ספרי הלימוד שנסחפים אחרי הסכסוך

מחקר שהממשל האמריקאי מימן אך משך ידיו ממנו, ושישראל החרימה, בדק את ספרי הלימוד של שני הצדדים. חוקר: לא הבענו דעה, תארנו את הספרים

ביום שני הקרוב צפויות להתפרסם תוצאות מחקר שבדק כיצד מתייחסים בספרי הלימוד בישראל וברשות הפלסטינית לצד השני. את המחקר עשו חוקרים מובילים מארה"ב, ישראל והרשות הפלסטינית, ומימנה אותו מחלקת המדינה האמריקאית. אף שהמחקר מותח ביקורת על הספרים בישראל וברשות הפלסטינית כאחד, הוחלט בממשלת ישראל שלא לשתף אתו פעולה, בעיקר בגלל התנגדות עקרונית לבדיקה השוואתית של שני הצדדים. לממשל האמריקאי היה המחקר בעיקר כאב ראש, והוא החליט לבסוף לא לאמץ את מסקנותיו.

לדברי מקורות שקראו את הדו"ח הסופי, במחקר נמתחת ביקורת חריפה על ספרי הלימוד הפלסטיניים בכל הקשור להצגת ישראל. ואולם, ביקורת נמתחת גם על הספרים הישראליים: הם אמנם מאוזנים יותר מהפלסטיניים, אבל לא במידה מספקת, ויש בהם הצגה שלילית של הפלסטינים כקולקטיב. "הצד הישראלי מדגיש את שרשרת הפרעות, והפלסטינים את הטענה שמדינת ישראל היא תוצאה של מהלך אימפריאליסטי. אחת המסקנות העיקריות היא ששני הצדדים דבקים בנראטיב שלהם", אמר אחד המקורות.

החוקרים גם מותחים ביקורת על השימוש הסלקטיבי במפות לימוד בשני הצדדים. בספרי הלימוד הישראליים לא מוזכר הקו הירוק. המפות הפלסטיניות מתייחסות לשטח מהים עד הירדן כאל שטח אחד. כמו כן מתייחס המחקר לזרמים בחינוך בישראל, ומצוין  בו כי ספרי הלימוד במגזר החרדי הם "הקרובים ביותר לספרים הפלסטיניים מבחינת היחס לצד השני", כדברי אחד המקורות. לדברי מקור נוסף, במחקר לא משתמשים במונח "הסתה" כלפי ישראלים או פלסטינים – בניגוד לטענה הרווחת בממשלה.

היוזמה למחקר ההשוואתי עלתה ב-2008, כשהמשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, שנפתח אחרי ועידת אנפוליס, היה בעיצומו, והיחסים בין ההנהגות היו הדוקים מאי-פעם. אחת הוועדות שפעלה במסגרת המגעים עסקה במניעת הסתה, חינוך לסובלנות ובניית תרבות שלום. זו היתה אחת הוועדות היחידות שהצליחו לגבש טיוטת הסכם כתוב בין ישראל לפלסטינים.

הפרופ' ברוס וקסלר, מאוניברסיטת ייל בארה"ב, הגיש למחלקת המדינה בוושינגטון הצעה לעשות את המחקר, וזו החליטה להקציב לו חצי מיליון דולר. לצד הפרופ' וקסלר, מובילים את המחקר הפרופ' דניאל בר-טל מאוניברסיטת תל אביב והפרופ' סמי עדואן מאוניברסיטת בית לחם. ביוזמה תמכה גם המועצה הבין-דתית המתאמת בישראל, שמאגדת ארגונים משלוש הדתות.

אבל ב-2009 התחלפה הממשלה בישראל, והיחסים בין ישראל לפלסטינים עלו על שרטון. ב-2010 התעוררה בשגרירות ארה"ב בתל אביב דאגה מהכיוון שאליו נוטים החוקרים. לדברי פקיד ישראלי בכיר, היועץ המדיני בשגרירות, בוב סילברמן, שהיה איש הקשר למחקר, חיבר אז נייר עמדה, שבו המליץ למחלקת המדינה למשוך את ידיה מהמחקר, חרף העובדה שמימנה אותו.

סילברמן, דיפלומט מקצועי שהקדיש חלק גדול מהקריירה שלו לתהליך השלום, התריע לפני מחלקת המדינה שהמתודולוגיה של המחקר נראית לו מוטה ובעייתית. הוא התרשם שהחוקרים נותנים להשקפת עולמם האישית להשפיע במידה רבה מדי על מסקנותיהם.  
הפרופ' בר-טל דוחה את הדברים. "בסתיו 2010 היה לי פגישה אישית עם צוות אמריקאי, שביקש לברר כיצד מתקדם המחקר. הצוות כלל נציגים מהשגרירות בתל אביב וממחלקת המדינה. זו היתה שיחה ידידותית ותומכת מאוד".

משרד החינוך, בראשות גדעון סער, התנגד למחקר מראשיתו והחליט שלא לשתף אתו פעולה – תחילה באופן לא פורמלי, ולפני כמה חודשים, בעקבות דיון, גם באופן פורמלי. "מבדיקת אנשי מקצוע במשרד החינוך ומחוצה לו של חומרי 'המחקר', עלה בברור שהוא מוטה, לא מקצועי ולוקה באופן חמור בחוסר אובייקטיביות", נמסר ממשרד החינוך. "הרושם שנוצר הוא כי מדובר ב'מחקר' שממצאיו ידועים מראש, עוד בטרם בוצע באופן מקצועי, ובוודאי שאינו משקף באופן מהימן את המציאות. הניסיון ליצור הקבלה בין מערכת החינוך הישראלית למערכת החינוך הפלסטינית משולל יסוד".  עוד נמסר שהמשרד "בחר שלא לשתף פעולה עם המעוניינים להוציא את דיבת מערכת החינוך הישראלית ומדינת ישראל".

סירוב משרד החינוך לשתף פעולה הגבירה את הרצון בממשל האמריקאי להרחיק את עצמו מהמחקר. פקידים אמריקאים בכירים ציינו שהם סבורים שטון המחקר ומסקנותיו אינם קונסטרוקטיביים ויובילו למשחק האשמות. ב-2008 נראה הפרויקט כרעיון טוב, אבל היום, סבורים בממשל האמריקאי, המסמך רק יסבך את המצב הקשה ממילא בין ישראל לפלסטינים. "אנחנו ממש לא צריכים את זה עכשיו", אמר בכיר אמריקאי.

שיעור עברית בבית ספר בעזה, השבוערויטרס

במחלקת המדינה בוושינגטון כבר נערכו לפרסום הדו"ח ביום שני. אנטוני פאהיגיאן, מנהל המחלקה לתכנון מדיניות באגף לדיפלומטיה ציבורית במחלקת המדינה, אמר ל"הארץ" כי אף שהממשל האמריקאי מימן את המחקר, מעולם לא היתה כוונה לאמץ את מסקנותיו. "זו היתה יוזמת ארגון המועצה הבין-דתית בארץ הקודש, שהחלטנו לממן, ואנחנו מקווים שהוא ישמש אותם לכל מטרה שירצו, אבל הדו"ח לא הוכן לממשל האמריקאי ואין כוונה לעשות בו שימוש מדיני", אמר.

בימים האחרונים התקיימו דיונים על המחקר, במטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, כדי להיערך לפרסום הדו"ח. בכיר ישראלי ציין שבשלב מסוים השבוע אף נעשו גישושים אצל מחברי הדו"ח לבחון אפשרות לדחות את פרסומו.

לטענת מקורות בממשלה, החוקרים עשו שימוש סלקטיבי בתיאורים שליליים של הפלסטינים בספרי הלימוד הישראליים. פקיד ישראלי בכיר ציין שבמחקר ניתן משקל מוגזם לספרי הלימוד במערכת החרדית-פרטית, ושחלק גדול מהביקורת על ספרי הלימוד הישראליים מנותק מהקשר היסטורי. כך, לדבריו, משתמש המחקר בקטעים מתוכנית הלימודים על פרעות תרפ"ט ותרצ"ו, או על טבח מינכן, כדוגמאות להצגה שלילית של הפלסטינים. "החוקרים יוצאים נגד השימוש במונח טרור בפרק על טבח מינכן, אבל מה לעשות שאת הטבח ביצע ארגון טרור פלסטיני", אמר הפקיד הבכיר.

לדברי הפרופ' בר-טל, זו הבנה שגויה של המחקר: "לא יצאנו בעד או נגד, אלא תיארנו את מה שנמצא בספרי הלימוד".

סער. התנגדתומר אפלבאום

לצד משרד החינוך, מוביל את הטיפול בנושא מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, יוסף קופרווסר, שאחראי מטעם הממשלה על המעקב אחרי ההסתה נגד ישראל בתקשורת הפלסטינית. בדיונים הפנימיים אמר קופרווסר  שהדו"ח שערורייתי במיוחד, כי החוקרים שופטים את ישראל והפלסטינים על אותה סקאלה. "כל ההשוואה הזאת מעוותת. אנחנו והפלסטינים בכלל לא באותה כיתה ואפילו לא באותו בית ספר", אמר בדיונים.

בשלוש השנים האחרונות ליוותה את המחקר ועדת מומחים חיצונית, של כ-20 חברים. אחד מתפקידיה היה לבדוק את הדו"ח הסופי לפני פרסומו. כמה חברים בוועדה סירבו לחתום על הדו"ח הסופי, וטענו שהמחקר מוטה. אחד מחברי הוועדה, הפרופ' אליהו ריכטר מהאוניברסיטה העברית, אף שיגר מכתב במארס 2012 לפרופ' וקסלר, והדגיש שיש בעיות מתודולוגיות קשות במחקר. מנגד אומרים אישים שונים שרוב החברים בוועדת המומחים אישרו את המחקר, ושבימים האחרונים מפעילה הממשלה לחץ כבד על חברים בוועדה להתנער ממנו.

לדברי הפרופ' בר-טל, "הטענה שתוצאות המחקר פוגעות בישראל מגוחכת. מי שפוגע בישראל הם פוליטיקאים שמשחירים את המחקר האקדמי, ומוציאים דיבה על החוקרים, כי תוצאות המחקר לא מתאימות לתפיסתם האידיאולוגית". הוא הוסיף שהתייחסות מעין זו נמצאת בדרך כלל "במדינות טוטליטריות, שבהן יש פיקוח מלא על החוקרים. אני מקווה שהקהילה האקדמית בישראל ובעולם תדע לעמוד על חופש מחקר וחופש ביטוי האקדמי".
ביחס לטענות על מקצועיות המחקר, אמר בר-טל כי "רוב המחקרים שנעשו בתחום מבוססים על שיטות של התרשמות, והמחקר שלנו הוא בין המעטים והראשונים בעולם שהשתמש בשיטה חדשה, המתקרבת ככל האפשר לניתוח אובייקטיבי. את המחקר ליוו המומחים הטובים ביותר בתחום ניתוח טקסטים והיסטוריה, בישראל ובעולם. המדענים בקרב ועדת המומחים אישרו את המחקר, ורואים בו תרומה למדע".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות