טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקדים: בג"ץ הפך פסיקה של ביה"ד הרבני והשאיר סרבן גט במאסר

שופטי בג"ץ מנעו את שחרורו של גבר המעורב בתיק גירושים חמור המתנהל יותר מעשור. במערכת בתי הדין התמרמרו על הפסיקה: "אין לזה אח ורע"

תגובות

בג"ץ התערב באופן תקדימי בהחלטת בית הדין הרבני הגדול - ערכאת הערעורים העליונה של מערכת בתי הדין הממלכתיים - ומנע את שחרורו ממאסר של סרבן גט בתיק חמור המתנהל זה יותר מעשר שנים. ההחלטה הפכה פסק דין שנתן הרכב בראשות נשיא בית הדין הגדול, הרב הראשי לישראל שלמה עמאר. "זו החלטה ללא תקדים", אמר פרופ' אליאב שוחטמן, מומחה למשפט עברי.

הרכב הדיינים, בו חברים גם הרב ציון בוארון והרב אליעזר איגרא (המתמודד לתפקיד הרב הראשי), קבעו כי על אף שיש לאסור את הבעל בגלל סרבנותו לתת גט לאשתו לאורך תקופה כה ארוכה, המאסר יימשך רק בתנאי שהאשה תסכים למשוך תביעת נזיקין אזרחית שהגישה נגד בעלה. הגבר היה אמור להשתחרר ביום חמישי האחרון, אך יום קודם לכן התקיים בבג"ץ דיון בעתירה של האשה.

בעתירתה, דורשת האשה לבטל שתי החלטות של הדיינים לאלץ אותה למשוך את תביעת הנזיקין כתנאי להמשך הסנקציות נגד בעלה ולכפיית גט. השופט עוזי פוגלמן התערב, הוציא צו ארעי, והורה שלא לשחרר את הבעל. בג"ץ עדיין לא שמע את תגובת בית הדין לעתירה. בלי קשר להליך בבג"ץ, אתמול היה בין הצדדים דיון נוסף בבית הדין הגדול בניסיון להגיע לפשרה, אולי עוד לפני החלטה סופית של בג"ץ.

הליכי הגירושים בין בני הזוג נפתחו בדצמבר 2002, אז הגישה האשה תביעת גירושים. כעבור ארבע שנים קבע בית הדין הרבני האזורי "חיוב גט" - קבלה של תביעת האשה לפרק את הקשר, אלא שהבעל רק הקשיח את עמדתו.

בית הדין הרבני בירושלים, ארכיון
טס שפלן

במקביל לניסיונות לפרוץ דרך ולקבל סעד מבתי הדין הרבניים, האשה הגישה ב-2010 תביעת נזיקין אזרחית נגד בעלה בבית המשפט לענייני משפחה על הנזק הנפשי שגרם לה לטענתה. באוקטובר האחרון הוציא בית הדין צו מאסר נגד הבעל לשישה חודשים כאקט של "כפיית גט". הוא נאסר, והצדדים התקרבו לגט המיוחל, עד שבדצמבר האחרון קבע בית הדין הגדול כי המאסר יימשך רק אם תוכיח האשה תוך עשרה ימים כי תביעת הנזיקין שלה נדחתה. "אם לא יומצא פסק הדין הנ"ל יבוטל פסק הדין לכפייה", כתבו. הדיינים טוענים כי תביעת נזיקין היא התערבות פסולה בשיקול הדעת שלהם, וגם בשיקול דעתו של הבעל לתת גט לאשתו, דבר שיש חשש כי הוא פוסל את כשרות הגט ("גט מעושה").

האשה הגישה עתירה לבג"ץ בעזרת ארגון זכויות הנשים מבוי סתום למען מסורבות גט, ואליה הצטרפו נעמת, ויצ"ו, תמורה, קולך וקול האשה. לטענת העותרות, בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הגדול ניסו "לדחוק את בתי המשפט האזרחיים בכלל ובתי המשפט למשפחה בפרט, מסמכותם הברורה, לדון ולתת סעד בתביעות נזיקין במשפחה. זאת מבלי שהעניין דרוש כלל לצורך הכרעה בתיק הספציפי, תוך פגיעה בזכויותיה היסודיות של העותרת ותוך העדפת מצב בו החוטא - הבעל סרבן הגט יוצא נשכר". השופט עוזי פוגלמן החליט עד שתתברר העתירה לדחות את התנאי שקבעו הדיינים, והשעה את התנאי שקבעו.

במערכת בתי הדין התמרמרו על הפסיקה. "אין לזה אח ורע", אמר ל"הארץ" עובד במערכת. "נכון שהיו ניסיונות בעבר, אבל בג"ץ מעולם לא התערב בדין תורה ובאופן שבו בתי הדין מפרשים את דין התורה, עד יום רביעי האחרון". לדבריו, הרציונל של התנאי שהציב בית הדין בפני האשה לא קשור ל"מרוץ הסמכויות" בין המערכת הדתית והמערכת האזרחית, אלא ברצון של הדיינים למנוע גט מעושה. "ככלל, בית הדין לא רוצה לעשות גט כשהבעל כפוי על ידי משהו או מישהו, אלא אם זה בית הדין עצמו, שכאן ממילא התכוון לכפות עליו גט. זה משפיע על כשרותו של הגט".

פרופ' שוחטמן מהאוניברסיטה העברית ומכללת שערי משפט, אומר כי חוק יסוד השפיטה מגדיר את סמכות בג"ץ להתערב בפסקי דין של בתי הדין הרבניים רק בסוגיות של סמכות. "כאן אין שאלה שבית הדין פסק במסגרת סמכותו. כשבית הדין הרבני קבע שתנאי לכפיית גט הוא שהאשה תבטל את תביעת הנזיקין שלה, הפסיקה נובעת מחשש מגט מעושה, שהוא בטל מבחינה הלכתית. זו קביעה הלכתית מהותית והיא מקובלת על כל בתי הדין בארץ". לדבריו, "אני בדעה ששלטון החוק מחייב גם את בג"ץ, ומאחר שאני מחשיב את ההגדרה של הסעיף בחוק שקובע מפורשות מתי מותר לבג"ץ להתערב, לדעתי ההתערבות חורגת מסמכות בג"ץ מבחינת החוק".

עו"ד גלי עציון מנעמת, אחת משלוש החתומות על העתירה, אמרה כי "אסור שבית המשפט העליון ישאיר על כנה את החלטת בית הדין, הפוגעת בזכויות יסוד של נשים בישראל, זכות הגישה לערכאות, זכות הקניין וזכותן לקבל פיצויי נזיקין".

עו"ד אורי זמברג, פרקליטו של הבעל, אמר ל"הארץ" כי האשה ובאות כוחה נהגו בחוסר תום לב, דווקא כאשר בית הדין הרבני הגדול בא לקראתן והותיר את הבעל במאסר בהתאם להבטחותיהן להביא לדחיית התביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה. לדברי זמברג, רק לאחרונה חזרה בה האשה מהודעותיה הקודמות והתעקשה להשאיר על כנה את התביעה. בעניין התקדים שנקבע בבג"ץ אמר פרקליטו של הבעל כי "כעת המאסר נעשה על ידי בג"ץ, ולא בית הדין הרבני, וזו התערבות ישירה של ערכאה אזרחית בנושא שיש בו סמכות ייחודית לבית הדין. זו התערבות חמורה אף יותר מזו של פסק דין בתביעה אזרחית, המהווה התערבות עקיפה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות