רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הליך עוקף משפט

מהגרת נכלאה חודשים כי התלוננה לשווא

נוהל חדש של המדינה מאפשר לה לכלוא זרים לזמן בלתי מוגבל, גם אם אין ראיות נגדם או שתיקם נסגר. במשטרה וברשות ההגירה מגלגלים את האחריות

תגובות

לפני שלושה חודשים הגיעה לתחנת המשטרה אשה שהתלוננה על אונס. הגבר שעליו התלוננה נכלא מיד. שלושה ימים לאחר מכן חזרה האשה לתחנת המשטרה והודתה כי בדתה את התלונה. היא נעצרה גם כן. במשך שלושת החודשים האחרונים בילו השניים, אשה הרה שחזרה בה מתלונתה וגבר שהוגשה נגדו תלונת שווא, בכלא.

הגבר והאשה שעליהם דובר הם מהגרים אפריקאים. כליאתם היא דוגמא לשימוש שעושה המדינה בחודשים האחרונים בנוהל שקבעה "לטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי", המאפשר לאסור ללא הגבלת זמן, באמצעות הליך מינהלי, גם את מי שאין די ראיות להעמידו לדין, או שתיקו נסגר מחוסר עניין לציבור. במקרים מסוימים נכלאו מחדש גם מי שביצעו עבירה פלילית וסיימו לרצות את עונשם. עד כה נעשה שימוש בנוהל בעשרות מקרים.

בית הדין לביקורת משמורת, שמעצרים כאלו הגיעו לפתחו, מתח ביקורת על הנוהל וקבע כי בחלק מהנסיבות הוא "משמש מסלול עוקף פלילים". פעילים למען זכויות אדם מזהירים כי לצד אי-הזכאות להליך משפטי הוגן, לנוהל השפעה מסוכנת לא פחות בשל האפשרות שזרים יימנעו מלפנות למשטרה ולהגיש תלונה כנגד מי שפגע בהם. חששם הוא שמרגע שיהיו מעורבים בהליך או תוגש נגדם תלונה נגדית, יהיו אלה דווקא הם שיאלצו להיכלא ללא הגבלת זמן. כמו כן, הוא מונע מהמדינה למצות הליך חקירה וכך, במקרים מסוימים, להשאיר דווקא את העבריינים ברחוב.

הנוהל "לטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי" הוא נגזרת של החוק למניעת הסתננות. על פי ההגדרה, "מסתנן" הוא כל מי שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול, גם אם הוא זכאי להגנה על פי מדיניותה של ישראל בגלל המצב במדינתו ומתוקף היותה חתומה על אמנת האו"ם לפליטים.

לפי הנוהל, במקרים של מעורבות בהליך פלילי, על המשטרה להעביר את המסתנן או המסתננת לטיפולה של רשות ההגירה. זו בתורה מוציאה נגדם צו גירוש, המשמש גם כצו מעצר מינהלי. ואולם צו הגירוש אינו בר מימוש - שכן רובם המכריע של המהגרים האפריקאים הנמצאים בישראל, חוסים תחת הגנה קבוצתית המונעת את גירושם. הנוהל מאפשר אם כן להשאירם כלואים ללא הגבלת זמן, וללא אפשרות להליך משפטי הוגן.

אי הגבלת זמן המעצר מודגש עוד יותר אל מול עונשי המאסר הקבועים בחוק לחלק מעבירות שבהן עוסק הנוהל - הנעים בין שלושה חודשים לשלוש שנות מאסר לכל היותר בעבירות עוון. יתר על כן, בישראל מוטל עונש רק לאחר הרשעה אשר הוכיחה את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר. עם זאת, הנוהל מחייב להעביר לטיפול הרשות את מי שהם ככל הנראה חפים מפשע, אם אין כאמור די ראיות להרשעתם, או שעברו עבירה פעוטה, אם אין עניין ציבורי להעמידם לדין.

המקרה שהוזכר בתחילת הכתבה בולט עוד יותר על רקע סעיף נוסף בנוהל, לפיו כדי להכילו על "מסתנן", העבירה שבה נחשד היא כזו המסכנת את ביטחון המדינה או שלום הציבור. כאמור, כבר שלושה חודשים ששני המעורבים יושבים במאסר בגין תלונת כוזבת. האשה, אזרחית אריתריאה, שאינה ברת גירוש, התלוננה כי נאנסה על ידי מכר שלה, אך לאחר שלושה ימים הודתה כי היתה זו תלונת שווא. בתגובה לווידויה הושמה במעצר. הווידוי גם לא שינה את עובדת מעצרו של המכר שלה, גם הוא אריתראי, שהיה קורבן לתלונת השווא.

מוקד הסיוע לעובדים זרים פנה לבית הדין לביקורת המשמורת של מסתננים בדרישה לשחררה, ואולם הדיינת רותי גרינברג הורתה להמשיך ולהחזיק את האשה במאסר, כשכתבה בהחלטתה כי "אינני סבורה שיש מקום להיכנס לשאלות נוספות כגון אם יש במעשה שעשתה סכנה לשלום הציבור". בתגובה הגיש מוקד הסיוע לעובדים זרים בתחילת החודש ערעור על ההחלטה לבית המשפט לעניינים מינהליים במחוז מרכז. רק עתה, משהוגש הערעור, וימים ספורים לפני הדיון בתיק שאמור היה להיערך היום, הודיעה המדינה לפתע כי במקום להגן על עמדתה ולנמק כליאה של אשה הרה חודשים בבית המשפט - היא נכונה לשחרר אותה ממאסר. בהתאם לכך הוגשה שלשום לבית המשפט הודעת פשרה. כאן נחשף אבסורד נוסף: האשה, שבמקרה זה זוכה לייצוג, תשוחרר. הגבר, שהאשה הודתה כי העידה נגדו עדות שקר, ייוותר במעצר - וזאת על אף שהתלונה נגדו התבררה כשקרית.

עו"ד אסף וייצן, שייצג את האשה מטעם המוקד, טען בו כי בנוהל שמפעילה המדינה "נפער פתח רחב לניצול לרעה של ההליך הפלילי ולזילות שלו ביחס למבקשי מקלט". לדבריו, "השילוב בין היותה אישה הרה, מבקשת מקלט, ומתלוננת על עבירת מין חושפת את התעמרות המשטרה ומשרד הפנים בה". הוא ציין כי הנוהל אינו עומד בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינו סביר ואינו מידתי באופן קיצוני. ו"רומס ברגל גסה זכויות אדם בסיסיות ובהן חירות, שוויון בפני החוק, חזקת החפות והזכות להליך משפטי הוגן, פומבי ובלתי תלוי". הוא הוסיף כי הנוהל גם "פוגע בצורה הרסנית בעקרון הפרדת הרשויות, בעבודת המשטרה ובאמון הציבור בה".

לא רשות ההגירה של משרד הפנים ולא משטרת ישראל מוכנים היו לקחת אחריות ולהגיב לפרשה. בתגובה לפניית "הארץ" לרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים בבקשה לנמק את הכליאה של השניים, מסרה הרשות כי יש לפנות למשטרה לקבלת הסבר. המשטרה הפנתה בתורה לקבלת הסברים מרשות ההגירה.

המקרה הקפקאי של האשה ההרה והמכר שלה הוא רק אחד מני רבים. כך למשל, עובד אריתראי שהוכה בחגורה בעלת אבזם ברזל בראשו, ופונה לבית החולים כשהוא שותת דם, נעצר כאשר ביקש להתלונן במשטרה על התקפתו. הוא הועבר לטיפול הרשות ונכלא ללא הגבלת זמן. עו"ד יוסי אביגור ערער על ההחלטה לבית הדין לביקורת משמורת בכלא, אז הורה הדיין, דן ליברטי, לשחררו וביקר את עבודת המשטרה. "לא יעלה על הדעת שגורמי האכיפה יגיעו למסקנה ללא בירור מינימאלי וגביית עדות חיונית מכל הגורמים הנוגעים לפרשה", כתב ליברטי וציין כי אף לא צורפה תלונתו של החשוד במשטרה, "ולא ניתן ללמוד באיזו שפה נגבתה הודעת המסתנן".

במקרה אחר ערער עו"ד אביגור על מעצרו על פי הנוהל של אריתראי שבחורה התלוננה עליו. דיין בית הדין ליברטי הורה לשחררו לאלתר וקבע כי "עיון בתוכן החקירה מלמד כי אין בסיס מוצק לביצוע העבירה המיוחסת למסתנן. בנסיבות אלו משמש ההליך המינהלי מסלול עוקף פלילים... מדובר בהליך פגום". בית הדין הוסיף בביקורתו כי "תחת לאפשר לנהל הליך פלילי מסודר ולאפשר למסתנן להוכיח את חפותו - בוחרת משטרת ישראל במסלול הקל של ביטול רישיון הישיבה... בכך נפגעת זכות היסוד של אדם להוכחת חפותו".

בפרשה אחרת נעצר ונכלא בהתאם לנוהל אדם בחשד לשוד ותקיפה. רק לאחר שהמתלונן עצמו הצהיר בכתב כי המוחזק לא תקף או שדד אותו, הסכים בית הדין למשמורת לשחררו, אך התנה את שחרורו בכך שהפרקליטות לא תגיש כתב אישום. כתב האישום אכן לא הוגש והאדם שוחרר. בפרשה אחרת, נעצר אדם זר בשל החזקת ציוד צבאי בביתו. בעל הבית הישראלי, אצלו הוא מתגורר, ניגש למשטרה והצהיר שמדובר בציוד אישי שלו שמוחזק כדין. במקום לשחררו, הספיקה "מעורבותו" בהליך פלילי ובהתאם לנוהל הוא הושם במעצר. כך גם אדם מחבל דרפור נעצר בחשד לגניבת פלאפון. השופט הורה על שחרורו בערבות, "נוכח טיב העבירה ונסיבותיה". במקום לשחררו הוא הועבר למסלול המינהלי ועל פי הנוהל נכלא.

ישנם מקרים שבהם אף בקשה לקבלת שירות הובילה למאסר. כך למשל, עובד זר שהתייצב במשרד הפנים כדי לחדש את אשרתו, נעצר במקום והועבר למעצר בהתאם לנוהל. התברר כי לפני שנתיים, בשנת 2010, הוגשה נגדו תלונה בגין תקיפה, אך הוחלט שלא להגיש כתב אישום נגדו משום שהמתלוננת לא נמצאה. הדבר הספיק כדי לכלוא אותו בהתאם לנוהל. למוקד הסיוע לעובדים זרים הגיעו גם תלונות אודות שימוש לרעה בנוהל - כאשר מעסיקים ישראלים שהיו חייבים שכר ל"מסתננים" בעבור עבודה שביצעו, איימו כי יגישו נגדם תלונת שווא במשטרה, שתספיק כדי להביא למעצרם, אם לא יפסיקו לדרוש שכר. כך למשל זוג זר שהזמין צלם לחתונתם, נתבע על ידי הצלם לשלם עבור מצלמה ששבר הוא עצמו, לטענתם, כשמעד עליה בעת הצילומים. כשסירבו לשלם לו, איים הצלם כי יתלונן נגדם. בשל החשש ממעצר בלי משפט, שילמו לו לבסוף את שדרש.

"החוק למניעת הסתננות ובמיוחד הנוהל הזה הוא פשוט איום ונורא", טוען עו"ד אביגור, "אני מכיר אנשים שוויתרו על זכויות סוציאליות כי איימו שיגישו נגדם תלונה על גניבה. הנוהל הזה יוצר כל כך הרבה עיוותים חוקתיים ומוסריים שאין לו מקום בשיטת המשפט שלנו". לדברי עו"ד וייצן, מסוכנת לא פחות, כאמור, האפשרות שזרים יימנעו מלפנות למשטרה ולהגיש תלונה בשל החשש ממעצר. "המשמעות היא לא רק הדרתם של מבקשי המקלט מההליך הפלילי", הוא אומר, "אלא גם פיתוחו של חשש ממשי בקרבם מפני פניה למשטרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות