טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המעונות לגיל הרך: המחיר כפול מבאירופה, הצפיפות כפולה מהתקן

דו"ח מקיף מצביע על כשלים בחינוך שמקבלים בני אפס עד שלוש בישראל: היעדר פיקוח, ביקוש גבוה בהרבה מההיצע, צפיפות גדולה מהמותר וצוותים חינוכיים הפועלים בתנאים קשים

תגובות
ילדים יושבים בגן בגבם למצלמה ומשחקים בצבעים
אילן אסייג

מחסור חמור במסגרות לתינוקות ולפעוטות, תנאים קשים לעובדים, הכשרה דלה ולא מעודכנת וצפיפות גדולה בהרבה מהתקן שאימץ משרד הכלכלה אך לא יישם מעולם - אלה חלק מהכשלים של הטיפול הממשלתי בילדים מגיל הלידה ועד גיל שלוש. כך עולה מדו"ח חדש של מכון ברוקדייל למחקר חברתי, שרק מעצים את תחושת ההזנחה: הבעיות מוכרות, וגם הדרכים לפתרונן.

בשבוע הבא תתכנס לישיבה ראשונה ועדה ממשלתית - נוספת, יש לומר - לבחינת העברת מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך. גורמים בכמה משרדי ממשלה מעריכים שהסיכוי לבשורה אמיתית אינו גבוה. התקציב הנדרש, הם אומרים, נאמד במיליארדי שקלים. לפי הערכה חלקית של משרד הרווחה, לפחות כ-35 אלף ילדים עד גיל שלוש נמצאים ב"מצבי סיכון" - החל מהורים המתקשים לדאוג לילדיהם ועד סוגים שונים של התעללות.

הסטנדרטים שאימץ משרד הכלכלה
בני שלושה עד 15 חודשים - מבוגר לשלושה ילדים (מקסימום שמונה ילדים בקבוצה)
בני שנתיים עד שלוש – מבוגר לשישה ילדים (מקסימום 12 ילדים בקבוצה)
בני שלוש עד ארבע – מבוגר לשמונה ילדים (מקסימום 18 ילדים בקבוצה)

המציאות בשטח
בני שלושה עד 15 חודשים – מבוגר לשישה ילדים (כ-15 ילדים בקבוצה)
בני שנתיים עד שלוש – מבוגר ל-13 ילדים (כ-27 ילדים בקבוצה)
בני שלוש עד ארבע – שני מבוגרים ל-35 ילדים (כ-35 ילדים בקבוצה)

בישראל כחצי מיליון תינוקות ופעוטות עד גיל שלוש. "לא קיימת בארץ הסתכלות כוללת בנוגע למכלול צורכיה של אוכלוסייה זו", נכתב בדו"ח  שהוגש לאחרונה לארגון "אשלים", המפתח תוכניות לילדים ונוער בסיכון, ומשותף לג'וינט־ישראל, משרדי הממשלה והפדרציה היהודית של ניו יורק.

עוד נכתב בדו"ח כי "מערך השירותים אינו מקיף את כל התחומים, וגם באותם תחומים שבהם קיימים שירותים, לא תמיד הספקתם מוסדרת בחקיקה ונגישה לכל האוכלוסייה".

חלק מרכזי מהדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, מוקדש למסגרות המיועדות לתינוקות ופעוטות, או ליתר דיוק - למחסור בהן. על פי הנתונים, במעונות ובמשפחתונים, המופעלים, בין השאר, על ידי הרשתות הגדולות ויצ"ו ונעמ"ת ומפוקחים על ידי משרד הכלכלה, נמצאים כ-116 אלף ילדים - כ-23 אחוזים מכלל הילדים. כ-17 אחוזים נוספים נמצאים, על פי הערכות, במסגרות פרטיות, שאיכותן אינה אחידה, אין עליהן פיקוח ורק חלקן רשום ב"ארגון גני הילדים הפרטיים". 60 האחוזים הנותרים בקבוצת הגיל - כ-300,000 ילדים - מטופלים על ידי בני משפחה או מטפלות פרטיות.

המעונות הציבוריים מסוּבּסדים עבור אימהות עובדות, בעיקר לפי קריטריונים של הכנסת ההורים ומספר הילדים במשפחה, עד לסכום של 65 אחוזים מעלות המסגרת, הנעה בין 1,800 ל-2,350 שקלים בחודש, לפעוט ולתינוק בהתאמה. ואולם, לפי הדו"ח גם לאחר הסבסוד, התשלום בישראל גבוה פי שניים מהסכום הממוצע במדינות ה-OECD. באזורים מבוקשים, המחיר במסגרת הפרטית מגיע לכ-3,300 שקלים בחודש.

גם בתחום זה, הפערים בין יהודים לערבים ברורים: כ-60 אחוזים מהילדים היהודים בגיל הינקות נמצאים במסגרות בתשלום (ציבוריות ופרטיות), בהשוואה לכ-15 אחוזים מהילדים הערבים. חלק מההבדל, אפשר אולי להסביר בעזרת הנתון הבא: מתוך כ-1,900 מעונות יום רק כ-5 אחוזים פועלים ביישובים ערבים. ברוב המעונות של ויצ"ו ברחבי הארץ הביקוש כפול מההיצע, ובחלק מהערים על כל ילד שמתקבל נדחים 3 ילדים. להערכת מחברי הדו"ח, "זהו רק קצה הקרחון של היקף הביקוש האמיתי".

אבל לא מדובר רק במחסור במקומות אלא גם בתנאים בהם הם פועלים. ב-2009 הגישה ועדה ציבורית בראשות פרופ' מרים רוזנטל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מסמך המפרט את הסטנדרטים שיש להחיל על המסגרות לגיל הרך במגוון נושאים. "מסמך הסטנדרטים" הוזמן על ידי משרד התמ"ת (שקדם למשרד הכלכלה) ואומץ על ידו. הוא נחשב למקצועי ולמעמיק ביותר בכל הקשור להבטחת הטיפול בפעוטות. עד היום המלצותיו לא יושמו באופן מלא.

לא חסרות דוגמאות לפער שבין מסמך הסטנדרטים, המחייב רק לכאורה, לבין המציאות בשטח. כך למשל, בעוד שלפי המסמך, בכיתת תינוקות (בני 3–15 חודשים) יכולים להיות שישה עד שמונה ילדים לכל היותר ויחס של מבוגר אחד על כל שלושה ילדים, הרי שהתקן של למעונות יום במשרד הכלכלה מאפשר 15 ילדים ויחס של מבוגר אחד על שישה ילדים. בדומה לכך, המספר המירבי של כיתת ילדים ( 36-25 חודשים) אמור להיות 12-11 - בעוד שהתקן הממשלתי מאפשר 27 ילדים בכיתה. המצב הרצוי נמוך בכ-50 אחוזים מזה המצוי. "כאשת מקצוע, אני באמת מעדיפה שישימו את הילד אצל סבתא, דודה, לפחות עד גיל שנה. זה ממלא את הצורך באהבה וחום, כי במעון אין מספיק יחס אישי. כמה אפשר לתת עם יחס כזה?", אמרה לחוקרים מנהלת מעונות יום באחת הרשתות.

על פי הדו"ח, גם ההוראות הקבועות בתקנות משרד הכלכלה לא תמיד עולות בקנה אחד עם המציאות. בין השאר מצטט הדו"ח בדיקה פנימית שנעשתה לפני כמה שנים, ומצאה כי בחלק משכבות הגיל, שיעור הכיתות בהן מספר הילדים גדול מהתקן הגיע לכ-30 אחוזים. במשרד הכלכלה אומרים כי הנתונים אינם מוכרים להם, וכי הם "פועלים כדי לצמצם את תופעת החריגות מהתפוסה המאושרת, תוך הפעלת סנקציות שונות". בשנת הלימודים הקודמת אותרו על ידי המשרד כ-40 מקרים של חריגה מהתקן, כמחציתם טופלו והוסדרו.

עוד קובע דו"ח מכון ברוקדייל כי "ההכשרה של צוות העובדים במעונות ומשפחתונים דלה, אינה מספקת ואינה מעודכנת", למשל בנוגע להתפתחות תקינה של הילדים או ביחס לבעיות של ויסות חושי ורגשי, הנפוצות כיום יותר מבעבר. "במתכונתן הנוכחית, המסגרות המפוקחות לגיל הינקות אינן איכותיות דיין ואינן מהוות מענה מספק לצורכי התינוקות. סוגיה זו עולה ביתר שאת בנוגע למסגרות שאינן נמצאות בפיקוח, ושאין עליהן מידע", נכתב בדו"ח.

בשנים האחרונות עבדה אורית (שם בדוי) במסגרת פרטית כזאת באזור המרכז. "לא היה עלינו כמעט שום פיקוח בשום נושא — לא התנאים הפיזיים ולא מה שעשינו עם הילדים", היא מספרת, "המסר מהמנהלת היה שצריך לרצות את ההורים, אבל אין פעילות מסודרת עם הילדים. זו מסגרת שדומה יותר לבייביסיטר מכל דבר אחר. כולם אוהבים לדבר על חשיבות הגיל הרך, אבל בפועל התחום הזה פרוץ. זה לא חייב להיות ככה. יש מה לעשות גם עם ילדים בני שנה ושנתיים, אבל קודם צריך להחליט שזה מספיק חשוב".

במצב בו כשלושה-רבעים מכלל הילדים עד גיל שלוש לא נמצאים במסגרת מפוקחת, קשה לדעת עד כמה דבריה של אורית מייצגים. השונות בין המסגרות גדולה למדי. עם זאת, דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שפורסם לפני כמה חודשים, קבע כי "הרשויות מגלות חולשה רגולטורית ניכרת בהסדרה ובפיקוח על מעונות יום ומשפחתונים. משרד הכלכלה מפקח רק על חלק קטן מן המסגרות, ולא יושמו בהן סטנדרטים גבוהים של איכות. מאמצים אינטנסיביים לשינוי כולל שנעשו בשנים האחרונות עלו בתוהו".

היעדר תקנים, תפקיד קשה ומשכורת נמוכה מייצרים מחסור כרוני בעובדים. בגלל התחלופה הרבה, מציין דו"ח המחקר, "לעתים מתקבלות לעבודה מטפלות גם ללא הכשרה מינימלית, שאינן עומדות בדרישות הסף". חלק מהבעיה נובע משכר נמוך יחסית. לפני כשבועיים יצאו מטפלות הגנים ומעונות היום של נעמ"ת למאבק בעניין. "המדינה צריכה להבין שחינוך מתחיל מגיל הינקות. עד היום היא לא הראה שום סימן להבנה כזאת", אומרת יו"ר נעמ"ת, גליה וולוך.

בתחילת החודש הקימה הממשלה ועדה לבחינת העברת הסמכויות על מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. בשבוע הבא, כאמור, אמורה הוועדה להתכנס לישיבה ראשונה. ״משרד החינוך הוא האבא והאמא של הגיל הרך", אמר אז שר החינוך, נפתלי בנט, "עלינו לתקן את העיוות ולהעביר את המעונות לאחריות משרד החינוך. בגיל הרך יש לטפל במקצועיות תחת כנפי משרד החינוך".

כדרכו, דבריו של בנט הם חד־משמעיים. הפעם הם גם תואמים את עמדת אנשי המקצוע במשרד החינוך. ואולם, נדמה כי כאשר שימש כשר הכלכלה בממשלה הקודמת, בנט היה מעט פחות נחרץ. כאשר הוועדה למלחמה בעוני, בראשות אלי אלאלוף, המליצה "לרכז את כל הפעילות הקשורה בגיל לידה עד גיל שלוש תחת האחריות של משרד החינוך", הגיש משרד הכלכלה, יחד עם האוצר, התנגדות מפורטת, לפיה למעונות ולמשפחתונים יש "מרכיב משמעותי בשיקול התעסוקתי של הורים", וכי משרד החינוך כלל "אינו נותן את הדעת לשיקול תעסוקתי זה". המלצה דומה נכללה בדו"ח טרכטנברג — וסוכלה גם כן.

לדברי גורם הבקיא בדיונים, "אפשר להגדיל את מספר המעונות, להעלות את שכר העובדים ולהגביר את הפיקוח, אבל לכל אלה יש מחיר. רק להרחבת השירות שניתן כיום לכרבע מהילדים לכלל האוכלוסייה, בלי לשדרג אותו, נדרש תקציב של לפחות שני מיליארד שקלים. יתרה מזאת, למשרד החינוך יש הרבה רפורמות לנהל. יש גבול לפרויקטים שאפשר לקדם בו-זמנית".

באשר לעמדת השר בנט, אומרים במשרד החינוך כי גם בעבר הוא "חשב כי נכון להעביר את האחריות למשרד החינוך". ממשרד הכלכלה נמסר ש"שכר הלימוד במעונות היום נקבע בצו מחירים, המפוקח ע"י משרד האוצר", וכי בעקבות "מסמך הסטנדרטים" "שופר היחס המספרי בין ילדים לאנשי צוות. עם זאת, יחס זה נקבע גם משיקולים נוספים, בהם חשיבות הגדלת היצע המסגרות וגובה שכר הלימוד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות