רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדת הפנים נערכת לדיון סוער בחוק פראוור היום

הדיון מתקיים לקראת העלאת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת

תגובות

ועדת הפנים של הכנסת תחל לדון היום (רביעי) בחוק פראוור להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, לקראת העלאתו לקריאה שנייה ושלישית. בדיונים ישתתפו פעילים למען זכויות הבדואים בנגב, חברי ועדת ההיגוי העליונה של ערביי הנגב וכן נציגי ארגון רבנים לזכויות אדם.

הדיון יעסוק בין היתר בנתוני האבטלה בעיירות המוכרות על ידי המדינה, שאליהן הועברו בעבר תושבי כפרים לא מוכרים שנותקו ברובם מאורח החיים החקלאי. לפי בדיקת ארגון "רבנים לזכויות אדם", המתבססת על נתוני האבטלה של המוסד לביטוח לאומי, הסתמכות תושבי העיירות המוכרות על הבטחת הכנסה היא רחבה בהרבה לעומת זו של תושבי הכפרים הבדואים שהוכרו.

הבדיקה העלתה כי אחוז האבטלה בכפרים הבדואים המוכרים נמוך כמעט פי ארבעה לעומת העיירות, וכי אחוז הנסמכים על השלמת הכנסה בכפרים נמוך פי כ–1.4 לעומת העיירות. עם זאת, גורמים המעורים בנעשה בכפרים הלא מוכרים הדגישו שקיים קושי רב באיסוף נתונים מדויקים על מצב האבטלה בהם, משום שרבים מהחקלאים המתגוררים בהם מתפרנסים מהמשק הפרטי, לא נרשמים כחסרי עבודה וכך לא הנתונים על אודותם לא נכללים בסטטיסטיקה. הגורמים הזהירו כי הסבת אורח החיים החקלאי של תושבי הכפרים לאורח חיים מודרני עלולה לגרום לעלייה באבטלה. המדינה אינה מספקת נתונים דומים לגבי מצב התעסוקה בכפרים הלא מוכרים.

הפגנה נגד תוכנית פראוור
אליהו הרשקוביץ

מלבד הנתונים שיציגו בדיון, יחלקו נציגי רבנים לזכויות האדם לחברי ועדת הפנים עותק של מגילת העצמאות, שיכלול פסקאות מודגשות שידגימו כיצד לדעת חברי הארגון סותר חוק פראוור את הערכים היהודיים שעל בסיסם נוסדה המדינה.

לקראת הדיונים פרסם המרכז המשפטי של ארגון עדאלה דו"ח המסכם עשור למועצה המקומית אבו־בסמה, שפורקה בשנה שעברה לשתי מועצות שונות. הדו"ח העלה כי מצב הכפרים המוכרים במועצה לא השתפר בעשור האחרון ואף דומה למצב הכפרים הבלתי מוכרים.

לפי הדו"ח, למרות הציפייה לשיפור זכויות 13 הכפרים שהוכרו עם הקמת המועצה, 36 אלף התושבים נותרו ללא תנאים בסיסיים כמו חיבור לזרם המים ולנקודות חשמל. מתוך 13 כפרים רק שניים מחוברים לקו מים, ותושבי הכפרים שאינם מחוברים לזרם המים נאלצים להסתפק בברז מרכזי ביישוב, או לחילופין לאלתר צינורות שיובילו מים מהברז המרכזי לבתים.

מלבד זאת, בכל הכפרים לא קיימת מערכת לניקוז שפכים, מצב שיצר בורות ביוב וגרם למפגעים תברואתיים קשים. ב–2012 הגיש הארגון בקשה למועצה לטפל במפגע, וכתב בין היתר כי "מי הביוב הגולמי הביתי הזורמים בנחל מכילים חומרים המסוכנים לבריאות הציבור וחושפים את התושבים להשפעות המזיקות של נשימת האוויר המזוהם כדבר שבשגרה". נוסף למים ולביוב, מרבית הבתים במועצה אינם מחוברים לחשמל באופן חוקי, ובתי הספר המנותקים מהחשמל פועלים באמצעות גנרטורים.

מבדיקת מערכת החינוך במועצה התברר אמנם כי שיעור הזכאות לתעודת בגרות עומד על 48 אחוז, אך כי שיעור הנשירה ממוסדות לימוד ביישובים הבדואים הוא מהגבוהים בארץ. כך לדוגמה, על פי דו"ח של מרכז אדוה, נכון ל–2010 רק 64 אחוז מהתלמידים הבדואים השלימו 12 שנות לימוד, לעומת 81 אחוז ביישובים ערבים בארץ ו–93 אחוז ביישובים היהודיים. לפי עדאלה, אחת הבעיות המרכזיות בכפרי המועצה נוגעת לבנייה, שכן ברוב הכפרים אין כבישים סלולים ותחבורה ציבורית, והוועדה המקומית לתכנון בנייה לא נתנה היתרי בנייה, מה שגורם לעתים לבנייה לא חוקית על ידי התושבים והריסת בתיהם על ידי המדינה. לדברי ד"ר ת'אבת אבו־ראס, מנהל סניף עדאלה בדרום, אבו בסמה עלולה לשמש תמרור אזהרה למה שעתיד לקרות בשל חוק פראוור, אם המדינה לא תשכיל לשלב את האוכלוסייה הבדואית בקבלת ההחלטות ולהציע לה פתרונות ישימים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות