המדינה אינה מאפשרת לנכים נגישות מלאה להשכלה גבוהה ומונעת מהם שוויון הזדמנויות בלימוד לתארים מתקדמים. הם אינם יכולים ללמוד כל תחום שירצו ונדרשים לקבל אישור מהמוסד לביטוח לאומי כדי שהלימודים יונגשו עבורם. האישור ניתן רק למטרת "שיקום מקצועי" ורק אם הם מצליחים להוכיח שהלימודים יועילו להם בהשתלבות בשוק העבודה. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, פחות מ-20 נכים קשים לומדים כיום לתואר שני.  

רק לבודדים ניתנת אפשרות להמשיך ללימודי תואר שני, בתנאי שדרגת נכותם גבוהה מ-65% ובתנאי שהוכיחו שהלימודים יסייעו להם בתחרות הקיימת בשוק העבודה, כמו למשל לימודי תואר שני בפסיכולוגיה. הנכים שמבקשים ללמוד תואר שני נדרשים בין היתר לפרט במה עסקו מאז סיימו תואר ראשון, מה למדו בתואר בהשוואה לתחום שהם מבקשים ללמוד בתואר השני וכיצד התואר השני יועיל להם.

בניגוד למדינות רבות שבהן המוסד האקדמי מחויב להנגיש את הלימודים לכולם, בישראל הגוף היחיד שדרכו יכולים נכים בעלי דרגות נכות גבוהות מ-20% להשתלב באקדמיה הוא המוסד לביטוח לאומי. המוסד מעניק סל הנגשה לאקדמיה לפי קריטריונים הקשורים ל"שיקום מקצועי": הלמידה אינה לשם הלמידה, אלא למען השתלבות בשוק העבודה. מחויבות המוסד מסתיימת לאחר התואר הראשון ומתן הסיוע.

כיום לומדים באקדמיה כ-4,000 נכים הזכאים לסלים שונים, כ-300 מהם חירשים וכבדי שמיעה. עלות סל שיקום אקדמי לחירש מהביטוח הלאומי נאמדת ב-7,000 שקל לחודש וב-250 אלף שקל לתואר כולו. ננה בר (37) סיימה בהצטיינות תואר ראשון בלימודי חינוך לצדק חברתי בסמינר הקיבוצים והתקבלה ללימודי תואר שני בחוג ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב. המחסומים שהוצבו לפניה היו לדבריה בלתי עבירים לחלוטין. "בלי הסל, שמכסה את עלויות התרגום לשפת הסימנים ואת התמלול, לא אוכל לצלוח את הלימודים", סיפרה. התשובה שקיבלה מהביטוח הלאומי היתה שלילית ובשל כך נאלצה להפסיק את הלימודים.

גם גל רוקניאן (39), שלמדה חינוך מיוחד לתואר ראשון ושואפת להשלים תואר שני במינהל ארגוני, קיבלה תשובה דומה מהביטוח הלאומי כשביקשה סל נגישות אקדמי. "אני מקווה לשנות תפישות של הבניות חברתיות ולהוביל מדיניות, כפי שאני עושה במסגרת עבודתי במכון לקידום החירש", סיפרה. היא ניסתה להשתלב במערכת החינוך אך התקשתה למצוא תעסוקה. "מעודי לא רציתי להיות נטל על החברה, אבל היא גורמת לי לדרוך במקום ומונעת ממני לצמוח ולהתקדם", הוסיפה, "כולם דורשים תואר שני ולכן אני נשארת מתחת לתקרת הזכוכית שלי. החברה היא זו שעושה אותנו מוגבלים, אין לנו מקום בה ואנו נדחקים לשוליים".

קובי חי-יעקובי למד תואר ראשון בתקשורת ובמדע המדינה וביקש להמשיך לתואר שני בתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, במסלול הכולל תזה. הביטוח הלאומי דחה את בקשתו לסל הנגשה אך הוא לא ויתר ומימן את הלימודים מכספו. חי-יעקובי התקשה לעמוד בהוצאות ההנגשה, לקח הפסקה של כמה שנים וכשמצבו הכלכלי התייצב שב ללימודים וסיים את התואר, אך ללא תזה.

יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החירש, דורשת מרשויות המדינה לבחון את המצב הגורם עוול לאוכלוסיית הנכים ובייחוד לחירשים. "בעולם מתוקן צריך לאפשר לאדם את חופש הלמידה, בוודאי ובוודאי כשרוצים שילוב מקסימלי בעולם התעסוקה", אמרה.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר כי "הביטוח הלאומי כן מאשר ומממן לימודי תואר שני לחירשים, כולל חבילת ההנגשה. עם זאת, הזכאות למימון לימודי תואר שני במסגרת השיקום אינה אוטומטית, אלא מאושרת במקרים שבהם לימודי התואר השני קשורים ישירות ללימודי התואר הראשון ומגדילים באופן משמעותי את הסיכוי של המשוקם להשתלב בעבודה. כל שירותי התמיכה וההנגשה הנלווים נגזרים מהחוק".