טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית קברות פלישתי ראשון מסוגו בעולם נחשף בתל אשקלון

החפירות התבצעו במשך שנתיים תחת מעטה חשאיות, מחשש מהתערבות גורמים חרדים. החוקרים חשפו מאפייני קבורה ייחודיים ושפכו אור על מנהגיהם של בני התרבות הקדומה: "פעם ראשונה שאפשר לספר את הסיפור של הפלישתים מהפלישתים עצמם"

תגובות
עצמות שהתגלו בבית הקברות הפלישתי הראשון מסוגו בעולם, בתל-אשקלון
גיל כהן מגן

בית קברות פלישתי ראשון מסוגו נחשף סמוך לגן הלאומי אשקלון. באתר נחפרו שרידים, לרוב שלדים שלמים, השייכים לכ-200 בני אדם. זו הפעם הראשונה בעולם שנחפר בית קברות השייך לתרבות הפלישתית. החוקרים חשפו מאפייני קבורה ייחודיים, הכוללים כלי קרמיקה, תכשיטים, נשק ועוד. חקר השלדים נמצא רק בתחילתו ובהמשך ניתן יהיה ללמוד מהם רבות על מאפייני האוכלוסייה.

החפירות נמשכו בשנתיים האחרונות תחת מעטה סודיות, בין היתר בשל חשש מהתערבות גורמים חרדים בחפירה כפי שקרה ב–2009, אז עיכבו הרבנות הראשית, השר לשירותי דת ורשות העתיקות בניית אגף חדש לבית החולים ברזילי בשל קברים עתיקים שהתגלו במקום בו היה מיועד להיבנות האגף. 

אתר החפירות בתל-אשקלון
גיל כהן מגן

מחר (שני) תפתח במוזיאון רוקפלר בירושלים תערוכה שתוקדש לשלושים שנות חפירה בתל־אשקלון, שם נחשפו לאורך השנים ממצאים ושרידי מבנים מכמעט כל תקופה ארכיאולוגית בתולדות הארץ, מתקופת הברונזה (מלפני כ—4,500 שנים) ועד לתקופה הצלבנית (לפני כ—1,000). גולת הכותרת של התערוכה, שאצרו פאוזי איברהים ונורית גשן ממוזיאון ישראל, היא התקופה הפלישתית, בין המאות 11 לשמינית לפני הספירה. 

במקביל להתבססות הממלכה הישראלית בירושלים ובהרים שסביבה, שגשגו חמש ערי הפלישתים, שאשקלון היא אחת החשובות בהן, בחוף ובשפלה. העימות בין שתי התרבויות מתואר בהרחבה במקרא. עד היום נחפרו אתרים פלישתיים במקומות רבים בארץ וידוע לא מעט על התרבות הזו, שככל הנראה היגרה לחופי ארץ ישראל מהים האיגאי. 

אך עם זאת, עד היום, מלבד קברים ספורים בתוך הערים, לא נחפר אף בית קברות פלישתי בישראל ובעולם והחוקרים ידעו לספר מעט מאוד על מנהגי המוות והקבורה של התרבות הקדומה. ההערכות היו שהקבורה הפלישתית דומה לזו הכנענית, וכוללת קבורה במערות ושימוש בקבורה משנית, במסגרתה מועברת הגופה לאחר כשנה לקבר חדש. אולם בית הקברות שנחפר באשקלון מחייב חשיבה מחדש. "היו הרבה ספקולציות, על סמך מה שראינו במקומות אחרים, עכשיו צריך להעריך מחדש את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים", אומר ראש משלחת החפירות, פרופ' דניאל מסטר מוויטון קולג' באילינוי. "בית הקברות מאפשר לנו ללמוד על הפלישתים מהם עצמם ולא מהאויבים שלהם".

אתר החפירות בתל-אשקלון
גיל כהן מגן

בית הקברות נמצא לא רחוק מחומות העיר הפלישתית ולאורך השנים נקבר תחת שלושה מטרים של חול. עד היום נחפרו כ-200 שלדים וחלקי שלדים, מחציתם נשים ומחציתם גברים. חלק קטן מהנקברים היו ילדים ואפילו תינוקות בני יומם. 

המתים נקברו בקבורה פשוטה יחסית, רובם ללא חפצים אישיים. עם זאת, חלק מהשלדים של הנשים התגלו עם תכשיטים עליהם וחלק משלדי הגברים התגלו עם כלי נשק. אחד הנקברים, קרוב לוודאי לוחם, נקבר עם אשפת חצים ולידו נמצאו ראשי חץ רבים. עם זאת, המאפיין הבולט ביותר של הקבורה הוא ערכה בעלת משמעות סמלית כלשהי שכללה שני קנקנים, קערה ופכית (כד קטן) — כולם עשויים מקרמיקה. הערכה הונחה בסמוך לגופה. החוקרים משוכנעים כי הקנקנים היו מלאים בנוזל כלשהו: מים, יין או שמן, אבל בגלל מאפייני האקלים וקרקע החולית, עדיין לא ברור מה היה אופי המנחה עמה נקברו הפלישתים. רוב הנקברים התגלו כשראשיהם פונים למערב, לכיוון הים, ורגליהם למזרח. בניגוד לרוב הנקברים, הילדים נקברו כשפניהם כלפי הקרקע. חלק קטן מהנקברים הובאו לקבורה בתוך מיכל, לאחר שריפת הגופה. 

אתר החפירות בתל-אשקלון
גיל כהן מגן

החפירה נערכה בדיונות שליד הגן הלאומי אשקלון, תחת יריעות מחשש לחשיפת העצמות לשמש, שעלולה לייבש אותן ולגרום להתפוררותן. כאמור, לחפירה התלווה גם החשש שגורמים חרדים ינסו להתנכל לחפירה בטענה שאלו קברי יהודים. "חשבו שזה חכם להיות שקטים, לא רצינו לפגוע באף אחד.", אומר מסטר. חקירת השלדים נמצאת רק בתחילתה. בהמשך מתוכננות שורה של בדיקות שיוכלו לשפוך אור על התזונה, מצבם הבריאותי, אורח החיים ואפילו המוצא של הפלישתים. 

"כשאתה מוצא טבעת בחפירה, אתה לא יודע בוודאות איזה שימוש עשו בה", אומר שותפו של מסטר לראשות משלחת החפירות, פרופ' לורנס סטייגר מהרווארד. "כשאתה מוצא אותה בקבר אתה יודע בוודאות על איזה אצבע ענדו את הטבעת. זה הקשר האישי ביותר לבני האדם שחיו שם. פעם ראשונה שאפשר לספר את הסיפור של הפלישתים מהפלישתים עצמם. זה מחזיר אותם לחיים — דרך המוות שלהם". סטייגר מוסיף: "הגילוי מחייב לכתוב מחדש 99% מכל מה שנכתב על הקבורה הפלשתית".

"אחרי עשורים של מחקר של הפלשתים, סוף סוף אנחנו עומדים פנים אל פנים מול האנשים עצמם", מסכם מסטר. "עם הגילוי הזה אנחנו מתקרבים לפתרון החידה של מוצאם". 

משלחת החפירות נתמכה על ידי קרן לאון לוי. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות