהג'וינט, המפעיל את המרפאות במחנות המעבר באתיופיה, נמסר ל"וואקום" כי "סדנאות תכנון המשפחה הם אחד השירותים המוצעים לעולים, המבקשים סוג כזה של עזרה. בסדנה, הנשים מקבלות מידע על כך שניתן לתכנן את המשפחה ולייצר מרווח זמן בין הילדים, אך אנו לא מייעצים להם להקים משפחות קטנות. זה עניין של בחירה אישית, אך אנו מיידעים אותם שהדבר אפשרי. הטענות שהושמעו בידי נשים לפיהן 'סירוב לקבל את הזריקה ימנע מהן טיפול רפואי, עזרה כלכלית ויפגע בסיכויהן לעלות לישראל הן שטויות. הצוות הרפואי אינו מתערב באופן ישיר או עקיף בסיוע כלכלי וארגון הג'ויינט אינו מעורב בתהליכי העלייה. לגבי עצם השימוש בדפו-פרברה, מחקרים מראים שזוהי השיטה הנפוצה ביותר למניעת היריון בקרב נשים באתיופיה".

ממשרד הבריאות נמסר כי "איננו מנחה או מעודד שימוש בזריקות הדפו-פרברה ואם נעשה בהן שימוש, זה בניגוד לעמדתנו. משרד הבריאות נותן ייעוץ פרטני של תכנון המשפחה במסגרת טיפות חלב. ייעוץ זה ניתן גם על ידי רופאי קופות החולים".  

מהסוכנות היהודית נמסר כי היא "רואה בחומרה כל ניסיון להתערב בתהליכי תכנון המשפחה של עולי אתיופיה. במרכזי הקליטה ובפעילות באתיופיה לא נערכו מעולם סדנאות בנושא תכנון משפחה. מחנה המעבר בגונדר, שמצוין בתחקיר, נוהל בעבר על ידי גופים אחרים".

ממשרד החינוך, שאחראי על מורי האולפן במרכזי הקליטה, נמסר: " מבדיקה שערכנו לא ידוע על מקרים שכאלה. המורים מונחים לא להתערב בחייהם האישיים של הלומדים. אנו רואים בחומרה התבטאויות מעין אלו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות