10:37
במאי 2013 תושק המהדורה החמישית לספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM) של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי. מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות צפוי לכלול השנה כמה שינויים דרמטיים בכל הקשור לאבחון וטיפול במצוקות נפשיות. מעבר להשלכות רפואיות, לאבחנות הנכללות בספר יש גם השפעות חברתיות, כלכליות ומשפטיות מאחר שהן מקטלגות תופעות מסוימות כהפרעה נפשית.
דו"ח הסוקר את השינויים שהספר צפוי לחולל באבחון הפרעות למידה והפרעות קשב וריכוז צופה עלייה במספר המאובחנים שיהיו זכאים להקלות בבחינות בבתי הספר ובאקדמיה. הדו"ח, שמתפרסם החודש בכתב העת Journal of Learning Disabilities, מתייחס להשפעות הצפויות של המהדורה החדשה בעשר מדינות ובהן ישראל.
אבחון הפרעות למידה עדיין נחשב בארץ לתהליך יקר שמבצעים מומחים באופן פרטי. עלות האבחונים נאמדת בכ-3,000 שקל. כבר בפברואר 2004 דווח ב"הארץ" על השפעות יוקר התהליך בשטח: בעוד 40% מתלמידי צפון תל אביב אובחנו אז כבעלי ליקויי למידה וזכו להקלות בבחינות, ברהט אובחנו רק 1% מהתלמידים עם ליקויים ובאופקים 7%. בשנת 2011 אובחנו 5.29% מתלמידי התיכון בישראל שניגשו לבחינות בגרות כלקויי למידה ברמה בינונית עד גבוהה וזכו להקלות בהתאם, לרבות הארכות זמן ועזרה בחלקים שונים בבחינות. 15% נוספים מהתלמידים קיבלו הקלות, מרביתם הארכה של משך הבחינות, בשל לקות ברמה נמוכה.
הגרסה החדשה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות תנטוש את השימוש במבחני אינטליגנציה (IQ) כשלב הכרחי לשם אבחון לקות למידה. עד כה התאפשרה אבחנת לקות למידה רק לנבחנים שעברו את מבחן האינטליגנציה בציון ממוצע ומעלה, ואילו נבחנים שקיבלו ציון הנמוך מהממוצע לא יכלו לקבל הכרה כלקויי למידה. המהדורה המעודכנת מציעה גישות חדשות לתהליך האבחון.
את הפרק בדו"ח שעוסק בישראל הכינו ד"ר מיכל אל-יגון, ראש המגמה לחינוך מיוחד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, ופרופ' מלכה מרגלית, ראש בית הספר למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי פרס וסגנית נשיא באקדמיה הבינלאומית למחקר בלקויות למידה. לטענתן, השינוי יאפשר גם לאנשים שקיבלו ציון אינטליגנציה נמוך מאחר שהתקשו בהבנת המבחן על רקע לקותם, להיות מאובחנים בלקות למידה - על סמך כלים חדשים. שינויים אלה עתידים להוביל, לטענת החוקרות, לעלייה במספר המאובחנים בלקויות למידה בבתי הספר בארץ.
הגישה המקובלת בגרסה הנוכחית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות מצויה במחלוקת מתמשכת בקרב חוקרים ואנשי מקצוע עקב הבעיות הרבות שהתגלו במבדקי אינטליגנציה (IQ) המיועדים לתלמידים לקויי למידה. אל-יגון ומרגלית מסבירות כי הגרסה החדשה של ספר האבחנות מציעה כמה גישות אבחוניות חדשות ללקויות למידה, לרבות בדיקת "נכות אינטלקטואלית" כדי לוודא שהנבחן אינו סובל מפיגור שכלי. "מהדורת 2013 מציעה גם שימוש בגישה המכונה ITR (response to intervention) להבחנה בין לקויות למידה וקשיי למידה באמצעות מעקב אחר התגובה לטיפול, וכן מציעה בחינה של הלקויות באמצעות תהליכים קוגניטיביים, כגון תפקודי קשב וזיכרון", מוסיפות אל-יגון ומרגלית.
טיוטת המהדורה החדשה של ספר האבחנות אף מציעה להחליף את ארבע האבחנות הקיימות כיום ללקויות למידה: הפרעה בקריאה, במתמטיקה, בכתב והפרעת למידה כללית. במקומן מוצע לאמץ קטגוריית-על אחת של לקות למידה. לפי אל-יגון ומרגלית, בישראל כבר נמצא כי תלמידים הסובלים מלקויות למידה מאובחנים לרוב בלקויות בכמה תחומי לימוד במקביל. להערכתן, השינוי המוצע צפוי לעורר דרישות חוזרות מצד הורים וארגונים לספק אבחון ללקויות למידה דרך סל הבריאות הציבורי או דרך חוק חינוך חובה חינם, וכן עשוי לשנות את הגדרות לקות הלמידה לצורך קביעת אחוזי נכות בביטוח הלאומי. "כיום האבחונים ללקויות למידה נעשים ביוזמת ההורים ובמימונם, על אף שהם מהווים תנאי הכרחי למימוש חוק החינוך הממלכתי וחוק החינוך המיוחד", אומרות מחברות הדו"ח. "הכרה בלקות למידה כלקות מוכרת על ידי גורמי בריאות כגון איגוד הפסיכיאטרים מחריפה את התמיהה מדוע האבחון לא יבוצע במסגרת חוק הבריאות, כשם שההורים לא ממנים את בדיקת הדם או את צילום הרנטגן של ילדיהם".
עוד צופות החוקרות כי הדגש הניתן במהדורה החדשה להערכת חומרתה של לקות הלמידה צפוי לעודד שיתופי פעולה חדשים בין אנשי מקצוע המטפלים בליקויי למידה, כגון אנשי חינוך וצוותים רפואיים. "מדד חומרת הלקות יבחן את מידת התמיכה החינוכית והטיפולית הנדרשת לתלמיד כדי שיוכל ללמוד כבני גילו, הערכה שתצריך שיתוף פעולה בין מורים, מאבחנים דידקטיים, פסיכולוגים ורופאים", מסבירות אל-יגון ומרגלית.
המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות מציעה גם שינויים בהגדרות להפרעות קשב וריכוז, שהפכו לנפוצות בעשור האחרון במדינות המערב. לפי השינויים המוצעים, הפרעות אלה לא יקוטלגו עוד בקבוצת "הפרעות החצנה" אלא כ"הפרעות נוירו-התפתחותיות", מה שעשוי להוביל לפי החוקרות להיעלמות הסטיגמה הנפוצה כיום, המזהה לעתים הפרעות קשב וריכוז בבית הספר כ"התנהגות רעה" ומעידה לכאורה על משמעת רפויה מצד הורים ומורים.
במהדורה החדשה יתעדכן גם גיל ההתפרצות הממוצע של הפרעות קשב וריכוז מ-7 ל-12. בישראל כבר אימצו בשנים האחרונות המומחים את הגישה הזו, ולכן השינוי לא צפוי להשפיע באופן משמעותי. חוקרים מארצות הברית ומהודו המשתתפים בהכנת הדו"ח מעריכים כי העלאת גיל ההתפרצות הממוצע תוביל לעלייה גדולה במספר התלמידים המאובחנים בהפרעות קשב וריכוז בכל העולם.
שינוי נוסף במהדורה החדשה יתייחס להפרעות קשב וריכוז לאורך החיים הבוגרים, מה שיאפשר לטענת החוקרות "לתת מענה אבחוני וטיפול חשוב גם למבוגרים עם תסמיני לקות". כיום, כשהפרעת קשב וריכוז מוכרת בעיקר עד גיל 18, גם התרופות לטיפול בהפרעה כלולות בסל הבריאות רק עד גיל 18.
לפי הערכות משרד הבריאות, בישראל מטופלים כ-55 אלף בני אדם בתרופות להפרעות קשב וריכוז. כפי שפורסם ב"הארץ", בין 2009 ל-2010 חל זינוק של 76% בצריכת התרופות המכילות את החומר הפעיל בריטלין וקונצרטה - מתילפנידאט.
בעבר כבר היה ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות) מוקד למאבקים בעלי השלכות חברתיות נרחבות. בין השאר נמתחה ביקורת על איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי סביב הנסיבות שהובילו להופעת הגדרתה של הפרעת פוסט-טראומה (PTSD), כשנטען כי בניסוחה הופעלו לחצים מצד פסיכיאטרים המקורבים לבית המחוקקים בארצות הברית שביקשו להגדיר הפרעה שתאפשר לתת פיצויים לחיילים אמריקאים נפגעי מלחמות בכפוף לאבחון פסיכיאטרי. ב-1973 הובילו לחצים פוליטיים להסרת ההומוסקסואליות כאבחנה פסיכיאטרית לאור נפיצותה של התופעה. בשנים האחרונות מופעלים לחצים מצד ארגונים בארצות הברית גם להוצאתה מהספר של הפרעת זהות מגדרית, המאפשרת לאבחן טרנסקסואלים כסובלים מהפרעה נפשית. במהדורה החדשה הוחלט כי האבחנה ל"הפרעת זהות מגדרית" תוסב ל"דיספוריה מגדרית", הפרעה התלויה במידת המצוקה שהאדם חווה ולא מאבחנת טרנסקסואלים באופן גורף.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
