טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ ידון היום בחוק המאפשר מעצר ממושך של מסתננים

במתקני הכליאה בישראל מוחזקים עתה כ-2,000 מהגרים מאפריקה, מהם כ-1,750 בהתבסס על החוק למניעת הסתננות

תגובות

בג"ץ ידון היום (ראשון), בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בעתירת ארגוני זכויות האדם נגד התיקון לחוק למניעת הסתננות, המאפשר מעצר ממושך של אדם הנכנס לישראל בלי היתר. בראש ההרכב יעמוד נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס. ארגוני זכויות האדם דורשים לבטל את התיקון לחוק, שהתקבל בכנסת בינואר בשנה שעברה ונכנס לתוקף ביוני, לפני שנה. במתקני הכליאה בישראל מוחזקים עתה כ-2,000 מהגרים מאפריקה, מהם כ-1,750 בהתבסס על החוק למניעת הסתננות.

התיקון לחוק קובע כי ניתן להחזיק מהגר בלתי חוקי במשמורת לפרק זמן של שלוש שנים, בהתבסס על עבירת ההסתננות לבדה. רק טעמים הומניטאריים מיוחדים, ובהם גילו ומצב בריאותו של המהגר, מאפשרים לבית הדין ממשמורת לשחררו קודם לכן.

על פי החוק, אם מהגר מבקש מקלט בישראל, על המדינה להתחיל את הטיפול בבקשתו תוך שלושה חודשים ולהשלים אותו עד תשעה חודשים לאחר הגשתה, אחרת ניתן לשחררו ממתקן הכליאה.

"ספק אם אי פעם נצרב בספר החוקים של מדינת ישראל חוק שפגיעתו בזכות לחרות באמצעות מעצר מינהלי היא כה אנושה", נכתב בעתירה, עליה חתומים חמישה אזרחי אריתריאה השוהים בישראל, ועמם א.ס.ף (ארגון סיוע לפליטים), מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים. את העותרים מייצגים עורכי הדין יונתן ברמן, ענת בן דור, עודד פלר ואסף וייצן.

אינפו מסתננים

יותר מ-90% מהכלואים על פי החוק למניעת הסתננות הם אזרחי אריתריאה וסודאן. ישראל מעניקה לאזרחי מדינות הגנה קבוצתית ואינה מגרשת אותם חזרה לארצותיהם. העותרים נגד החוק טוענים כי הדין הישראלי והבינלאומי אוסרים על מעצר מהגרים שאינו לצרכי גירוש. לדבריהם, כליאה המונית של מבקשי מקלט, בעת שהם ממתינים לבחינת בקשותיהם, אינה חוקתית, וכך גם תכלית החוק – הרתעה של מהגרים נוספים.

החוק נכנס לתוקף בסמיכות להשלמת הגדר בגבול ישראל-מצרים. מאז, פחת משמעותית מספר החוצים את הגבול בלי היתר. במחצית השנייה של 2012 נכנסו לישראל 1,332 מהגרים מאפריקה, לעומת 9,071 במחצית הראשונה של אותה שנה. בשלושת החודשים הראשונים של 2013 חצו את גבול מצרים 18 מהגרים בלתי חוקיים בלבד. אלה שעשו זאת הועברו למתקני משמורת ובעיקר לסהרונים. רק מעטים שוחררו בהוראת בית הדין לביקורת משמורת או בתי המשפט.

המדינה טוענת כי נתונים אלה מוכיחים את נחיצותו ויעילותו של החוק. מנגד, פעילי זכויות האדם טוענים כי הסיבה העיקרית לצמצום מספר המהגרים היא השלמת הגדר. בתשובת המדינה לעתירה נכתב כי החוק "נועד לבלום את גל המסתננים שפקד את ישראל בשנים האחרונות בממדים משמעותיים, שהנו בעיקר גל הגירה כלכלי". המדינה מוסיפה כי החוק פוגע בזכות לחירות לתכלית ראויה, הולם את ערכיה של מדינת ישראל ועומד בעקרון המידתיות.

באופן חריג, ביקשה נציבות הפליטים של האו"ם להצטרף לעתירה. האו"ם הביע חשש "מכך שהחוק ייצור סטיגמה ויעניש שלא בצדק, כולל על ידי מאסר ממושך, אנשים אשר זקוקים להגנה בינלאומית כפליטים וכאלה המבקשים הגנה". מנגד, ביקשו המרכז למדיניות הגירה וועד הפעולה של תושבי דרום תל אביב להצטרף למשיבים. הם צירפו לבקשה עדויות של 17 תושבי דרום תל אביב המספרים על מצוקה קשה בעקבות ריבוי הזרים בשכונותיהם. בית המשפט יכריע היום בבקשות אלה.

שלשום פורסם ב"הארץ" כי שלושה ימים לפני הדיון, השיבה המדינה לראשונה לבקשת מקלט של אזרח אריתריאה או סודאן. המדינה דחתה את בקשתו של צעיר בן 23 מאריתריאה, הכלוא במתקן סהרונים מאז נכנס לישראל לפני שנה וחמישה חודשים. הוא ביקש לקבל מעמד של פליט בישראל, כיוון שחמק משירות צבאי במדינתו, אך המדינה קבעה זו אינה סיבה מספקת לבסס רדיפה פוליטית. בידי המדינה עוד יותר מ-1,400 בקשות מקלט של כלואים שטרם קיבלו תשובה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות