טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המבקר דוחה את העדויות של עולות מאתיופיה כי חויבו לקבל זריקה למניעת היריון

הנושא הובא לפתחו של יוסף שפירא בעקבות תחקיר שנערך ב-2012, בו דווח על ירידה בילודה בקרב העולות מאתיופיה. 35 נשים סיפרו שחויבו לקבל את הזריקה

תגובות

בירור שעשה מבקר המדינה יוסף שפירא לא מצא עדויות לכך שעולות מאתיופיה חויבו לקבל זריקות למניעת הריון בניגוד לרצונן - כך עולה ממידע שהגיע ל"הארץ". הדברים אינם עולים בקנה אחד עם ממצאי תחקיר טלוויזיוני שפורסם לפני שלוש שנים וכלל עדויות של 35 נשים, שסיפרו כי חויבו לקבל זריקה למניעת הריון כתנאי לעלייה לישראל, תוך איומים והסתרת מידע על הזריקה.

עיקר הטענות הופנו אז לסוכנות היהודית, ארגון הג'וינט ומשרד הבריאות. ואולם, חוק מבקר המדינה אינו מכפיף את הג'וינט והסוכנות למרות הביקורת. הבירור שכן התאפשר לא העלה כי עולות מאתיופיה נדרשו לקבל את הזריקה באופן לא ראוי.

הנושא הובא לפתחו של המבקר בעקבות תחקיר שערכה העיתונאית גל גבאי בטלוויזיה החינוכית. גבאי דיווחה על ירידה של כמעט 50% בילודה בקרב העולות מאתיופיה בתוך עשור, והביאה עדויות ששפכו אור על מנגנון שיטתי לצמצום הילודה שפעל במחנות המעבר באתיופיה ובהמשך גם בישראל.

"אמרו לנו בואו יש חיסונים", סיפרה אחת הנשים בתחקיר, "אמרו לנו שלא צריך ללדת הרבה, שמי שמוליד הרבה יסבול מהחיים... שם אתם הולכים לעבוד בעבור אוכל, יהיה לכם קשה כלכלית, כך אמרו לנו... קיבלנו את הזריקה, קיבלנו כל שלושה חודשים. אנחנו לא רצינו. סירבנו והתנגדנו לזה. אמרנו שאנחנו לא רוצות".

בינואר 2013, חודש לאחר פרסום התחקיר, שלח מנכ"ל משרד הבריאות דאז, הפרופ' רוני גמזו, מכתב לארבע קופות החולים, ובו הנחה אותן שלא להזריק עוד באופן אוטומטי את התרופה לנשים אתיופיות. "מבלי לנקוט עמדה או לקבוע עובדות באשר לטענות שעלו בהקשר זה", כתב אז מנכ"ל משרד הבריאות, "אני מבקש להנחות להבא את כל רופאי הנשים העובדים בקופה ועם הקופה, שלא לחדש מרשמים של דפו פרוברה לנשים ממוצא אתיופי או נשים אחרות שמכל סיבה יש חשש שמא לא הבינו את השלכות הטיפול".

גמזו הבהיר אז כי יש לתת את הזריקה רק "לאחר שיחה עם המטופלת בה יבקש הרופא להבין מדוע יש שימוש באמצעי מניעה בכלל ובזה בפרט, האם היא מבקשת להימנע מהריון מרצונה החופשי והאם היא מבינה את תופעות הלוואי למול אמצעי מניעה אחרים". את דרישתו "יש לבצע בנגישות תרבותית מתאימה. תוך היעזרות במידת הצורך במגשרים בני העדה האתיופית או בשירותי תרגום רפואי".

גמזו אמר אתמול בתגובה לפרסום ב"הארץ" כי "בבירורים שאני עשיתי אז היה נראה שלא היתה פה שום פעולה אקטיבית שהוצעה על ידי משרד הבריאות לא בארץ ולא במקומות שבהם נקלטו יוצאי אתיופיה לקראת העלייה ארצה על מנת לתת להן את הזריקות. היה נראה באמת שהביקורת אינה הוגנת. למרות זאת ראינו לנכון לתת הסבר טוב יותר דרך קופות החולים לנשים שעלו ונמצאות בארץ, על אמצעי מניעה שהינם נהוגים יותר בחברה המערבית כמו גלולות, לעומת האמצעים השכיחים יותר במדינות אפריקה, כמו הזריקות".

הידיעה על כך שהמבקר דוחה את העדויות עוררה תסכול בקרב ארגונים הפועלים בקרב יוצאי אתיופיה, שטוענים כי לא נעשתה בדיקה מקיפה מספיק. בכוונת עמותת "טבקה" בשיתוף "תמורה", המרכז המשפטי למניעת אפליה בחברה הישראלית, להגיש עתירה לבג"ץ בנושא בתקופה הקרובה. "המבקר אמר שהוא לא מצא עדויות, אבל זה לא אומר שזה לא נכון באופן בטוח. מבחינתנו המבקר אמר מה שאמר, אבל זה לא סוף פסוק. אנחנו מכירים את הנושא הזה לעומק ויש נשים רבות שנתנו את עדותן לנו, ובשל כך אנחנו מתכוונים לגשת לבג"ץ על הנושא הזה".

חברת הכנסת לשעבר פנינה תמנו־שטה אמרה כי "המבקר לא קבע באופן חד־משמעי שלא היו איומים. מבחינתי עדיין יש פה תעלומה ועדיין לא ניתן הדין בנושא. הסיפור הזה מצער מאוד והוא דורש את הבדיקה הכי מעמיקה שיש, עד שהאמת תתגלה".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "אנו נחשפים לעוד חוליה בשרשרת האפליה הממסדית המופנית כלפי הקהילה האתיופית. טענת המבקר מתעלמת מעדויות הנשים שהעידו על מנגנון שיטתי ומודע שהופעל עליהן לצמצום ילודה, משא נפשי כבד שילווה אותן לאורך כל חייהן".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות