טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היועמ"ש אישר: מעצר ממושך למהגרים החשודים בביצוע עבירות קלות

וינשטיין אישר את החמרת הטיפול במהגרים בלתי חוקיים. הנוהל החדש מאפשר מעצר ממושך של מהגרים גם אם אין די ראיות להעמיד אותם לדין

תגובות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אישר שינוי של "נוהל הטיפול במסתננים המעורבים בהליך פלילי", באופן שיאפשר מעצר ממושך של מהגרים מסודאן ואריתריאה גם אם הם חשודים בביצוע עבירות קלות יחסית ואין די ראיות להעמיד אותם לדין. על פי התיקון לחוק מניעת הסתננות, המדינה יכולה להחזיק מהגר במתקן כליאה שלוש שנים.

עד כה קבע הנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה כי ניתן להעביר למתקן כליאה מהגר החשוד בביצוע עבירות המסכנות את ביטחון המדינה או את שלום הציבור. הנוהל המתוקן הורחב וחל גם על מהגר החשוד בביצוע עבירה ש"יש בה משום פגיעה ממשית בסדר הציבורי".

את הנוהל גיבשו משרד הפנים והמשטרה, בסיוע משרד המשפטים. הוא מתייחס למהגר שנכנס לישראל בניגוד לחוק "וישנה כוונה לסגור את תיקו מכיוון שאין די ראיות להעמידו לדין פלילי או מחוסר עניין לציבור בהעמדתו לדין". על פי הנוהל, פגיעה בסדר הציבורי כוללת עבירות רכוש במדרג נמוך דוגמת גניבת מכשירי טלפון ניידים ואופניים, עבירות זיוף ובפרט זיוף של אשרות ורישיונות, ועבירות אלימות ובהן איומים ותקיפה. לצד הורדת רף העבירות, הנוהל המתוקן מגדיר גם אמות מידה לביטול רישיון ישיבה של מהגר ובהן מהות העבירה, מידת הישנותה והיקף התופעה.

מהגרים כלואים במתקן סהרונים

בהודעת משרד המשפטים היום (רביעי) נכתב כי היועץ המשפטי לממשלה אישר את התיקונים "במטרה לספק מענה לפגיעה ממשית בסדר הציבורי באזורים במדינת ישראל החשופים ברמה היומיומית לפשיעה ועבירות המבוצעות בידי מסתננים". להשקפת היועץ, "הנוהל המתוקן שומר על האיזון הראוי בין השיקולים הנוגעים לעניין ויהיה בו כדי לסייע במתן מענה ציבורי נאות לאוכלוסייה של מסתננים המעורבים בפלילים, במקרים המתאימים, ובהגברת תחושת הביטחון של הציבור בישראל ובצמצום הפגיעה הממשית בסדר הציבורי".

בשנה החולפת נכלאו על סמך הנוהל מאות מהגרים מסודאן ואריתריאה. בכמה מקרים מתחו בתי המשפט ביקורת על הנוהל ועל אופן יישומו. באחד המקרים שפורסם ב"הארץ" נכלאה אשה מאריתריאה שהתלוננה על אונס וחזרה בה, בגין "תלונת שווא". בית הדין לביקורת משמורת דחה את בקשתה להשתחרר, אך היא שוחררה לאחר הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי. במקרה אחר תלונה של אזרחית הפיליפינים הובילה למעצרו של אזרח סודאן בחשד לגניבת טלפון נייד. בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו כעבור כמה חודשים וקבע כי אינו מהווה סכנה לציבור באופן המצדיק את שלילת חירותו. במקרה נוסף, אזרח אריתריאה בן 18 התלונן כי חברת כוח אדם שהעסיקה אותו הלינה את שכרו. בתגובה, הגישה נגדו החברה תלונה על איומים והוא נכלא לשמונה חודשים, עד שבית המשפט הורה לשחררו.

עו"ד אסף וייצן ממוקד סיוע לעובדים זרים אומר כי "במקום להפנים את הביקורת שמתחו בתי המשפט על הנוהל, בוחרת המדינה להוריד את הרף המאפשר לכלוא אדם ללא הליך פלילי. הנוהל המתוקן מלמד על אובדנו של שלטון החוק בישראל. היכולת לכלוא אדם לכל החיים, ללא כל אפשרות שחרור, בגין חשד ל'גניבת טלפון נייד' חייבת להחריד כל אחד מאיתנו". לדבריו, "אם מדינת ישראל ממשיכה לטעון שהיא מכבדת זכויות אדם, אז אחד משניים: או שאין לה מושג מהן 'זכויות', או שהיא אינה יודעת עוד מהו ומיהו אדם".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות