היועמ"ש של הכנסת: המגבלות במתקן "הפתוח" למהגרים יהפכו אותו לכלא

בחוות דעתו בנושא מתח איל ינון ביקורת על התיקון החדש לחוק ההסתננות. הוא הוסיף כי החזקת המהגרים ללא משפט הינה בעייתית ולא בטוח שתעמוד במבחן בג"ץ

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, מותח ביקורת על התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות ומזהיר כי הוא עשוי לא לעמוד במבחן בג"ץ. בחוות דעת שהעביר הלילה ליו"ר ועדת הפנים של הכנסת, ח"כ מירי רגב, מצביע ינון על קשיים בהצעת החוק, המאפשרת כליאה של מהגרים מאפריקה לשנה ללא משפט ומסדירה הפעלת מתקן שהייה, שיהיה פתוח ביום וסגור בלילה. ינון מזהיר בין השאר כי עצם הכליאה ללא משפט בעייתית וכי ההבדל בין המתקן "הפתוח" המתוכנן לבין מתקן כליאה נראה מזערי. אתמול אישרה הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה והיום ומחר צפויה ועדת הפנים לדון בה, לקראת העברתה לקריאה שנייה ושלישית כבר בשבוע הבא. מתקן השהייה צפוי להתחיל לפעול באמצע דצמבר.

"ראוי להדגיש כי ההסדר המוצע עתה, על שני מרכיביו, מאוזן ומידתי יותר מן ההסדר שנחקק בשעתו ושנפסל על ידי בית המשפט העליון", כותב ינון בפתח חוות הדעת. עם זאת, הוא מצביע על כמה קשיים בהצעת החוק. ראשית, הוא מדגיש כי יש להבהיר בלשון החוק כי שנה אחת תהיה תקופת הכליאה המקסימלית ולא תקופת מינימום התלויה בשיקול דעתו של ממונה ביקורת הגבולות. "קיצור התקופה לשנה, בהנחה שמדובר אכן בתקופה מקסימלית, עולה בקנה אחד עם עמדתם של שניים מתשעת שופטי ההרכב – הנשיא גרוניס והשופט הנדל", כותב ינון, "אולם, יש להביא בחשבון כי שבעה שופטים נמנעו מלהתייחס לאפשרות של קיצור תקופת המשמורת כאמצעי חלופי מידתי יותר והתייחסו לאפשרויות אחרות דווקא".

עוד הוא מציין כי "חלק מן השופטים חזרו והתייחסו להלכות שנקבעו בעבר על ידי בית המשפט העליון, שלפיהן החזקה במשמורת של שוהים שלא כדין נועדה רק לצורך מימוש הליכי הרחקה מישראל ואינה להתמשך 'על חודשים רבים'. בנוסף, חלק משופטי ההרכב העלו במפורש ספקות ביחס למידת הלגיטימיות של התכלית ההרתעתית העומדת בבסיס הסדר הכליאה של המסתננים". לדבריו, "אמירות אלה של רוב שופטי ההרכב מעוררות ספק האם פסילת ההסדר הקודם נבעה רק מאורך תקופת המשמורת, או שמא במישור העקרוני וללא קשר לאורך התקופה, עמדתם היא כי בהיעדר אפשרות מעשית להרחיק את המסתננים מישראל, עצם כליאתם ללא משפט אינה חוקתית".

היועץ המשפטי לכנסת מתייחס גם לכך שניתן יהיה לכלוא במתקן סגור רק מהגרים חדשים ולא את אלה השוהים כעת בישראל. "גם בכך יש משום ריכוך משמעותי, שכן ההסדר לא יחול על עשרות אלפי המסתננים השוהים בישראל ויחול רק על מי ש'הוזהר' לגביו מראש. אולם מאידך, נוכח נתוני רשות האוכלוסין וההגירה לפיהם בעת הזו מעטים הם המסתננים 'החדשים' לישראל ונוכח העובדה שבית המשפט בפסק הדין התייחס לשיעור הגעת מסתננים חדשים כמרכיב רלבנטי בבחינת מידתיות ההסדרים בתחום זה, עלולה להישאל על ידו השאלה האם אין כאן שימוש בכלי רב עוצמה של כליאה כמענה לתופעה קטנת היקף של מסתננים חדשים".

