רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל ירדה במדרג הבינ"ל בהישגי תלמידים במתמטיקה ובמדעים

במחקר טימס, שדירג 39 מדינות לפי הישגי תלמידי כיתות ח', הוצבה ישראל במקום ה-16 במתמטיקה וב-19 במדעים, אך הציונים נותרו דומים לאלו שנמדדו ב-2011. הפער בין דוברי עברית לערבית גבוה

תגובות

ישראל ירדה בדירוג הבינלאומי בהישגי תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, כך מתברר מנתוני מחקר טימס שנערך ב–2015 ושהציג היום (שלישי) משרד החינוך. במחקר הקודם, שנערך ב–2011, הגיעה ישראל למקום השביעי במתמטיקה ולמקום ה–13 במדעים. הפעם דורגה ישראל במקום ה-16 במתמטיקה ובמקום ה–19 במדעים, מבין 39 מדינות. בנוסף, נמדד פער של כ–70 נקודות בין דוברי עברית לערבית בשני המקצועות, כשציוניהם של דוברי העברית גבוהים מהממוצע העולמי ואלו של דוברי הערבית נמוכים ממנו. 

בהשוואה למחקר הקודם, לא חל שינוי מובהק בממוצע הישגי התלמידים בישראל בשני התחומים שנבדקו, מלבד ירידה של חמש נקודות בממוצע במתמטיקה ושל תשע נקודות במדעים. לפי משרד החינוך, הירידה של ישראל במדרג נובעת משיפור בהישגיהן של מדינות אחרות והצטרפות מדינות חזקות יחסית כמו אירלנד וקנדה.

נתוני מדד טימס להישגי תלמידי כיתות ח' לשנת 2015 תוך 39 מדינות שנבדקו
ישראל ירדה ממקום 7 בעולם במתמטיקה ב-2011 למקום 16 ב-2015
ישראל ירדה ממקום 13 בעולם במדעים ב-2011 למקום 19 ב-2015

הפערים בין יהודים לערבים:
מתמטיקה:
ממוצע המדינות במדד 481
דוברי עברית 533
דוברי ערבית 460

מדעים:
ממוצע המדינות במדד 486
דוברי עברית 528
דוברי ערבית 458

הן במתמטיקה והן במדעים ממוצע ההישגים של תלמידי ישראל גבוה מהממוצע הבינלאומי של המדינות שהשתתפו במחקר. בנוסף, שיעור התלמידים המצטיינים בישראל הוא מהגבוהים מבין המדינות המשתתפות — שיעור המצטיינים במתמטיקה עומד על 13% ושיעור המצטיינים במדעים על 12% מהתלמידים. עם זאת, שיעור התלמידים המתקשים גבוה אף הוא, ודומה לערכי החציון הבינלאומי (מקום 20 במדרג המדינות על פי שיעור המתקשים).

ואולם, למרות ההישגים, הפערים בין התלמידים בעלי הציונים הנמוכים ביותר לבין בעלי הציונים הגבוהים ביותר בישראל הוא מהגבוהים בין המדינות המשתתפות במדד. במתמטיקה ישראל נמצאת במקום השלישי מבין המדינות המשתתפות מבחינת גודל הפער בין 5% התלמידים עם הציונים הנמוכים ביותר ל-5% התלמידים המצטיינים, ומקדימות אותה רק טורקיה וקטאר. במדעים ישראל נמצאת במקום התשיעי בפיזור פערי ההישגים. מקדימות אותה בין היתר מצרים, קטאר, בחריין ואיחוד הנסיכויות. מדובר על פער של 342 נקודות בתחום זה.

כמו כן, ניכר מתוצאות המחקר כי הישגיהם של תלמידים דוברי עברית גבוהים בהשוואה לתלמידים דוברי ערבית, ונמצאו פערים גדולים של כ–70 נקודות בממוצעי ההישגים במתמטיקה ובמדעים לטובת תלמידים דוברי עברית. במדעים הפער גדל ובמתמטיקה הפער נותר דומה לזה שנמדד ב-2011. על מנת להמחיש את הפער ניתן לומר כי במתמטיקה, הציונים של דוברי העברית מציבים את ישראל סביב המקום השישי, ואילו של דוברי הערבית במקום 24. במדעים, ההישגים של דוברי העברית מציבים את ישראל במקום ה–11 ואילו ההישגים של דוברי הערבית במקום ה–25.

בנוסף, המדד מראה שככל שהרקע החברתי־כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים בבחינה גבוהים יותר. בקרב דוברי עברית קיימים פערים גדולים מאוד של כ-110 נקודות ובקרב דוברי ערבית של כ–130 נקודות בממוצעי ההישגים בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי גבוה לאלו מרקע חברתי־כלכלי נמוך. כשמשווים בין תלמידים מאותו רקע חברתי־כלכלי, הפערים בממוצעי ההישגים בין דוברי עברית וערבית מצטמצמים במידה ניכרת. כלומר, הרקע החברתי־כלכלי משפיע יותר מהמוצא.

כשבוחנים את שיעור המצטיינים והמתקשים בכל שפה בנפרד, מתברר כי מבין דוברי העברית שיעור המצטיינים בשני התחומים (כ-15%) גבוה פי שלושה משיעור המצטיינים בקרב דוברי הערבית (5%), ואילו שיעור המתקשים בקרב דוברי העברית (כ-10%) נמוך פי שלושה משיעור המתקשים בקרב דוברי הערבית (כ-30%). 

בהשוואה למחקר הקודם, בקרב דוברי העברית לא חלו שינויים משמעותיים בשיעור המצטיינים והמתקשים בשני התחומים (עלייה של 2%-1%). בקרב דוברי הערבית שיעור המצטיינים בשני התחומים נותר יחסית דומה (עלייה של 1% בשיעור המצטיינים במתמטיקה וירידה של 2% בשיעור המצטיינים במדעים), אך שיעור המתקשים עלה — במתמטיקה עלייה קלה של 3%, ובמדעים עלייה גדולה של 7% (מ-23% ב-2011 ל-30% ב-2015). ואולם, בקרב דוברי העברית מרקע חברתי־כלכלי נמוך חלה עלייה חדה בשיעור מקבלי ציון נמוך מציון הסף בבחינה (400 נקודות) — מ-13% מהתלמידים בתחום המתמטיקה ל-24% מהתלמידים במועד 2015.

בחינה של הנתונים לגבי שיעורי מצטיינים ומתקשים לפי רקע חברתי־כלכלי מגלה התרחבות בפערים בין תלמידים מרקע חברתי־כלכלי גבוה לתלמידים מרקע נמוך. כך, למשל, בקרב דוברי העברית חלה ירידה של 2% בשיעור המצטיינים במתמטיקה מרקע חברתי־כלכלי נמוך, מ-5% מצטיינים ל-3% בלבד. לעומת זאת, בקרב תלמידים מרקע חברתי־כלכלי גבוה עלה שיעור המצטיינים במתמטיקה מ-22% ב-2011 ל-27%. גם בתחום המדעים ניתן לראות התרחבות דומה בפערים: בשנת 2011 רק 14% מהתלמידים דוברי העברית מרקע חברתי־כלכלי נמוך לא הגיעו לציון הסף בבחינה, ואילו במועד 2015 עלה שיעור זה ל-24%. מנגד, שיעור המצטיינים במדעים מרקע חברתי־כלכלי גבוה עלה מ–18% ל–25%. 

מטרת מחקר טימס היא להעריך את הידע והמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים ואת ההקשר החינוכי של הוראת מקצועות אלו במדינות השונות. ישראל משתתפת באופן מלא במחקר מ–1999. המחקר בישראל נערך בחודשים אפריל־מאי 2015 בקרב מדגם מייצג של 5,512 תלמידי כיתות ח' מ–200 בתי ספר (לא כולל מוסדות חרדיים וחינוך מיוחד).

במסיבת העיתונאים שבה הוכרזו תוצאות המחקר הקודם, בדצמבר 2012, השתתפו שר החינוך דאז, גדעון סער, וראש הממשלה, בנימין נתניהו. שניהם התגאו בעלייה של ישראל בדירוג. במסיבת העיתונאים שהתקיימה היום לא נכחו השר הנוכחי נפתלי בנט או מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, ודוברות המשרד לא הוציאה הודעה בנושא. מי שהציגה את הנתונים היתה מנכ"לית הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה), ד"ר חגית גליקמן.

מדוברות משרד החינוך נמסר כי "מחקר טימס 2015 מלמד שלא חל שינוי מובהק ביחס ל-2011, שמאז 1999 הישגי תלמידי ישראל במגמת עלייה מתמדת, ושאכן יש צורך לחזק את לימודי המתמטיקה והמדעים בישראל". עוד נמסר מהמשרד כי "מנתוני המיצ"ב שהתפרסמו לאחרונה עולה שבשנה האחרונה נרשמה עלייה יפה בהישגי התלמידים. מנתוני טימס גם מתברר ששיעור התלמידים המצטיינים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אכן ישנם עדיין פערים חברתיים, אולם המשרד משקיע בנושא זה משאבים ותוכניות רבות, ולפי נתוני המיצ"ב שהתפרסמו לא מכבר עולה שגם בתחום זה ישנן הצלחות רבות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות