מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

שוויון בנטל, גרסת תקופת המנדט

הוויכוח על גיוס חרדים בארץ ישראל התעורר לראשונה במלחמת העולם השנייה. גם אז הרבנים סירבו לכל גיוס, והיו מי שצידדו בכפייתו על בני הישיבות

ב-22 בספטמבר 1942 הופיע ב”הארץ” מאמר ובו השורות האלה: “מספר בני הישיבות הוא לערך 3,000 והאם כולם  צריכים להיות פטורים מן החובה להגן על הארץ, על תינוקות של בית רבן שבה, על בתי הכנסת ובתי המדרש שבה?”

בעת פרסום הדברים עוד לא עברו “200 ימי החרדה” שאחזו בציבור היהודי בארץ ישראל: עד לסתיו של אותה שנה נראתה סכנה שכוחותיו של “שועל המדבר” הגרמני, ארווין רומל, יבקיעו את קו ההגנה הבריטי במצרים ויכבשו גם את הארץ.

כותרת המאמר ב”הארץ” היתה “השתמטות מגיוס לשם שמים” והוא נכתב בהמשך לוויכוח פנימי בקהילה החרדית. שבועון בשם “היסוד” דרש “להוציא את כל בני הישיבות מחובת גיוס”. עיתון דתי אחר, “המישור”, מתח ביקורת על דרישה זו. “הארץ” התערב בוויכוח ומסקנתו: “למראה היחס הזה מצד יודעי תורה החפצים בתקנתה אל שאלת הגיוס, שמפני התנאים המיוחדים – תנאי ארץ מנדט – אין הממשלה מכריזה גיוס של חובה, אתה בא לכלל מסקנה שרק המגלב כוחו יפה, לא רק לגבי ספסרים וסתם בחורי חמד המבלים את זמנם בבתי קפה ועל חוף הים (...) אלא גם לגבי רבנים ולומדי תורה”.

המאמר ב”הארץ” פורסם במדור אישי שנקרא “רשימות עפרון” והיה חתום רק בשתי אותיות – ב”מ. כך היה מקובל אז לגבי כותבים רבים, כי לא אישיותו של הכותב נחשבה לחשובה אלא תוכן דבריו.

ליטאי. "רק המגלב כוחו יפה", כתב
ליטאי. "רק המגלב כוחו יפה", כתב.

הקוראת חנה לברון, שהפנתה את תשומת לבנו למאמר הזה, זיהתה את מחברו: אהרון ליטאי. לברון היא נכדתו (ב”מ היה קיצור של בן משה). ליטאי (רבינוביץ) היה מורה ומוציא לאור ופובליציסט יליד רוסיה, איש החבורה הספרותית שגם חיים נחמן ביאליק השתייך אליה. הוא התיישב בארץ ישראל ב-1921 והצטרף למערכת “הארץ”. בנו היה האלוף מיכאל בן־גל. את דעתו, שרק כוחו של מגלב ייאלץ את תלמידי הישיבות להתגייס לצבא הבריטי, חיזק ליטאי בשורות מתוך שיר של ביאליק: “הוא לא ייקץ אם לא יעירנו השוט – הוא לא יקום אם לא יקימנו השוד”.

זה היה מאמרו השני של ליטאי באותו נושא: ב-9 במארס 1942 התפלמס עם טענתם של יהודים דתיים שאין הם יכולים להתגייס לצבא הבריטי מפני שהמזון שניתן לחיילים שם אינו כשר. נראה שבשלב הזה עדיין לא האמין ליטאי במגלב. במקום זאת נעזר באחד העם וציטט את דעתו על “התאבנות הלב” שהיהדות החרדית הקיצונית לקתה בה, כלומר חוסר היכולת להתאים את ההלכה לתנאים משתנים.

דברי אחד העם לא יכלו כמובן לשכנע את הציבור החרדי וליטאי ידע זאת, על כן עבר להנמקה דתית: כשהנהיג הצאר אלכסנדר השני שירות חובה לנתיניו, סיפר ליטאי, פנו כמה מחסידי חב”ד אל רבם ושאלוהו מה לעשות: אם יזינו את עצמם רק בלחם ובמים – לא יחזיקו מעמד כחיילים. הרב מנחם מנדל הורה להם לאכול הכל, גם בשר, ובלבד שלא יגרמו את העצמות ולא ימצצו אותן. “הנה כי כן”, סיכם ב”מ “יש אילנות גדולים חסוני גזע שהרבנים שלנו היו יכולים להיתלות בהם ולהורות דעה את הנבוכים שבצעירי החרדים בענייני גיוס.  מפני מה אפוא הם שותקים ומגדילים את המבוכה?”  

שאלתו של ליטאי שיקפה את חולשת החילונים: לעולם הם ניסו להתגבר על הדתיים בציטוטים ממקורות היהדות. בתוך כך ניסו גם להוכיח לחרדים שההלכה אינה מונעת מהם להתגייס.

דוד בן־גוריון עשה זאת במכתב ששיגר ב-1958 אל הרב הראשי, יצחק הלוי הרצוג. “אינני יכול למצוא בתורה או בנביאים או בכתובים שלומדי תורה היו פטורים מהגנת המולדת”, כתב לו והוסיף: “בלי קיום עם ישראל – לא תהיה תורה, ופיקוח נפש האומה קודם לכל”. זה היה טיעון ציוני מובהק. ציבור גדול של יהודים חרדים, בישראל ובארצות הברית, אינו מזהה את “נפש האומה” עם מדינת ישראל.

מקובל לייחס לבן־גוריון משגה כבד: אי הפרדת הדת מהמדינה. השבוע חזר על טענה זו פרופ’ גבי שפר במאמר שפרסם ב”הארץ”. למעשה, לא היה עוד נושא שבן־גוריון ניהל בתבונה כה רבה כמו העימות בין דתיים לחילונים. אילו ניהל כך עימותים אחרים – ההיסטוריה היתה שונה.

המשא ומתן על שחרורם של תלמידי הישיבות התחדש בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות. המגעים לא התקדמו, בין היתר בשל הדרישה להגביל את הסידור הזה לתלמידי ישיבה בלבד, לא לכל צעיר חרדי. זו נשארה נקודת המחלוקת העיקרית גם בשנים הבאות.

ההנחיות המוקדמות של שר הביטחון בן־ גוריון בעניין זה ברורות לחלוטין: פטור רק לתלמיד ישיבה שזה עיסוקו בפועל, ותורתו אומנותו. לא ברור היכן שאב יאיר לפיד את הטענה שהכוונה היתה רק ל-400 תלמידים. בהנחיה הראשונה של שר הביטחון לא מוזכרים מספרים.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 חרדים = פרזיטים מחופשים לאנשי דת  (לת) איתי
  • 10:20
  • 23.02.13

02 בן גוריון לא רק ביצע טעות איומה בכניעתו לדתיים, בהסכמתו לאי הפרדת בין הדת והמדינה, גדעון
  • 10:47
  • 23.02.13

בויתוריו לדתיים ואי כינון חוקה (הכנסת הראשונה היתה "מועצה מכוננת") ובמתן פטור משירות צבאי לתלמידי ישיבות, הכל בשל שנאתו לבגין שבו ראה יריב דמוני ועשה לו דליגיטימציה, לכן היה מוכן לכרות ברית עם השטן, עם הדתיים ובלבד שמק"י וחירות ישארו באופוזיציה ("רק לא חירות ומק"י" היתה הסיסמה), אלא זרע את זרע הפורענות שעלול לגרום לפירור המדינה לרסיסים.

הוא הקים מדינה והוא אחראי לנביטת זרע הפורענות שיחריבה, אם לא יתעשתו החילוניים.

הבידול הזה בין סמוקי דם שפטורים מגיוס בשל השתקעות בגווילים מטופשים ולימודי זבל חסרי תועלת, לבין "בני תמותה רגילים" שמקיזים דמם בהגנה על טפילים, גורם לניכור ופירוק תחושת הסולידריות.

המפליא הוא שנתניהו מוכן להיות תלוי בעלוקות האלה שיושבות לנו כאבן ריחיים על צווארינו.

אין לי מושג כיצד עיתונאי ודוקטור בהשכלתו (כמו תום שגב) כותב בעלמא בלי כל הנמקה שבן גוריון דווקא נהג בתבונה בהתנהלותו בנושא זה ודת-מדינה. אין שום הסבר לאמירה חלולה זו. מאחד כמותו הייתי מצפה להנמקה.

זו היתה הטעות הגדולה מכולן, שנזקה עלול לאיין את כל השגיו של בן גוריון, הקמת המדינה.

03 להתנות זכות הצבעה לכנסת בגיוס לצבא/שירות לאומי/אזרחי  (לת) שם
  • 10:48
  • 23.02.13

04 מנהיגי החרדים מסתירם מאחורי מצג השווא של לימוד התורה, את הסיבה האמיתית שהם נגד גיוס לצה"ל-החשש שצעירים חרדים בני 18 שיגלו שהחילונים לא נושכים...יביא אותם לנטישת דרך החיים החרדית. זו הסיבה שהם לא מוכנים שגם מי שלא באמת לומד לא יתגייס-ומול זה באמת ראוי להעמיד את אופצית המגלב או הכלא.  (לת) מצג השווא החרדי
  • 10:56
  • 23.02.13

05 מאמר טוב, ראוי להוסיף שהציונים כפו דרכם על הארץ הזו, שתי העדות האחרות שהוכרזו ע"י האנגלים לא משרתות בצבא עד היום כי אינן שותפות לדרך, על זה המלחמה באסטיק
  • 11:27
  • 23.02.13

כל עוד המשטר הוא ציוני ערבים וחרדים לא ישרתו, הבעייה היא שחלקם במערכת החינוך בכיתות א הוא קרוב לחמישים אחוז ולכן צבא העם הולך לחשופ את הבלופ של הדמוקרטיה העממית הישראלית.
בפני הציונים יש כמה אופציות - האחת היא לזעוק שיוויון בנטל ולקרב אילהם אוכלוסיות שיושבות על הגדר (כמו חרדים לאומיים) במחיר של מלחמה עם מי שלא משרת,,,אופציה שנייה להוריד את צה"ל ממדרגת צבא העם ולהקטין אותו, כך הוא לא יהיה נייר הלקמוס של הקיטוב ואפשר יהיה לנסות לעבוד בכיוונים יותר פשוטים כמו שוק העבודה וההשכלה הגבוהה ... אופציה שלישית היא לטמון הראש בחול ולחכות שבבחירות של 2050 החרדים והערבים יעשו יד אחת וישימו קץ לציונות באופן דמוקרטי.

06 גיוס החרדים דוד בן-אשר
  • 11:41
  • 23.02.13

אולי דווקא יאיר לפיד הוא המשיח שיגאל את החרדים מהמשיחיות שלהם

07 למה שחרדים בני ישיבות יהרגו במלחמות ישראל ?? נותר לחילוניים לההרג...
  • 11:55
  • 23.02.13

הכי טוב

08 צודק, - גם 400 זה יותר מדי  (לת) איתי
  • 12:12
  • 23.02.13

09 הגנה על אינטרסים א-א אמת
  • 12:25
  • 23.02.13

זה המאבק האמיתי... לצערי הרבנים תועים במיוחד ״הרב״ אריה דרעי אני לא מאמין לו והגיע הזמן שביבי יאמץ את בנט ואת לפיד בחוזקה אילו . נ.ב כתבה מצוינת תודה .

10 בן גוריון בחר בקואליציה דתית, ללא החוקה שהבטיח ("פרקים פרקים"), פרוק פלמח וזרם חינוך עובדים והשארת הזרמים הדתיים על כנם  (לת) שום ארגון, קל וחומר מדינה, לא יכול ללא חוקה ברורה
  • 13:12
  • 23.02.13

11 בקצור, החרדים היו תמיד חלאות.  (לת) ע.ג.
  • 13:12
  • 23.02.13

12 האדון שגב,תסתכל לימינך ולשמאלך,על האנשים שבסביבתך,אם תראה "שוויון בנטל" שוטה הכפר
  • 13:44
  • 23.02.13

דיינו. כדאי גם למדוד את עומק קערת העדשים שהם ניזונים ממנה.

13 ברשימה מופיע רמז עבה נוסף שנעלם בד'כ ממרכז תשומת הלב. אבי אפרת
  • 14:07
  • 23.02.13

גם באיזכורו ההיסטורי המפתיע של תום שגב מפויעה הערה כי לא רק בני ישיבות באלפיהם משתמטים מהגנת העם היהודי בארצו [קודם הישוב ועתה בהמדינה] אלא גם מי שמכונים "בני חמד שיושבים בבתי הקפה" .
זו הארה חשובה ביותר לכולנו : לא רק בני ישיבות משתמטים אלא גם אלפי רבים אחרים. חילוניים לגמרי. כאלה שמשתמטים כשהם מורידים פרופיל על ידי השתטות והליכה לקב'ןן וכאלה שמשתמטים מטעמים אידיאולוגיים -נסיעות לחו'ל וסרוב אידיאולוגי של ממש ויש כאלה שמוגרים כלא מתאימים ובאמת לא מתאימים.
לא רק במשתמטים החרדים צריכה החברה הישראלית לטפל באגרסיה חכמה אלא גם במשתמטים תחת כותרות אחרות.
יחד עם זאת יש חהבין כי החברה החרדית מסרבת לשלוח בניה לצבא כחלק מאי הכרת חשיבותה ומרכזיותה וגורליותה של המדינה היהודית בהיסטוריה היהודית ובקיומו של עם התורה. זה סוג של התמודדות שחובה על מדינת ישראל להשקיע בה מאמץ אינטלקטואלי אדיר. לא רק סנקציות כלכליות[הכרחיות] דרושות פה. הרבה שכל, הרבה חכתה פוליטית.
אסור לוותר כמו בן גוריון ובגין ושאר מנהיגי המדינה . בשום פנים ואופן

14 וולטיר אמר: בן אדם אינו יכול - לא לא-מוכן, אלא לא יכול - להבין טענה שמפריעה להכנסתו או לאינטרס שלו... רק השוט יעזור.  (לת) פקיד מס הכנסה
  • 18:46
  • 23.02.13

15 400 אכן יהשוע
  • 19:16
  • 23.02.13

בשיחות עם דתיים שאינם מתביישים להיות חכמי תורה העובדים ואף מנהלים דגולים, למדנו שאכן היה מדובר ב-400.שאלו את שרה או גוריון מלצר.

16 מתווה גיוס מעשי דורון
  • 21:21
  • 23.02.13

על מנת לגייס את החרדים באופן מעשי ראוי לנקוט בדרך הבאה:
שלוש שנים אין חובת גיוס על כול החרדים כולם יכולים ללכת ללמוד מקצוע ומי שילך יתוגמל כלכלית. מי שישאר בישיבה לא יקבל כסף מהישיבה על שלוש השנים 18-21.
אחרי שלוש שנים יתקבע המספר של אלו שנשארו בישיבות והם לא יצטרכו להתגייס.
מעשית הישיבות יתרוקנו מרוב הבחורים.
נסו ותהנו

17 די עם הגזענות בגלל שאני יהודי חייב להשתתף בנטל  (לת) מגן חרדי
  • 18:15
  • 26.02.13

18 למה רק ממני דורשים שיוויון בנטל יש עוד מגזרים  (לת) חרדי
  • 18:18
  • 26.02.13

  •   אין בעייה. אינך רוצה להשתתף בנטל? וותר על אזרחותך. "גר ותושב תהייה עימנו" - אבל לא תצביע בבחירות.גמאכט א געשעפט?  (לת) ערן ארגוב
    • 22:47
    • 28.02.13

פרוייקטים מיוחדים