טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העיתונות החרדית ביום שאחרי ההפגנה: בין התעלמות מוחלטת לגינוי רפה

עשרות האלפים שהפגינו נגד הגיוס והעימותים עם המשטרה כלל לא הוזכרו ב"יתד נאמן". עיתון "הפלס" סיקר את האירוע, אך השמיט את האלימות

תגובות

"רבבות בני היהדות הנאמנה במפגן אדיר שלא נראה כמותו – למען עולם התורה ונגד גזירת הגיוס", כך נכתב היום בכותרת בעיתון החרדי "הפלס" על העצרת נגד הגיוס שנערכה אתמול בירושלים והפכה אלימה. בעיתון, המייצג פלג חרדי שהיה ממארגני ההפגנה, לא נכתב מטוב ועד רע על מעשי האלימות של מאות ממשתתפי העצרת, שהביאו לפציעתם של עשרה שוטרים ושל שלושה מפגינים לפחות.

כל העיתונים בישראל, חרדיים ולא חרדיים, סיקרו בהרחבה את העצרת. יוצא דופן היה הביטאון הליטאי "יתד נאמן", שלא פרסם מלה על ההפגנה שמראש לא זכתה לברכתו של המנהיג הליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן. ההפגנה אורגנה על ידי הפלג הקנאי "העדה החרדית" והפלג הליטאי הירושלמי, בהנהגתו של הרב שמואל אוירבך.

ההפגנה – שהיתה אחת האלימות בירושלים בשנים האחרונות, ולבטח הסוערת ביותר בנושא הגיוס מאז בוטל חוק טל – הצליחה למשוך אליה להערכת המשטרה 30 אלף איש, וזאת מבלי שהשתתפו בה הפלגים החרדיים המרכזיים בישראל, הנשמעים לרב שטיינמן, לרב עובדיה יוסף, ולמנהיגים חסידיים כמו האדמו"רים מגור ומבעלז.

אבל בשונה מ"יתד נאמן", שני היומונים האחרים המזוהים עם פלגים ביהדות התורה, "המודיע" ו"המבשר", סיקרו את ההפגנה בעמודי השער. בשניהם צוטטו נאומים מפי הרבנים, וגם הוזכרה האלימות. "המודיע" כתב בניסוח מעודן כי "הרבנים חזרו וקראו שלא לנקוט חס וחלילה בשום מעשה העלול לגרום חילול ה', ומחו בפני מי שניסו להפר את קדושת המעמד", בעיתון לא היה כל אזכור לעובדה שהעצרת אורגנה גם בידי העדה החרדית הקנאית. ואילו "המבשר" הקדיש תיבה מיוחדת למעשי האלימות תחת הכותרת "הסתייגות ושאט נפש לנוכח התנהגות נלוזה של שולי שוליים".

הסיקור הנרחב ביותר ניתן בעיתון "הפלס", המייצג את הרב אוירבך והפלג הירושלמי, ומהווה אופוזיציה ליטאית לשלטון הרב שטיינמן. אוירבך מוביל קו מיליטנטי בכלל ובפרט ביחס לשאלת הגיוס, בעוד שהמנהיג הליטאי מבני ברק סבור כי יש להיאבק ביוזמות הגיוס בדרכים אחרות. הפלג הירושלמי חגג עם סיום העצרת לא רק את המסר החריף שהועבר כלפי הממשלה והממסד הישראלי, אלא גם מפגן כוח חשוב במרחב החרדי: הפלג של אוירבך נחשב קטן בהרבה מהפלג הליטאי העיקרי ועל אף זאת הצליח להביא עשרות אלפים להפגנה; על הבמה ישבו אדמו"רים ורבנים אחדים שמזוהים בדרך כלל עם אגודת ישראל.

הפלס הקדיש לעצרת את עמוד השער – "רבבות בני היהדות הנאמנה הכריזו במפגן אדיר של קידוש שם שמיים: לא לגזירות, לא לפשרות" - ועוד חמישה עמודי חדשות, שבהם הובא סיקור של הנאומים המרכזיים, בראשם של הרב אוירבך, וכן החלטות העצרת.

האלימות בהפגנה לא הגיעה לידיעת הכתב, ומכל מקום לא לידיעת קוראי "הפלס". ברשימה נכתב, כי העצרת התקיימה תוך "פיקוח הדוק על ידי צוות של סדרנים מטעם המארגנים ששמרו על האופי המכובד של עצרת ההמונים", וכן: "בסיום העצרת הוקראו ההחלטות, והקהל העצום של רבבות רבות התפזר בסדר מופתי". במשך כל שעות ההפגנה ספגו השוטרים אבנים, בקבוקים ושברי זכוכיות, וכן קריאות "נאצים" תוך הבלגה ראויה לציון, וזאת עד לרגעים של סיום העצרת שסימנו שיא באלימות. עם סיום העצרת החלו השוטרים להדוף את המתפרעים לכיוון כיכר השבת, תוך עימותים אלימים שנמשכו זמן רב.

הפלס גם הקדיש להפגנה את מאמר המערכת, שסוכם כך: "עלינו מוטלת האחריות לבל תיפגם תורתו ויראתו של כל בן תורה באשר הוא, שהשלטון לוטש כלפיו את ציפורנו ומנסה לעוקרו מתלמודו ולהטילו למחוזות הכפירה ההרסנית. נמשיך לזעוק ברמה כבר עתה, כדי שלא נעמוד חס וחלילה בעתיד בפני מצב של צועקים על לשעבר – 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות