אהרונוביץ אסר על קיום פסטיבל תיאטרון לילדים במזרח ירושלים

במשרד לביטחון פנים טענו כי הפסטיבל מתקיים בחסות הרשות הפלסטינית ובניגוד לחוק. מארגני האירוע מכחישים את הטענה

השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, אסר על קיומו של פסטיבל של הצגות תיאטרון לילדים באל חכוואתי, התיאטרון הלאומי הפלסטיני, במזרח ירושלים. בהוראת השר מיום שישי שעבר נסגר התיאטרון לשמונה ימים, החל מערב הפתיחה – יום שבת בערב. בצו הסגירה, שעליו חתום השר, כתוב שאסור לקיים את הפסטיבל לילדים בכל מקום שהוא בתחומי מדינת ישראל. לפי הנטען בצו, הפסטיבל נעשה "מטעם ו\או בחסות הרשות הפלסטינית", והדבר סותר לטענת המשרד לביטחון פנים את חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) תשנ"ה 1994.

זו השנה ה-19 שאל חכוואתי יוזם פסטיבל תיאטרון לילדים. ההכנות החלו לפני כארבעה חודשים והתוכנייה פורסמה ברבים בשבועיים האחרונים. רוב ההצגות – בהן של תיאטרוני בובות - מועלות על ידי להקות של פלסטינים אזרחי ישראל. להקות תיאטרון מנורווגיה, צרפת וטורקיה גם הן היו אמורות להופיע. קרן התרבות הפלסטינית, שנתמכת על ידי הנציגות הנורווגית ברמאללה, תרמה לפסטיבל. תורמים אחרים לפעילויות תיאטרון הם חברות פרטיות פלסטיניות ועמותה פלסטינית לא ממשלתית.

ביום חמישי שעבר זומן מנכ"ל התיאטרון, מוחמד חלאייקה, לתשאול בשב"כ במשטרת ירושלים. חלאייקה סיפר ל"הארץ" שכבר בשיחה זו הוא הכחיש את הטענות שהרשות עומדת מאחורי הפסטיבל. בתשובה לטענה שהרשות מממנת את האירוע אמר חלאייקה, לדבריו, לנציג השב"כ, ש"לרשות אין אפילו כסף לשלם לשכירים שלה". לדברי חאלייקה, לא הוצגו בפניו כל ראיות לטענות.

יצחק אהרונוביץ, השר לביטחון פנים. טוען שמדובר בתיאטרון פלסטיני שירן גרנות

דוברת המשרד לביטחון פנים לא ענתה לשאלת "הארץ" האם ניתנו למנהלים אסמכתאות המוכיחות את הנטען. היא ציטטה מהחוק האמור ש: "הרשות הפלסטינית (וכל אדם הפועל מטעמה או בחסותה או המשתמש בשמה) לא תפעל ולא תפעיל נציגות, ולא תקיים אספה או פעילות בתחומי מדינת ישראל, אלא אם כן ניתן לכך היתר מאת הממשלה או מי שהיא הסמיכה לכך... השר לביטחון הפנים רשאי בצו, למנוע קיום אסיפה או פעילות, ככל שלא הותרו לפי החוק".

התיאטרון הלאומי הוקם כמוסד ללא מטרות רווח בשנת 1984, בבניין בית קולנוע נוזהה. המקימים היו חברי קבוצת התיאטרון "אל חכוואתי", שהחלה לפעול בסוף שנות השבעים. בשנות השבעים והשמונים מזרח ירושלים היתה עדיין הבירה התרבותית של הציבור הפלסטיני בגדה וברצועת עזה, שנהנה אז מהזכות לחופש התנועה. למרות הניתוק משאר האוכלוסייה הפלסטינית, בתיאטרון מועלות באופן סדיר הצגות, מוקרנים סרטים וניתנים קונצרטים.

לפי נתוני האגודה לזכויות האזרח, בירושלים המזרחית מתגוררים 360 אלף פלסטינים. 78% מהם חיים מתחת לקו העוני. 84% מהילדים הפלסטינים חיים מתחת לקו העוני. מנהלי התיאטרון התכוונו להציע שבוע פעילויות תרבות לילדים שסובלים ממחסור חמור במרחב למשחק ובהזדמנויות העשרה תרבותית.

פפה אללו ממרצ, מחזיק תיק התרבות בעיריית ירושלים, אמר ל"הארץ" שהוא יודע עד כמה קשה לגורם עירוני לבצע פעולה תרבותית במזרח ירושלים, לכן הסגירה היא מכה קשה במיוחד ובלתי צודקת.

מהמשרד לביטחון פנים נמסר כי "המשרד לביטחון פנים אינו מתנגד לפעילויות אמנותיות ותרבותיות לילדי מזרח ירושלים, ככל שהן מתקיימות בהתאם לחוק".
 

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות