ללא דיונים ובלי תכנון: עיריית י-ם סוללת אוטוסטרדה בלב שכונת מגורים ערבית

עשרות דחפורים החלו לסלול כביש מהיר שיחצה לשניים את שכונת בית צפאפא. לתושביה, שכלל לא ישתמשו בו, אפילו לא ניתנה הזדמנות להגיש התנגדויות

עיריית ירושלים החלה בעבודות לסלילת כביש מהיר רב מסלולים, שבאופן חריג ביותר יחצה לשניים שכונת מגורים - הכפר בית צפאפא שבדרום העיר. כשיושלם הכביש הוא יבתר את הכפר השליו לשניים, עם גשרים שיחברו בין שני חלקיו. הכביש יוקם מטרים ספורים מבתי תושבים, שהוקמו בהיתר העירייה, למרות שידעה על הכביש המתוכנן. התושבים שהתרגלו להגיע למסגד, למאפייה או לגן הילדים בכמה דקות הליכה, ייאלצו מעתה לעשות דרך ארוכה על גשרים ומעברים שיוקמו במיוחד לשם כך.

בנוסף, עבודות הקמת הכביש החלו על סמך תוכנית מלפני 22 שנים, על אף שלא הוכנה תוכנית מפורטת לבניית הכביש ולמרות שלא הוצאו ההיתרים המתאימים לבניית הגשרים שמתוכננים שמעליו. תושבי הכפר, אגב, לא ייהנו מהכביש החדש. הנהנים העיקריים ממנו יהיו מתנחלי גוש עציון, שיוכלו לנסוע עליו למרכז ירושלים ואף לתל אביב, מבלי לעצור באף רמזור.

הכפר בית צפאפא שבדרום ירושלים הוקף כבר לפני שנים בשכונות והיה לחלק אינטגרלי מהעיר. למרות זאת הוא הצליח לשמור על פסטורליות יחסית. התושבים הצליחו לשמור על בוסתנים של עצי פרי ועל בנייה כפרית. כל זה השתנה בחודש האחרון, כאשר לכפר נכנסו עשרות דחפורים ומשאיות והתחילו לסלול כביש מהיר ענק בלב לבו של הכפר. הכביש, שישה מסלולים רוחבו, יהיה הכביש הרחב ביותר בירושלים והוא יחובר מצדו האחד לדרך בגין ומצדו השני לשכונת גילה ולכביש המנהרות.

העבודות להקמת הכביש המהיר בבית צפאפא, אתמולאמיל סלמן

הכביש נבנה על סמך תוכנית שהוכנה בשנת 1990, אז גם הופקעו אדמות תושבי בית צפאפא למטרה זו. עם זאת, מאז קבעו שתי תוכניות מתאר של מחוז ירושלים כי לפני תחילת עבודות הבנייה על העירייה להגיש תוכנית מפורטת להקמת הכביש. תוכנית כזו הוגשה לקטעי הכביש שליד קניון מלחה וליד שכונת גילה, אולם על הקטע שעובר בבית צפאפא, במרחק מטרים ספורים מהכביש, לא הוגשה תוכנית מפורטת.

המשמעות היא שלתושבים, שהכביש עומד לשנות את חייהם, לא ניתנה אפילו הזדמנות להגיש התנגדויות או לתבוע פיצויים בגין הקמתו, והוועדה המחוזית, שאמונה על כבישים בסדרי גודל כאלו, לא דנה בו כלל. לקניון מלחה, שחלק אחר של הכביש עובר בסמוך לו, ניתנה ההזדמנות להתנגד ותושבי שכונות יהודיות לאורך כביש בגין קיבלו פיצויים גדולים בגין הפגיעה באיכות חייהם. בנוסף על כך, העבודות החלו לפני שהושלם הליך ההפקעה על הקרקעות שעליהן אמור להיות מוקמים הגשרים לטובת התושבים ולפני שהושלמו הליכי מתן היתרי הבנייה לגשרים.

למרות שהעירייה טוענת שהכביש אושר לבנייה כבר ב-1990, העירייה נתנה מאז היתרי בנייה לבתים שהוקמו סמוך מאוד לכביש, לכאורה בניגוד להנחיות תכנון שמחייבות הרחקת בתי מגורים מכבישים בסדר גודל שכזה.

העירייה, משרד התחבורה וחברת מוריה (חברה תשתיות עירונית שמקימה את הכביש) ניהלו משא ומתן ארוך עם התושבים, ובעקבות השיחות הסכימו הרשויות לקרות חלק קטן מהכביש שעובר בשכונה. גם קירוי זה מוצג על ידם כהקרבה למען תושבי השכונה.

בקשת התושבים לשקול סלילת הכביש במנהרה שתעבור מתחת לכפר, כדי שלא לפגוע בו, נדחתה על הסף. לפני עשרה ימים הגיש עו"ד קייס נאסר עתירה מנהלית נגד העירייה ומוריה, בדרישה לעצור את העבודות ולתכנן את הכביש מחדש. מאז תחילת ההתכתבויות של עו"ד נאסר עם העירייה ומוריה טוענים התושבים להאצה משמעותית בעבודות. עלא סלמן, שמתגורר מטרים בודדים מהכביש, טוען שכ-50 משאיות עפר נכנסות ויוצאות מהכפר מדי יום. העבודות נמשכות עד שבע בערב והשכנים חיים בתוך מפגע מתמשך של רעש ואבק.

בית משפחת סלמן יהיה אחד הקרובים ביותר לכביש. בחצר הבית צומח לו בוסתן קטן, ועם התקדמות העבודות ייכרתו כל העצים והיכן שנמצא היום עץ השסק, מטרים ספורים ממרפסת הבית, תוקם חומה אקוסטית בגובה 8 מטרים. בעירייה ובמוריה מציגים את החומה כ"ויתור" לטובת התושבים.

בית צפאפא. לחצו להגדלה

מוחמד סלמן, אבי המשפחה, בן 77, לא יוכל יותר לצעוד ברגל למסגד או למאפייה והילדים הקטנים מהשכונה יצטרכו ללכת מאות מטרים נוספים ולעבור על גשר כדי להגיע לגן הילדים.

"תהיה פה גדר הפרדה כמו בשטחים באמצע בית צפאפא", אומר עלאא סלמן, בנו של מוחמד, "זה עוול". עו"ד נאסר משוכנע שכביש כזה לא היה מוקם בלב שכונה יהודית, "עיריית ירושלים עושה לתושבי בית צפאפא תרגיל תכנוני ללא אח ורע", הוא אומר, "זה תכנון מפלה וגזעני שגוזל מהתושבים לא רק את הקרקעות שלהם, אלא גם את הזכות שלהם להתנגד ולתבוע פיצויים".

בתגובת העירייה נכתב כי הכביש הוא "משמעותי ובעל ערך כלכלי רב". עוד נמסר בתגובת העירייה כי התושבים ייהנו מהכביש ויוכלו להשתלב בו בשני הצמתים בשולי הכפר. "המשא ומתן עם התושבים ארך שנים רבות וכלל פגישות עם ראש העיר ועם הדרג המקצועי. כמייצגת התושבים - יצרה העירייה ביחד עם משרד התחבורה קירוי בכביש, בלב הכפר, באורך 180 מטר, שהינו תקדימי ברמה ירושלמית וארצי (אם נשווה את הכביש לדרך איילון בתל אביב ניתן יהיה להבין את משמעות התקדים). כמו כן, ניתנו מענים גם בהסדרת כבישים פנימיים בכפר. לכן אין כל מקום להציג את העירייה כמי שאינה קשובה לצרכי המקום. בקשת התושבים להרחבת הקירוי נבחנה לעומק ונמצאה כלא אפשרית בהתחשב בהיבטים ההנדסיים והתכנוניים".

מנכ"ל חברת מוריה, בן אליהו, אמר בתגובה לטענות התושבים: "התושבים לא הופתעו, הכביש הזה ידוע מאז 1990". לדבריו, "נפגשנו עם התושבים עשרות פעמים. אנחנו הולכים לקראתם. אין ספק שהפסטורליה של הכפר לא תישאר, אבל זה לא נכון להגיד שעשו את זה בלי לתת להם הזדמנות להתבטא. הם מקבלים מאתנו את כל החומרים".

בתשובה לשאלה כיצד ייתכן שלא הוגשו תוכניות מפורטות אמר אליהו: "זה הפרויקט התשתיתי הכי גדול בירושלים, הוא עולה מיליארד דולר, תאמין לי שעשרות אנשים בדקו כל דבר לפני שעלינו על השטח, יש לנו את כל האישורים".

האם זה היה יכול לקרות גם בשכונה יהודית? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5