טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האיש שהיה בסירה עם כ"ג יורדי הסירה

עם 23 הלוחמים היהודים שנשלחו לפוצץ את בתי הזיקוק בלבנון מת גם מייג'ור בריטי. אספן מטבעות תל אביבי מבקש כעת להחזיר אותו לדפי ההיסטוריה

תגובות

צירוף המילים כ"ג יורדי הסירה מוכר כמעט לכל ישראלי, אם בשל המבצע הנועז לפיצוץ בתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון תחת שלטון וישי, או בזכות הרחובות הנושאים את השם ברחבי הארץ, אוניית המעפילים, שלל האנדרטאות ובית הספר לקציני ים בעכו המנציח את יורדי הים. אלא שבספינה 'ארי הים' שיצאה ב-18 במאי 1941 ונעלמה במצולות, שטו 24 אנשים, 23 יהודים לצד מייג'ור בריטי בשם אנטוני פאלמר. כלומר כ"ד, לא כ"ג.

קובי לידרמן, 54, בעל חנות מטבעות ברחוב בן יהודה בתל אביב, לא הסכים להניח להשמטתו של פאלמר ולפני שבוע יצא לקמפיין זריז להפיכת הכ"ג לכ"ד. הוא שלח מכתבים לעיריות תל אביב וגבעתיים, ומתכנן בקרוב להטריד את אנשי עיריית רמת גן. את הקמפיין ליווה במאמר מפורט בבלוג שלו. "זה ישב לי בראש הרבה זמן. אנשים לא יודעים את הסיפור על ה-24. אמרתי די, צריך לכתוב על זה".

לידרמן מסביר את מאבקו ואומר: "היו עשרים וארבעה בסירה, ועשרים וארבעה לא שבו. יכול להיות שהפאלמר הזה ראה את החבורה רק פעם אחת, כשהצטרף לפעולה שהיתה יומרנית מאוד וללא הכנה ראויה. זו היתה יוזמה בריטית ואנחנו היינו זרוע הביצוע. האם הוא הושמט בגלל שהוא גוי? אני לא יודע להגיד".

קורס הכ"ג - אימוני חתירה בירקון
אוצר תמונות הפלמ"ח

דווקא צה"ל קרוב לעמדתו של לידרמן. בספטמבר 2011 פרסם משרד הבטחון דו"ח חקירה נרחב שניסה להפיג את המסתורין סביב מותם של יורדי הסירה, ללא הצלחה גדולה. בכותרת הדו"ח ולאורך כל סעיפיו כתבו המחברים על כ"ד יורדי הסירה. "הרבה אנשים הסכימו איתי", אומר לידרמן. "חלק אמרו בציניות, 'אנחנו סופרים רק יהודים, מה אתה מכניס איזה בריטי'. בשורה התחתונה, צריך לתקן לכ"ד יורדי הסירה. זהו. נקודה. סוף. הרבה פעמים הייתי אומר כדרך אגב, 'כ"ד יורדי הסירה' ואנשים היו מתקנים אותי. שאלתי אותם – אתם מכירים את הסיפור? הם אמרו לי, זה כ"ג, כמו שיירת הל"ה".

לידרמן אומר כי הוא מבין גם את המתנגדים לשינוי, "יש לפעמים מושגים שאם אתה נוגע בהם, גם אם בכוונה טובה, זה יוצר בלגן. אבל מה לעשות? המושג הוא מושג שגוי".
ד"ר אלדד חרובי, 59, מנהל ארכיון הפלמ"ח אליו התקשרתי כדי להשיג תמונות של יורדי הסירה, התגלה כמי שחיבר עבודה אקדמית בנושא. דעתו בעניין נחרצת: "לא היה לפאלמר שום קשר ליורדי הסירה. הוא לא היה מפקד הספינה, פשוט נספח. רק בגלל שהוא ממשפחת המלוכה הבריטית הוא לא נשכח". חרובי אומר כי יורדי הסירה האחרים הכירו את פאלמר היכרות שטחית בלבד, וכי הבריטים צירפו אותו למשימה כדי לזקוף קרדיט להצלחתה. "אז קראו לפאלמר, שלפו אותו מאיזה מקום. הוא קצין תותחנים בכלל שישב בקפריסין, ואמרו לו 'אתה מצטוות אליהם'".

חרובי מתעקש כי צירוף פאלמר לזכרון הקולקטיבי יהיה לא נכון מבחינה הסטורית. "שנתיים אחרי הפעולה לא גילו למשפחות מה קרה והן נותרו באי ודאות. הבריטים לא לקחו אחריות למה שקרה, היה שו-שו ממש. צריך להבין את הרקע. הספינה שבה שטו הוחרמה ממשטרת החופים. תפקידה היה לעצור אניות מעפילים בתקופת הספר הלבן. אפשר להזכיר את פאלמר, אבל לשנות את הכ"ג לכ"ד מוציא את הקונוטציה. נכון שהוא היה חלק מזה, אבל כנספח".

