רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כבר לא ממלכתיים: חילונים מבקשים זרם חינוך עצמאי

עשרות אנשי אקדמיה, מורים ומנהלים מתארגנים כדי לדרוש אוטונומיה חינוכית לחילונים. יו"ר "הפורום החילוני": אין כאן התבדלות, אלא רצון לקבל את מה שקבוצות מיעוט אחרות מקבלות

תגובות
מימין לשמאל: טלי גזית, רם פרומן, בן לב-קדש ומיכל שלו-רייכר, יוזמי זרם החינוך החילוני
מוטי מילרוד

בין הסערה סביב פסילת הספר "גדר חיה" להוראה בתיכונים ובין חתימתו של שר החינוך נפתלי בנט על הוצאתו לאור של ספר הלימוד המשוכתב באזרחות, נפגשה בשבוע שעבר לראשונה קבוצה של אנשי חינוך כדי לקדם הקמת זרם חינוך חילוני עצמאי. היוזמה של "הפורום החילוני", הפועל נגד מגמות של הדתה בחברה הישראלית, רק בראשיתה. העקרונות, דרכי הפעולה והמטרות עדיין לא הוסכמו - למשל האם יש לפרוש ממערכת החינוך הממלכתית לטובת מסגרת נפרדת או לדרוש מנגנוני הגנה בתוך המערכת הציבורית, והאם להתנגד באופן גורף ללימודי יהדות במסגרת תוכניות ומקצועות שונים או רק לגרסה האורתודוקסית שלהם.

אך מה שאיחד את המשתתפים כולם - כ-30 אנשי אקדמיה, מורים ומנהלי בתי ספר - הוא הרצון להילחם בהשתלטות הדתית־לאומית על החינוך הממלכתי. נראה כי ההתנהלות של משרד החינוך ושל שר החינוך בימים האחרונים מזינה את ההתארגנות ומפיחה בה חיים. גם הם מפסיקים להתנצל.

"הזרם הממלכתי בחינוך קם מתוך תפיסה שהציבור החילוני הוא הרוב ההגמוני, ואין לו שום צורך בהגנות מיעוט. המצב הזה השתנה", אומר יו"ר "הפורום החילוני" רם פרומן (שפרסם בעבר מאמרים בנושא ב"הארץ"). "לציבור החילוני, על אף שהוא מאוד מגוון בהשקפותיו, אין מסגרת שמתאימה לערכיו. התהליך הזה אמנם לא התחיל אתמול, ואפשר לזהות את התחנות השונות ואת הסוכנים שלו, אבל יותר אנשים מבינים שנדרשת עכשיו מערכת חדשה, המותאמת לעולם הערכים שלהם".

רוב משתתפי הכינוס, שנערך בתל אביב, הם הורים לילדים במערכת החינוך הממלכתית. רובם הגדירו את עצמם כ"הורים מודאגים" ודיברו על מגמה של הדתה בבתי הספר ועל מסרים ששולח משרד החינוך בגנות החשיבה ובזכות הצייתנות. ההבנה שעומדת בבסיס היוזמה היא כי מכנה משותף, אידיאולוגי וארגוני, מחבר בין שלל השינויים שעוברים על מערכת החינוך בשנים האחרונות - שכתוב ספר הלימוד באזרחות; הצדקת פסילת ספרה של דורית רביניאן בנימוקים נגד "התבוללות" (או, לפי הגרסה המאוחרת של השר בנט, נגד הצגת חיילי צה"ל כ"פושעים סדיסטים"); חיזוק המרכזים לזהות יהודית בבתי הספר הממלכתיים באמצעות עמותות וארגונים המקורבים לבית היהודי; הרחבת פעילות "מסע ישראלי" שמפעילה עמותת "מבראשית" ודחיקה לשוליים של תוכניות ופעילות בתחום החיים המשותפים.

חלק מהמשתתפים בכינוס סיפרו כי "האסימון נפל" כהגדרתם רק בשבועות האחרונים, סביב פרשת ספר האזרחות ששוכתב תוך הדגשת הממד היהודי של המדינה על פני הדמוקרטי. אחרים התעוררו על רקע כניסת גופים אורתודוקסיים לבתי הספר הממלכתיים בחסות "האגף לתרבות תורנית" במשרד החינוך.

ל"הארץ" נודע על מאבקים שכמה הורים מנהלים בשבועות האחרונים. מ' ממרכז הארץ ביקש מבית הספר של ילדיו הסבר על פעילות אחת העמותות שמעבירה שיעורים על "זהות יהודית"; ר', אמא מפתח תקווה, מנסה להתנגד לעמותה אחרת, שהעבירה סדנה על "שרשרת הדורות" והתייחסה בעיקר לדמויות מהתנ"ך ופחות להרצל או לבן גוריון. "השורה התחתונה היתה שאלוהים ציווה לנו את הארץ", היא מספרת. במקביל מנסה ר' לגבש התנגדות לביקורים של פעילי חב"ד בבתי ספר יסודיים, במסגרתם מחולקים לתלמידים חוברות ופליירים על חשיבות שמירת השבת הכוללים את "הבקשה של הרבי מלובביץ' שכל אשה ובת תדליק נרות שבת". ממשרד החינוך נמסר בנוגע לביקורים אלה כי "אין לאפשר הפצת חומר פרסומי, ללא קבלת אישור". לא צריך להתרגש - זו התגובה האוטומטית הנשלפת בכל פעם שהורה מתלונן על פעילות חב"ד.

נתניהו בתחילת שנת הלימודים בבית ספר באשדוד
ניר קידר

גם אם מדובר עדיין רק בניצנים של התנגדות, ייתכן כי הם התרבו לאחרונה. חלק מההורים לא מסתפקים עוד בתלונות ובאי נחת כללית, אלא מחפשים אחר פתרון. "לאגף לתרבות תורנית אין מה לעשות במערכת החינוך החילונית. יש הרבה ארגונים פלורליסטיים, אבל הם כמעט ולא מקבלים תקציב ממשרד החינוך", אומר אחד ההורים. כ-95% מכספי התמיכה של המשרד ב"מרכזים להעמקת הזהות היהודית", הפועלים בזרם הממלכתי, מוזרמים לארגונים אורתודוקסיים, המזוהים עם הציונות הדתית. בכתבה שפורסמה ב"הארץ" לפני כשלושה שבועות אף נחשף מייל פנימי, בו ביקש מנהל איגוד המרכזים ופעיל במפלגת הבית היהודי איתי גרנק להודות למי שפעל להגדלת התקציב — לא רק בנט ואנשי לשכתו, טל גן צבי ועמיחי סיבוני, אלא גם "השרה איילת שקד, ח"כ ניסן סלומיאנסקי ומנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך". המייל של גרנק חשף את הזיקה שבין המרכזים לבית היהודי, פעילותם הפכה לעניין מפלגתי.

חסימת כניסתן של העמותות האורתודוקסיות לתוך בתי הספר הממלכתיים מופיעה בין חמשת עקרונות היסוד שניסחו ראשי "הפורום החילוני" במטרה לקדם הקמת זרם חינוך חילוני עצמאי. עקרונות נוספים כוללים חינוך לדמוקרטיה, ליברליזם והומניזם מגיל צעיר; הרחבת לימודי מדעי הרוח, האמנויות, מדעי החיים והמדעים המדויקים; היפתחות לאוניברסלי ולא רק למקומי ויצירת אקלים חינוכי חילוני, ביקורתי ומאתגר. הכינוס בשבוע שעבר, אליו הוזמנו בעיקר אנשים משדה החינוך, נועד להרחיב את מעגל השותפים. בעקבותיו ועל רקע הצטרפות תומכים נוספים, הוחלט על הקמת צוותי פעולה שיופקדו, בין השאר, על ניסוח הדרישות ממשרד החינוך ובדיקת הצעדים המשפטיים, מחקר שנועד להתחקות אחר מגמת ההדתה בספרי הלימוד ובתוכניות השונות, גיוס מורים ומנהלים נוספים, הפצה של מערכי שיעור אלטרנטיביים, פעילות בקרב הורים וגיוס כספים. בפורום פעילים כמה עשרות אנשים. דומה כי האתגר כעת יהיה לגייס לפעולה את אלפי המזדהים ברשתות החברתיות.

בכינוס הדגיש רם פרומן כי אין עדיין הסכמה על דרך הפעולה הרצויה - זרם חינוכי נפרד או הישארות בזרם הממלכתי תוך חיפוש הגנה אשר תמנע התערבות. שאלות אחרות שעלו מתייחסות למקום שיש להקדיש ללימודי היהדות ולגרסאות שלה. גם שמו של הזרם, אם וכאשר יקום, טרם נקבע - האם ייקרא חילוני, לא דתי או אזרחי?

"אני חושב שאנחנו חייבים זרם עצמאי", אומר פרומן, "כמיעוט, לא נוכל לצפות לקבל את הפתרונות בתוך זרם כללי, מה גם שאני לא רוצה לכפות את מה שאנחנו מבקשים על קבוצות אחרות בחינוך הממלכתי, שאולי לא מסכימות אתנו לחלוטין. אני לא רוצה להיות בעמדה של פטרונות. אין כאן התבדלות, אלא רצון לקבל את מה שקבוצות מיעוט אחרות מקבלות. יש שבטים שכבר מסודרים מבחינת האוטונומיה החינוכית שלהם, כמו החרדים והציבור הדתי־לאומי, ויש כאלה שצריכים להיאבק עליה. העקרון הממלכתי הפך לכלי נגדנו".

לדברי ד"ר אמנון כרמון, המלמד במכללת ספיר ובבית ברל, נראה כי ההתארגנות החדשה "תופסת את הגל ברגע הנכון, כשהוא מתחיל לעלות. זו אמנם יוזמה ראשונית, אבל היא יושבת על בסיס רחב ועמוק: מצד אחד הציבור הליברלי הוא היחיד שנותר ללא הגנה במערכת החינוך, ומצד שני הציבור הימני והציוני־דתי מבקש לזוז לכיוון יותר אתנו־לאומי. כל השנים התנגדתי לניסיונות התבדלות בחינוך, לבריחה על רקע כלכלי או אחר, אבל כעת אין מנוס ממהלך של עצמאות".

גורם אחר, המכיר מקרוב את היוזמה, משוכנע פחות בצדקת ההיפרדות מהזרם הממלכתי. "אני לא רוצה שהילדים שלי ילמדו במסגרת סגורה, בה יפגשו רק אנשים שדומים להם. בסופו של דבר, גם גטו חילוני הוא עדיין גטו", הוא אומר. "אנחנו מותחים ביקורת על המונוליטיות של החינוך החרדי או הממלכתי־דתי, ויש חשש שניפול למלכודת דומה. אני רוצה שהילדים ייחשפו לדעות שונות, שיתווכחו ביניהם. לכן הפתרון העדיף איננו פרישה מהזרם הממלכתי אלא עיגון הפלורליזם בתוכו".

בן לב־קדש, מורה להיסטוריה בתיכון לאמנויות בירושלים וחבר צוות ההיגוי של "הפורום החילוני", לא מאמין שעוד אפשר להגן על הציבור החילוני בתוך המערכת הממלכתית. לדבריו, "בשיעורים שלי אני מתאמץ ללמד נרטיבים שונים, אבל זה הופך קשה יותר משנה לשנה. מלחמת 67' למשל לא מופיעה כבר הרבה זמן בחומר שנלמד לבחינת הבגרות. באופן דומה, רוב מוחלט מהתלמידים שלי אינו מאמין שאלוהים יצר את התנ"ך, אבל אין להם מושג מי כתב אותו. אין להם את בסיס הידע שמאפשר לפתח זהות חילונית. רק מעטים יודעים מה המשמעות של הומניזם. מערכת החינוך מלמדת אותם לא לשאול שאלות".

רועי (שם בדוי) מלמד בתיכון במרכז הארץ. בכינוס גם הוא סיפר על תלמידים שלא יודעים לשאול. "משרד החינוך מזיז את המורים הצידה, ומעדיף שאיזו עמותה דתית, שאין עליה כמעט שום פיקוח, תלמד יהדות, וש'מסע ישראלי' יהיה אחראי על הציונות", הוא אומר. "אפשר אולי לראות בדיבור על זרם נפרד קצת הרמת ידיים, שהציבור החילוני הוא עוד מגזר כמו כל האחרים. מצד שני, אולי יש בכך גם גילוי של צניעות: אנחנו לא מדינת ישראל".

רבים מהדוברים בכנס דיברו במונחים של מלחמה. "כל מומחה צבאי יאמר שיש כל מיני דרכים להילחם, מלבד להמשיך ולהסתער קדימה בלי לחשוב. נסיגה טקטית איננה בהכרח ויתור. צריך לייצב את הקווים, לבנות תודעה ומנגנונים, כדי שנוכל להיות שחקן משמעותי יותר בחברה הישראלית בעוד כמה שנים", אומר פרומן.

בסוף ספטמבר שלחה מיכל שלו־רייכר, ממובילות "הפורום החילוני", מכתב לשר בנט, בו ביקשה להיפגש כדי לדון בהקמת זרם ממלכתי־חילוני. "כאזרחית נאמנה, המשלמת מסים וממלאת את חובותיה האזרחיות, אני סבורה כי גם אני — גם אנו, האזרחים החילונים — זכאים לזרם שיעשיר את עולמם הרוחני של ילדינו", היא כתבה. כעבור כמה שבועות הגיעה התשובה מראש לשכתו של השר. "אני סבור שתפקידה של מערכת החינוך הוא להסיר את המחיצות ולהגביר את היכרות ההדדית של השבטים השונים. מערכת החינוך היא זו שאמורה לפתח דיאלוג בין השבטים תוך מתן כבוד ותרומה להפחתת המתח והעוינות", כתב טל גן־צבי, אחד האנשים שיו"ר איגוד המרכזים לזהות יהודית ביקש להודות להם על הגדלת התקציב. בהמשך הוא הוסיף: "על אף תקריות נקודתיות, ניתן לומר שהחינוך הממלכתי מעצים את החינוך לערכי מדינה יהודית ודמוקרטית. אינני סבור שהקמת מערכת חינוך נוספת נכונה בעת הזו. אנו מעדיפים את השינוי מבפנים, בתוככי החינוך הממלכתי הקיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות