טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פיצויים למועמד שלא התקבל לעבודה בתעשייה האווירית בשל מוצאו המזרחי

בית הדין לעבודה קבע בהחלטה חריגה כי על החברה לשלם למישל מלכה 50 אלף שקלים, לאחר שהממונה שקיבל את קורות חייו שאל "מי זה הערס הזה?"

תגובות

התעשייה האווירית דחתה מועמד לעבודה בשל מוצאו המזרחי - כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שקיבל שלשום (שישי) בהחלטה חריגה את תביעתו של המועמד, ופסק כי על החברה לפצותו ב-50 אלף שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחה.

התובע, מישל מלכה, הציג ביולי 2008 מועמדות למשרת פרמדיק במערך הפנימי של התעשייה האווירית. לצורך כך שלח את קורות חייו לראש תחום רפואה דחופה בחברה, גיל-רון בראון. כעבור יומיים ביקש מלכה לברר היכן עומדת מועמדותו, ובראון השיב לו כי המשרה אינה אקטואלית עוד. חודשיים לאחר מכן שלח קורות חיים זהות, הפעם תחת השם מאיר מלכיאלי. זמן קצר לאחר מכן בראון יצר עמו קשר וזימן אותו לראיון.

חברו של מלכה, מיכאל גולדנשלוגר, שעבד באותה עת במשרה זמנית בחברת בת של התעשייה האווירית, הוא שסיפר לו על הצורך בפרמדיקים, לאחר ששוחח עם בראון. עוד באותו יום העביר מלכה את קורות חייו, וגולדנשלוגר מסר אותם לבראון והמליץ עליו. גולדנשלוגר העיד כי כאשר מסר את קורות החיים עם השם מישל מלכה, שאל בראון בתגובה: "מה זה השם הזה? מי זה הערס שהבאת לי לעבודה?".

בראון הכחיש שאמר את הדברים ודחה את הטענות לפיהן דחה את מועמדותו של מלכה בשל מוצאו. "שמו ומוצאו העדתי של מלכה לא היוו כל שיקול", הצהיר. לדבריו, פסל את מועמדותו של מלכה בשל חוות דעת שלילית שקיבל מפרמדיק שהתנדב עמו במד"א. בתשובה לשאלה מדוע אמר למלכה כי המשרה אינה אקטואלית, השיב כי שני פרמדיקים שהודיעו על עזיבה חזרו בהם, "ולכן כל הנושא של קליטה ירד מן הפרק".

מטה התעשייה האווירית בנמל התעופה בן גוריון
תומר אפלבאום

מלכה תבע את התעשייה האווירית יחד עם עמותת "שיח חדש" למען השיח הדמוקרטי והרב תרבותי בישראל, באמצעות עורכי הדין אייל שטרנברג, ורדית אבידן ויעל אברהם. בגיבוש התביעה סייעו גם מרכז "תמורה" למניעת אפליה וסטודנטיות מהקליניקה לשוויון במכללה למנהל. בתצהיר שהוגש לבית המשפט אמר מלכה כי נפגע מאוד מדחיית מועמדותו כאשר התברר לו הרקע לכך. "חשבתי לתומי כי הקריטריונים לקבלה לעבודה ברפואת חירום הינם ידע מקצועי וניסיון, וכי גזענות בוטה ואיוולת מעין זו פסה זה מכבר מעולמנו", אמר. "נפגעתי עד עמקי נשמתי לשמע הדברים".

חרף הכחשתו של בראון, השופטת סיגל דוידוב-מוטולה ונציגי הציבור גילה שהרבני ועמירם מילר שוכנעו כי תגובתו האינסטינקטיבית לקורות החיים של מלכה לוותה באמירה סטריאוטיפית. עוד הדגישו כי אין מחלוקת על העובדה שכאשר שלח מלכה לאחר חודשיים את אותם קורות חיים עם שם אחר – "כל ישראלי" – נענה בהזמנה מיידית לראיון. על כן, קבעו כי נטל ההוכחה עבר לתעשייה האווירית. זאת, נכתב בפסק הדין, לא הצליחה להוכיח שלא הפרה את חוק שוויון ההזדמנויות.

"החלטתו של בראון שלא לזמן את התובע לראיון באופן מיידי, אלא לפנות ולבקש לגביו טרם לכן חוות דעת – נבעה, גם אם בין היתר, מתגובתו האינסטינקטיבית לשמו של התובע, ומהסטריאוטיפים שיוחסו על ידו (גם אם באופן לא מודע) לשם זה והצדיקו בעיניו בדיקה מעמיקה יותר טרם ההחלטה הראשונית בדבר זימונו לראיון", נכתב בפסק הדין. "כבר נקבע בהקשר זה כי די בכך שהשיקול המפלה היה אחד השיקולים בקבלת ההחלטה כדי להכתים את ההחלטה כולה, גם אם נלוו אליו שיקולים עניינים".

פסק הדין עומד על חומרת דחייתו של מועמד לעבודה בשל מוצאו: "אמנם כל החלטה שלא להעסיק אדם עשויה להיות מעליבה, אך הפגיעה בכבוד מתעצמת משמעותית כאשר הסירוב לשקול מועמדות נובע מטעמי מוצא ואינו נעוץ בטעם רלוונטי כלשהו. הובהר כי יש בכך משום הטבעת אות קלון נוכח השיוך הקבוצתי, כמו גם הפנמה של המשמעות השלילית שהחברה מייחסת להשתייכות הקבוצתית, תוך פגיעה חמורה בדימוי העצמי".

התעשייה האווירית, שיוצגה בידי עורכי הדין יהונתן פייגין ורועי עובדיה, ציינה כי בשורותיה פרמדיקים רבים ממוצא מזרחי, וגם הפרמדיק הבא שנקלט לעבודה אחרי דחיית מועמדותו של מלכה היה מזרחי. "אין בפנינו תביעה על אפליה תוצאתית-סטטיסטית של עובדים ממוצא מזרחי בנתבעת, ולכן אין רלוונטיות להיקף הפרמדיקים ממוצא מזרחי המועסקים בנתבעת, או לכך שרוב התפקידים הבכירים בנבעת מאוישים על ידי יוצאי ארצות המזרח", נכתב בפסק הדין. "עם זאת, ראוי להדגיש כי דובר בהתנהלות ספציפית של בעל תפקיד בודד, שאינה משקפת מדיניות כוללת של הנתבעת. עוד ראוי להדגיש כי שוכנענו כי הדבר נעשה באופן שאינו מודע ואינו מכוון".

"בית הדין קבע כי האפליה נגד מזרחים בישראל קיימת גם היום, וכי על המשפט להירתם למיגורה. בכך קרא להפסיק את ההכחשה הקיימת בציבוריות הישראלית של אפליה זו ותוצאותיה המזיקות", אמר בתגובה עו"ד שטרנברג. "מדובר בפסק דין ראשון מסוגו בארץ, בו מכיר בית הדין לעבודה באפליה על רקע מוצא מזרחי. השימוש בטכניקה של שליחה כפולה של קורות חיים עם שם שונה, המוכר מעולם הניסויים באקדמיה, הוכיח עצמו במציאות העגומה של שוק העבודה הישראלי".

פסק הדין מותח ביקורת גם על מנגנון סינון המועמדים לעבודה בתעשייה האווירית: "במקרה זה עלה כי בנתבעת לא היה כל נוהל מסודר בעניין זה, וההחלטות בדבר זימונם של מועמדים לראיון התקבלו על סמך החלטות אד-הוק של אדם אחד, ללא אחידות ותוך הסתמכות על חוות דעת אקראיות ממכרים אישיים של בראון, שעלולות להיות, גם אם שלא במתכוון, מטעות ואף מוטות". בפסק הדין מצוטטת עמדת נציבות ששויון ההזדמנויות בעבודה, שהצטרפה להליך כ"ידידת בית הדין", לפיה "שיטה זו עלולה להוות פתח לדעות קדומות, סטריאוטיפים, והדרה דה פקטו של כל מי שאינו נמנה על 'הרשת החברתית' של מקבל ההחלטה".

התובע: "אנשים מתכחשים לבעיה, אבל היא קיימת"

"אני נרגש מאוד אחרי חמש שנים של משפט. קיבלתי בהפתעה מסוימות את הנחרצות של גזר הדין", אמר מלכה בשיחה עם "הארץ". "אני לא הטיפוס שנוהג לנהל מאבקים כאלה. אני לא מתכחש למוצא שלי, אבל אני לא אחד שמנהל מאבקים עדתיים. בסך הכל פניתי לקבל משרת פרמדיק די שכיחה עם שכר סביר. התגובה עצמה הכעיסה אותי, בפרט שהמקום עצמו היה מקום ממשלתי בסופו של דבר. זו התעשייה האווירית, לא מקום פרטי. הדבר האחרון שחשבתי שיעצור אותי מלהתקבל למקום עבודה ממשלתי זה שם המשפחה שלי. זה מרגיז ובמידה רבה גם מעליב".

לדבריו, פרט למקרה הזה לא הופלה מעולם בשל מוצאו. "זו פעם ראשונה ובתקווה גם אחרונה", אמר והביע תקווה שאחרים ילכו בעקבותיו ויגישו תביעה אם יתקלו במקרה דומה. "החשיבות הראשונה במעלה של פסק הדין היא לעורר את המודעות לעניין הזה, שיש אפליה בישראל וזו בעיה שצריך להתמודד איתה. העניין מתחיל במודעות. יש הרבה אנשים שמתכחשים לבעיה, אומרים שזה לא באמת קיים, שמי שרוצה יכול להצליח, אבל זה מתנפץ ברגע. באתי עם כל הידע שלי, עם כל ההשכלה – ועובדה שהפלו אותי" 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות