לפני חודשיים בדיוק, במסיבת עיתונאים בירושלים שבה הציג משרד החינוך את נתוני בחינות המיצ"ב שנערכו בשנת הלימודים הקודמת, היה שר החינוך, גדעון סער, נחרץ וחד משמעי. "אנחנו נקפיד על סוגיית טוהר הבחינות", הוא הסביר אז את ההחלטה לפסול את תוצאות המבחן שנערך בערבית לכיתות ה' בגלל שיעור העתקות גבוה, "התוצאות צריכות לשקף תמונת מצב אמיתית. כמי שעומד בראש המערכת, לא אאפשר הישגים שמבוססים על רמייה".

שר החינוך, עורך דין על פי הכשרתו, אמר כמובן אמת בשבוע שעבר, כאשר בישר בחיוך לא-צנוע על ההישגים של תלמידי ישראל (שאינם כוללים את המגזר החרדי ולמעשה, פחות כוללים פחות מ-80% מהאוכלוסייה הרלבנטית) במבחן טימ"ס האחרון, שנערך בשנה שעברה לכיתות ח'. דירוג ישראל בטבלה הבינ"ל, מקום 7 במתמטיקה ומקום 13 במדעים, הוא הישג יוצא דופן. מצד שני, נראה שסער גם לא אמר את כל האמת, במיוחד זו המתייחסת להשוואה בין שני מבחני הטימ"ס האחרונים, שהתקיימו ב-2011 וב-2007.

 מאז 1995, משתתפת ישראל בקביעות במבחני הטימ"ס, הנערכים כל ארבע שנים. ההשתתפות במחזורי המבחנים, וסדרה מיוחדת של "שאלות עוגן" המופיעה בהם, מאפשרת בדיקה אמיתית של שיפור או נסיגה בהישגי התלמידים, יותר מאשר הסתמכות על מיקום כלשהו בטבלה הבינ"ל. ההערה המופיעה בדו"ח המלא של מבחן הטימ"ס, שפרסם ארגון החינוך הבינ"ל, מבהירה כי ניתוח הנתונים והמגמות של ישראל בהשוואה למבחנים הקודמים אינו אפשרי, בשל שינוי בתרגום המבחן לשפה המקומית.  על השינוי בתרגום המבחנים החליטה ראמ"ה, הפועלת במשרד החינוך.

חשוב לציין כי תרגום המבחנים הקודמים נשלח לארגון החינוך הבינ"ל, האחראי על הטימ"ס, וקיבל את אישורו. שינוי כזה נחשב למהותי, משהו שראוי להתייחס אליו, אבל לא סער ולא מנכ"לית ראמ"ה, הפרופ' מיכל בלר, טרחו לציין את העובדה הזו במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר או בחגיגות שהחלו מיד אחריה. אולי כי היא פוגמת מעט באווירת השמחה על הזינוק מהמקום ה-24 במתמטיקה וה-25 במדעים. העובדה שהמיקום המדויק במבחנים הקודמים הפך ללא ידוע, לא הפריעה כמובן לסער, ולראש הממשלה בנימין נתניהו שמיהר להצטרף אליו, לגייס לתעמולת הבחירות שני מבחנים שלא ניתן להשוות ביניהם. הפוליטיקה ניצחה את החינוך.

 זו לא התהייה היחידה סביב מבחן טימ"ס. באותה מסיבת עיתונאים שלפני חודשיים, ציין סער, בסבר פנים פחות עולץ, את הירידה הדרמטית בהישגים במתמטיקה שנרשמה בקרב תלמידי כיתות ח' במבחן המיצ"ב האחרון: מציון ממוצע של 522 נקודות בשנת הלימודים תשע"א לציון ממוצע של 501 נקודות בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ב. נתונים אלה רלבנטיים גם לבדיקת ההישגים בטימ"ס. מדובר באותו מקצוע, באותה שכבת גיל, ובמידה מסוימת גם בשני מבחנים הבודקים את ידיעת התלמידים, בהתאם לתוכנית הלימודים.

כפי שמציין חוקר החינוך, אברהם פרנק, תוצאות המבחנים, המיצ"ב והטימ"ס, מציירים תמונה סותרת. אחד ההסברים העיקריים שנתן סער לצניחה שנרשמה במבחן המיצ"ב היתה תוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה, שהוכנסה לחטיבות הביניים שנה קודם לכן, ואולי פגעה, לדבריו, בהישגי התלמידים. באותה נשימה, הוא הבטיח בדיקה מקיפה ויסודית של העניין. אותה תוכנית לימודים הפכה בימים האחרונים לאחד ההסברים להצלחת התלמידים במבחן הטימ"ס, במקביל לתוספת שעות הלימוד וההכנה בבתי הספר לקראת המבחן הבינלאומי.

 פנינו למשרד החינוך בבקשה שיסביר את הפער בין הכישלון במבחן המיצ"ב להצלחה המסחררת בטימ"ס. התשובה היתה עניינית מתמיד: "העובדות מדברות בעד עצמן. משרד החינוך מצר על חוסר הפרגון כלפי היכולות והישגי צוותי החינוך והתלמידים ועל הניסיון להטיל דופי".

 מעבר לשאלות סביב ההצלחה האמיתית והאמיתית בחלקה בטימ"ס, כדאי לזכור שהמבחנים הבינ"ל והגרסאות המקבילות בישראל, אינן חזות הכל. למדידה ולהערכה יש חשיבות, אך בשנים האחרונים התפישה השלטת במשרד החינוך היא שמה שאינו מדיד - אינו נחשב. התוצאה היא רידוד המעשה החינוכי. ההתלהבות מתוצאות המבחן האחרון רק תחזק מגמה זו.