תומך מפתיע של קמפיין התיקון הוא יהודה בן-צור איש הפל"ים, הזרוע הימית של הפלמ"ח ומי שבנה בהתנדבות עם בנו את אתר האינטרנט המרשים של הפל"ים. באתר הפל"ים מצוינים יורדי הסירה ככ"ד. "למה להחביא את האנגלי?", הוא שואל, "רצו בזמנו להגיד שזו עבודה שלנו, כחול לבן, אבל האמת שונה. הבריטים טענו שהוא המפקד, אצלנו הוא נחשב למשקיף. הוא הגיע ברגע האחרון, ובבוקר, נתנו לו מעיל, כדי שיהיה לו חם בספינה". בן צור, יחד עם עוד לוחמי פל"ים, נפגש ב-1994 עם אשתו של פאלמר, הנרייטה סמית, הקשורה לבית המלוכה הבריטי, כדי לסגור מעגל. "כשהיא הגיעה לביקור, ביקשנו להפגש. הענקנו לה מכתב שבו אנחנו מצרפים את פאלמר לפל"ים. זה היה מבחינתי היתולי. משהו בין החבר'ה, כי הכ"ד נעלמו עוד לפני הקמת הפל"ים בכלל". לדבריו, האלמנה שמרה על ארשת אצילה, "היא לא התרגשה כשקיבלה את המכתב".

קובי לידרמן
ניר קידר

פרופסור מעוז עזריהו, שפרסם לאחרונה ספר על הפוליטיקה שמאחורי שמות רחובות, לא מאמין שהקמפיין יעזור: "יש בעיה בהחלפת שמות, אנשים לא אוהבים שמשנים להם את שם הרחוב, אלא אם הוא מפריע. אם לרחוב קוראים 'הרוגי מלכות', למשל... אני לא חושב שהעיריה תשנה, אני לא מכיר שמות שהוחלפו בגלל שגיאות. אני מוכן לשים כסף שהשם לא יוחלף, מוכן להמר על שוקולד".

ייתכן שעזריהו יאלץ בקרוב להיפרד מחפיסת שוקולד. חביבה אבי גיא, יו"ר ועדת ההנצחה של עיריית תל אביב, דווקא שוקלת את הבקשה של לידרמן בחיוב: "קיבלתי את המכתב והנושא רשום בסדר היום. ביום רביעי הבא אני נפגשת עם היסטוריונים וגיאוגרפים כדי לבדוק את העניין. הדבר הפשוט ביותר הוא לשנות מכ"ג לכ"ד, אבל אני רוצה להיות בטוחה. אם אנגלי היה חלק מהצוות, כמובן שמגיע לו. אני רוצה לברר למה זה לא נעשה עד היום".

גם אלי רגב, מנהל בי"ס קציני ים בעכו על שם כ"ג יורדי הסירה לא יעצור שינוי כזה בשם בית הספר. "הנושא הזה עולה המון", הוא אומר, "יש לנו קיר זכרון ומופיעים בו כ"ד שמות... זה גרם לכך שאנשים הפסיקו לקרוא להם כ"ג אלא 'יורדי הסירה'. אין לי עמדה לגבי השם, לא הייתי מתנגד להחלפה. האמת ההיסטורית היא שהיו כ"ד. אבל אני לא קובע. אני לא יודע למי יש סמכות לשנות שם כזה שתקוע כבר בראש של האנשים".

לעומתם, הרעיון כלל לא מוצא חן בעיני דן יפה, גימלאי בן 71 מחיפה, בנו של כתריאל יפה, קברניט הספינה. יפה, שנולד חודשים סופרים אחרי שאביו נעלם, קיבל את שמו הפרטי מכינויו של רב החובל ב'הגנה'. " הכול שטויות", הוא פוסק, "יש כל מיני אנשים שחושבים שגילו את אמריקה - שהיו 24 ולא 23 אנשים על הספינה. את זה ידעו כבר ב-1941. השם כ"ג קיים מאז ומעולם, פתאום צץ הכ"ד, וזה מוזר".

יפה מדגיש כי יורדי הסירה הוכשרו בקורס הכ"ג, "התחילו בו 40 אנשים וסיימו אותו 23. איך רוצים שיקראו לקורס עכשיו – קורס הכ"ד? זה פשוט שטויות במיץ". יפה מסתייג גם מדו"ח משרד הביטחון שהתפרסם תחת הכותרת כ"ד יורדי הסירה, "יש הרבה דברים שלא הולכים כמו שאני רוצה, אבל זה מה שהם עשו. זו דמוקרטיה. כל אחד עושה מה שהוא רוצה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות