11:07
מומחי חינוך ותיקים מתקשים לזכור זינוק אדיר כל כך בהישגים כמו זה שביצעו תלמידי ישראל בשנים האחרונות, כפי שהתברר היום עם פרסום תוצאות שניים מהמבחנים הבינלאומיים המרכזיים. קפיצה של 17 מקומות בדירוג הבינלאומי במבחן במתמטיקה, ושל 12 מקומות במבחן במדעים (בו השתתפו תלמידי כיתות ח'), כמו גם השיפור ב-13 מקומות במבחן בקריאה (שהקיף תלמידי כיתות ד') הם הישגים יוצאי דופן, בכל קנה מידה.
אבל לא צריך להרחיק עדות למומחים חיצוניים. רק לפני כארבע שנים, כאשר הוצגו נתוני מבחן טימ"ס הקודם, אמרה מנכ"לית "הרשות הארצית למדידה והערכה" במשרד החינוך, פרופ' מיכל בלר, כי "בפרספקטיבה של מגמות רבות שנים, מערכות חינוך לא עולות ולא מתרסקות באופן דרמטי". אתמול, במסיבת העיתונאים בה חגגה צמרת משרד החינוך את פרסום הנתונים, היא נשמעה אחרת. השיפור המתחולל במערכת החינוך הוא מהותי ואמיתי, הבטיחה בלר.
המצגת המפורטת שהכינו במשרד החינוך, הנפרשת על פני 111 עמודים, מציינת, מעט בצנעה, כי "99% מבתי הספר שנדגמו ולמעלה מ-90% מהתלמידים שנדגמו השתתפו במחקר". זהו נתון חשוב, אך חשוב ממנו מסתתר במשפט הבא: "מסגרת הדגימה מקבילה לזו שהתקיימה במחזורי המחקר הקודמים (ללא חרדים וללא בתי ספר של החינוך המיוחד)". נדמה שזו ההתייחסות היחידה מצד משרד החינוך באשר לשאלה את מי לבחון, ובעיקר את מי לא.
רה"מ נתניהו ושר החינוך במסיבת העיתונאים על ההצלחה במבחנים הבינלאומיים.
צילום: אמיל סלמן
הדו"חות המלאים של המחקרים הבינלאומיים מוסרים יותר מידע: במבחן טימ"ס האחרון הוצאה מאוכלוסיית המדגם 22.6% מכלל שכבת הגיל הרלבנטית, ואילו במבחן פירל"ס הנתון המקביל היה גבוה מעט יותר ועמד על 24.6% - לעומת 22.5% במבחן הקודם שנערך ב-2006. אף אחת מהמדינות הרבות שהשתתפו בשני המבחנים הבינלאומיים לא מתקרבת לשיעור גדול כל כך של אוכלוסיה אשר לא נבדקה, ורובן נעות סביב בחינה שהקיפה כ-95% מהאוכלוסייה. נוכח התחזיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהן חלקו של החינוך החרדי צפוי להמשיך לגדול, ייתכן שהחגיגה מהשיפור בהישגי התלמידים בישראל היא סוג של אשליה עצמית.
עוד סיבה לזהירות נעוצה בהבדל שבין מבחן הטימ"ס, שתוצאותיו פורסמו היום, לבין מבחן הפיז"ה, המוכר מעט יותר. תכני מבחן הטימ"ס נבנו על בסיס תוכניות הלימודים במתמטיקה ובמדעים במדינות שהשתתפו במחקר, תוך ניסיון ליצור מכנה משותף רחב ככל האפשר. במילים אחרות, הטימ"ס בודק פחות או יותר את הצלחת התלמידים לפי תוכנית הלימודים. לעומת זאת, מבחן פיזה בוחן באיזו מידה תלמידים רכשו כלי חשיבה כלליים והבנה של שלושת הנושאים הנבדקים (קריאה, מתמטיקה ומדעים), באופן המאפשר התמודדות טובה עם סביבתם - ולאו דווקא באיזו מידה רכשו ידע או תכנים ספציפיים שלמדו בתוכנית הלימודים. מבחן פיזה נערך במארס 2012, ותוצאותיו צפויות להתפרסם בעוד כשנה.
במבחן שנערך ב-2009 הגיעה ישראל למקום ה-36 מבין 64 מדינות. אנשי חינוך מכמה אוניברסיטאות ייחסו היום משמעות גדולה יותר למבחן פיזה מאשר לטימ"ס. "יותר חשוב לדעת אם לתלמידים יש את הכלים והידע הנדרשים לעולם שסביבנו. תוכניות הלימודים, שעל בסיסן גובש הטימ"ס, לא בהכרח מתאימות למאה ה-21", אמר אחד הגורמים.
היבט אחרון מתייחס לתוצאות המבחנים שפורסמו. עם כל השמחה שבשיפור ההישגים, ראוי לשים לב כי הפערים בהישגים בין תלמידים יהודים מרקע מבוסס לעמיתיהם משכבות חלשות כמעט ולא השתנו בין מבחן טימ"ס האחרון לזה שקדם לו, ועומדים על 72 נקודות במתמטיקה ו-65 נקודות במדעים. הבדל כזה נחשב לפער גדול מאוד. בניגוד לשמירה על הפערים במגזר היהודי, הרי שבמגזר הערבי ההבדלים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני לעומת נמוך הכפילו את עצמם תוך ארבע שנים.
ועוד נקודה למחשבה: הפיזור, כלומר - השונות הפנימית, בהישגי התלמידים במדעים ובמתמטיקה הוא אחד הגבוהים שנרשמו. מדינות אחרות, שהגיעו להישגים דומים או גבוהים מאלה של ישראל, עשו זאת עם הרבה פחות הבדלים פנימיים.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