המתקן החדש באזור קציעותאליהו הרשקוביץ

ינון מעיר גם כי ראוי היה לקצר את מועדי הביקורת לכלואים ומזהיר כי הצעת החוק החדשה פסולה ביחסה למהגרים ממדינות מסוימות. "ההצעה חוזרת על החזקה החלוטה שנכללה בחוק שנפסל, לפיה אדם אשר במדינת מושבו או באזור מגוריו מתקיימת פעילות העלולה לסכן את ביטחון ישראל, בהכרח מהווה בעצמו סכנה למדינה, ועל כן אסור לשחררו גם בחלוף שנה לשהייתו במשמורת. כך, גם אם יהיה ברור מעל לכל ספק כי אדם מסוים אינו מהווה כל סכנה לביטחון ישראל או לשלום תושביה, לא ניתן יהיה לשחררו בערובה, והוא יהיה למעשה נתון במשמורת ללא הגבלת זמן. הוראה זו, ללא שיש בה מנגנון המאפשר למסתנן לסתור חזקה זו, מנוגדת לטעמנו באופן ברור לפסיקת בית המשפט העליון ולעקרונות שנקבעו בדין הישראלי לעניין מעצרים מנהליים באופן כללי".

לדברי ינון, מתקן השהייה החדש למהגרים מאפריקה הוא חלופה מידתית בהרבה לכליאה, אך לדבריו "היות שמדובר במתקן מסוג שאינו מוכר בישראל, והואיל והשהייה בו אינה מוגבלת בזמן, יש לבחון בקפידה את ההסדרים הפרטניים הנוגעים אליו, וזאת כדי להבטיח שהמתקן לא יהיה דומה מדי באופיו למתקן 'סגור'". הוא מציין כי קיבולת מתקן השהייה עומדת על כ-3,500 מקומות, בעת שיש בישראל עשרות אלפי מהגרים מאפריקה שלא ניתן לגרשם. "עלולה להיטען הטענה כי אין הצדקה לפגיעה בזכויות של בודדים שאינה נותנת פתרון של ממש לבעיה בכללותה", הוא מזהיר, אך מוסיף כי "אם רואים את ההסדר המוצע כחלק ממכלול רחב יותר של צעדים שבהם נוקטת הממשלה לטיפול בבעיית המסתננים ולא רק כעומד בפני עצמו, יתכן ויש בכך משום תשובה לטענה זו".

היועץ המשפטי לכנסת מדגיש כי הצעת החוק אינה מבהירה מי מבין עשרות אלפי המהגרים יחויב לשהות במתקן החדש. "בהיעדר קריטריונים כלשהם עלולה להיטען טענה בדבר הפליה ואכיפה סלקטיבית בין המסתננים השונים". ינון מוסיף כי מיקומו של המתקן והתנאים לשוהים בו אינם הולמים מתקן פתוח, כפי שמגדירה אותו המדינה. "על פי ההצעה, שוהה במתקן השהייה יתייצב במתקן שלוש פעמים ביום לצורך רישום נוכחות, ולא ניתן יהיה לצאת ממנו בשעות הלילה. מכיוון שהמתקן המדובר ממוקם בנגב, בריחוק ממקום ישוב, מגבלות אלה עלולות למנוע כמעט כל יציאה אפקטיבית של המסתננים ממתקן השהייה כך שבפועל הוא עלול להיהפך למתקן סגור".

עוד מבקר ינון סמכויות החיפוש הרחבות על גופם של השוהים במתקן, את העובדה ששירות בתי הסוהר הוא שינהל אותו אף שאין לו ניסיון בכך ואת אמצעי המשמעת שמתיר החוק לנקוט נגד שוהים במתקן שיחרגו מההוראות, הכוללים גם איסור יציאה לתקופות ארוכות והעברה למתקן סגור. "כעיקרון, יש במתכונת של מתקן שהייה פתוח כדי לצמצם את הפגיעה בזכויות שעליה עמד בית המשפט העליון בפסק הדין", מסכם ינון, "אך מובן כי לא ניתן להסתפק בכינוי המתקן כ'פתוח' על מנת שיעמוד במבחן החוקתיות, ויש לוודא כי אכן נשמר פער משמעותי בינו לבין מתקן כליאה רגיל".

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינוןמיכל פתאל

יו"ר ועדת העובדים הזרים בכנסת, ח"כ מיכל רוזין (מרצ), הצטרפה לביקורת על החוק. "כמו שהיועץ המשפטי לכנסת מעיד בעצמו, הצעת החוק החדשה של הממשלה מעוותת את כוונת בית המשפט העליון. היא מדברת על קיצור הזמן בכלא והקמת מתקן שהייה, ומתעלמת מהביקורת החריפה והמשמעותית לגבי עצם הכליאה ללא משפט בהעדר אפשרות מעשית להרחקתם של מבקשי המקלט מישראל", אמרה. 

ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר כי "חוות הדעת מעלה שאלות קשות לגבי אופי ההסדרים המוצעים בהצעת החוק. אזהרותינו אמש במליאה מפני האופי החפוז והדורסני של החוק שהממשלה מקדמת מקבלות אישור נוסף. קראתי הבוקר ליו"ר ועדת הפנים להשהות את הדיונים כדי לאפשר גם לממשלה וגם לוועדה לבחון מחדש את הוראותיו של החוק ולגבש הסדרים אחרים וראויים".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות