רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השר דרעי החליט: כל תושבי ישראל יחויבו להצטרף למאגר הביומטרי

לפי ההחלטה, כל תושב יוכל להחליט אם לשמור את טביעות האצבע שלו במאגר, ואם לא - תעודת הזהות יהיו תקפות לחמש שנים בלבד. הקמת המאגר, שיכלול גם תמונות פנים, טעונה אישור חקיקה

תגובות

שר הפנים, אריה דרעי, הודיע אתמול (רביעי) כי ההצטרפות למאגר הביומטרי תהפוך לחובה לכל אזרחי ותושבי המדינה. המאגר יכלול תמונת פנים באיכות גבוהה וטביעות של שתי האצבעות המורות של המצטרפים אליו. דרעי החליט כי לכל אדם תינתן האפשרות להחליט אם ברצונו לשמור את טביעות האצבע במאגר, או על גבי תעודת הזהות והדרכון החכם בלבד. אם יבחר שלא לכלול אותן במאגר, תוקף התעודות יהיה חמש שנים ולא עשר. 

המתנגדים לשימוש במאגר טוענים כי ההחלטה להפוך את ההצטרפות אליו לחובה הרת אסון ובכוונתם לעתור לבג"ץ נגדה. לדבריהם, אין צורך במאגר ביומטרי וניתן להסתפק בתעודות חכמות, ללא מאגר מרכזי, להשגת מטרתו העיקרית — מניעת זיוף זהויות והתחזות לאדם אחר.

השר דרעי מנפיק תעודת זהות ביומטרית, ביוני
מוטי מילרוד

החלטת שר הפנים טעונה את אישור הכנסת. משרד הפנים הפיץ אתמול תזכיר לתיקון החוק ולציבור ניתנו עשרה ימים להעיר עליו הערות. לאחר מכן יועבר החוק לאישור ועדת שרים, לקריאה ראשונה בכנסת, לוועדת הכנסת המיוחדת המפקחת על המאגר הביומטרי ולבסוף לקריאה שנייה ושלישית במליאה. במשרד הפנים מעריכים כי החקיקה תושלם עד מארס 2017. שלב הניסוי של  המאגר צפוי להסתיים בסוף דצמבר, והכנסת תתבקש להאריך אותו בפעם השלישית. הניסוי החל ביוני 2013 ואמור היה להימשך שנתיים, אך הוארך פעמיים לבקשת שרי הפנים. 

"אני משוכנע כי מתווה זה מהווה איזון מיטבי בין השמירה על הפרטיות ובין חובתה של המדינה להגן על תושביה מפני התחזות וגניבת זהות", אמר דרעי והבהיר כי מצא, בהתבסס על חוות הדעת שהוצגו לו, שהמאגר נחוץ למניעת התופעה. השר הוסיף כי הוא השתכנע שננקטו כל האמצעים הדרושים לשם הגנה על פרטיות התושבים, אבטחת המידע במאגר ומניעת ניצולו לרעה.

אם וכאשר תאשר הכנסת את התיקון לחוק, תהפוך ההצטרפות למאגר הביומטרי לחובה לכל אזרח ותושב. רשות האוכלוסין וההגירה תפסיק להנפיק תעודות זהות ודרכונים רגילים, ללא שבב אלקטרוני. כל מי שיבקש להנפיק תעודה חדשה או להחליף את הקיימת יקבל תעודה חכמה, עליה יישמרו תמונתו וטביעות אצבעותיו. ניתן יהיה להצליב בין המידע השמור על התעודה לנתוני המשתמש כדי לוודא שהיא אכן שייכת לו, וכך למנוע התחזות. תמונות הפנים יועברו גם למאגר הביומטרי שמטרתו העיקרית למנוע מאדם אחד להנפיק תעודות בכמה זהויות. אם אדם ינסה להנפיק תעודה בזהות נוספת, המערכת תזהה שנתוניו כבר שמורים במאגר ותתריע על כך. 

הסכנות עוד קיימות

למרות החלטת דרעי, המתנגדים למאגר אינם מתכוונים להרים ידיים. מאבקם צפוי להתנהל בשתי זירות — בכנסת ובבית המשפט. לדרעי לא מובטח רוב בכנסת, שכן גם חלק מחברי הקואליציה מסתייגים מהמאגר הביומטרי ומתחו עליו ביקורת בשנים האחרונות. בנוסף, יצאה אתמול התנועה לזכויות דיגיטליות, המובילה את המאבק במאגר, בקמפיין גיוס תרומות לצורך עתירה לבג"ץ. לקמפיין הצטרפו דמויות מוכרות ובהן שחקנים, מוזיקאים ועיתונאים. התנועה הציבה יעד של 60 אלף שקלים והצליחה לגייס יותר מ–90% מהסכום עד שעות הערב. 

"בניגוד לכל מדינות העולם המערבי, רק בישראל יאספו טביעות אצבע ותמונות פנים של כלל אזרחי המדינה ויאגרו אותן", כתבה התנועה לזכויות דיגיטליות בדף הקמפיין. "בניגוד לדעתם של הממונה על היישומים הביומטריים וראש המטה ללוחמה בטרור, יחשפו אתכם לסיכונים החמורים שבדליפת המאגר. בניגוד לדעתם של 74 ממדעני אבטחת המידע וההצפנה הטובים בישראל, מנסה שר הפנים למכור לכם שהמאגר הזה מאובטח, ושהוא לא ידלוף לעולם", כתבו אנשי התנועה, והוסיפו כי המהלך נעשה גם "בניגוד לדעתם של 70% מהאזרחים, שבשלוש השנים האחרונות מסרבים בעיקשות להיכנס למאגר".

המחלוקת על המאגר: נחיצות המאגר – משרד הפנים: רק המאגר ימנע זיוף זהויות ושימוש ביותר מזהות אחת; המתנגדים למאגר: אין צורך במאגר, ניתן להסתפק בתעודות חכמות למניעת התחזות. הנתונים הביומטריים – משרד הפנים: תמונות פנים וטביעות אצבע דרושות לצמצום הסיכון לגניבת זהות; המתנגדים למאגר: טביעות האצבע מיותרות ומגבירות את הסיכון במקרה של דליפת מידע. אבטחת המידע – משרד הפנים: הסיכון לפריצת המאגר או לדליפת מידע ממנו אפסי; המתנגדים למאגר: גם המאגרים השמורים ביותר נפרצים ודולף מהם מידע. הסכנות – משרד הפנים: מזעריות, מידע דומה מצוי במאגרים אחרים ותמונות פנים נפוצות ממילא; המתנגדים למאגר: דליפת מידע רגיש של כל האוכלוסייה וניצול לרעה של המאגר בידי הרשויות

המתנגדים טוענים שלא הוכחה נחיצותו של המאגר ומזהירים מהסכנות הטמונות בו, ובראשן פריצה אליו או דליפת מידע ממנו. "אנחנו מדברים על סכנות לביטחון האישי, סכנות לביטחון הלאומי ועל הפרת פרטיות", אומרת פרופ' קרין נהון, מומחית למדיניות מידע מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת וושינגטון. "אם המאגר ייפרץ או ידלוף, אלו נתונים של כל אחד ואחד מאיתנו. אנשי עולם תחתון למשל יכולים להתחזות לך, לשים את טביעות האצבעות שלך בזירת פשע וכדומה. ברמה גבוהה יותר, זו גם סכנה ברמה הלאומית: אם כל המאגר דולף אפשר לזהות אותך כישראלי". 

במקביל, מתנגדי המאגר מתריעים כי הרשויות עשויות לעשות בו בעתיד שימוש נרחב, שלא ישרת בהכרח את האינטרסים של האזרחים. לפי נהון, שימוש שכזה יכול לבוא לידי ביטוי בהפגנה. "המשטרה או כל גוף שירצה יוכל לזהות קבוצת מפגינים מרחוק בלי לקבל את הסכמתם לכך, בעזרת תווי הפנים", היא מסבירה. לדבריה, היחסים בין שלטון לאזרח בדמוקרטיה הם עדינים, ואין לדעת מה יהיו השימושים של המאגר בעתיד. "אף אחד לא מתחייב שהשימושים במאגר יישארו כפי שהם מוצגים כיום", היא אומרת, "אתה לא יכול להחליף את תווי הפנים שלך ואת טביעות האצבעות שלך — זה ההבדל ממאגרים אחרים".

לטענת המתנגדים, לא רק שהפיילוט לא הוכיח את נחיצות המאגר, אלא להיפך. מטרתו העיקרית של המאגר היא למנוע אפשרות שאדם אחד ינפיק לעצמו תעודות בכמה זהויות, ומתנגדים מבהירים כי בשום שלב לא הציגה המדינה נתונים על היקף התופעה. לטענתם, זו תופעה זניחה ועל מנת לפתור אותה אין הצדקה בהשקעת משאבים רבים, פגיעה בפרטיות וסיכון של מידע רגיש. עוד טוענים המתנגדים כי הפיילוט לא בדק כראוי את החלופות למאגר. גם מבקר המדינה מצא שורה של ליקויים בפיילוט, ובהם נטילת טביעות אצבע מ–430 אלף תושבים באמצעות סורקים באיכות ירודה, שהוחלפו בהמשך. 

נתון נוסף המשרת את המתנגדים הוא שיעור ההצטרפות למאגר. הם מציינים שרק כ–30% מהישראלים שהנפיקו תעודות זהות או דרכונים חדשים מאז החל הפיילוט בחרו בתעודות חכמות והצטרפו למאגר הביומטרי. זאת, אף שהתעודות החכמות ניתנו בחינם והנפקת תעודה רגילה היא בתשלום. לדבריהם, הנתונים מצביעים על חוסר האמון של הציבור במאגר. מנגד, במשרד הפנים אומרים כי הנתונים דווקא מעודדים, שכן יותר ממיליון ישראלים בחרו להצטרף למאגר בתקופת ניסיון, מבלי שהיו חייבים לעשות זאת וחרף הקמפיין התקיף נגד הפיילוט הביומטרי. 

סיום צורם לפיילוט

החלטתו של דרעי לא לחייב מסירת טביעות אצבע למאגר תואמת את המלצות הוועדה המייעצת המפקחת על הפיילוט הביומטרי, בראשה עמד הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, רם ולצר. הוועדה קבעה כי יש צורך להקים מאגר, אך המליצה לכלול בו תמונות פנים בלבד. היא הזהירה כי לדליפת מידע מהמאגר, ובו טביעות אצבע, עלולות להיות השלכות כבדות משקל. "התממשותו של סיכון זה אינה טריוויאלית והיא מצריכה ביצוע שורה מורכבת של צעדים ויכולות מצדו של התוקף, אולם לא ניתן לבטל סיכון זה לחלוטין ולקבוע שאינו קיים", כתבה. 

ברשות לניהול המאגר הביומטרי דוחים בעקביות את הטענות. "שיעור המצטרפים הגבוה עלה על המשוער ואפשר לקיים בחינות מקיפות ומעמיקות כנדרש בחוק", נכתב בדו"ח המסכם את הפיילוט הביומטרי, שפרסמה הרשות בספטמבר. בהתייחס להיקף תופעת גניבת הזהויות ונחיצות המאגר, נכתב כי "נתוני מחקר שערכה המשטרה מצביעים על היקף רחב מאוד של ניסיונות להשיג תיעוד זיהוי לאומי תוך התחזות בלשכות רשות האוכלוסין. ממחקר זה ניתן להסיק כי ישנם עשרות אלפי עבריינים העושים שימוש בתיעוד מזויף למגוון עבירות ופשעים, ואף לפעילות טרור".

ברשות ציינו כי כל גופי הביטחון תומכים בהקמת מאגר, ובכירי הרשות טוענים כי ללא מאגר — אין הצדקה למעבר לתעודות חכמות. "המאגר הביומטרי הוא האמצעי אשר מהווה את לב לבו של הפרויקט כולו", נכתב בדו"ח המסכם של הרשות. "ביצוע אימות הזהות על ידי מערכות המאגר בטרם הנפקת התיעוד מאפשר לוודא שלכל אדם יהא תיעוד אחד בלבד בזהותו האמיתית". בדו"ח צוטטו חוקרי המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי, שציינו כי מעבר לתעודות חכמות בלבד, ללא מאגר, עשוי להחמיר את המצב הקיים בהיבטי הפשיעה תוך שימוש בזהויות בדויות. 

הדברים האלה לא שכנעו ארגוני זכויות אדם וחברי אופוזיציה. "החלטת שר הפנים אומללה והרת אסון", מסרה אתמול האגודה לזכויות האזרח. "הפיילוט הכושל שניהלה רשות האוכלוסין אינו תומך בקיומו של המאגר הביומטרי, והחלטת דרעי מנוגדת אפילו להמלצות הוועדה הציבורית שפיקחה על הפיילוט, והכריעה נגד הכוונה לחייב אזרחים לתת טביעת אצבע". באגודה הוסיפו כי תופעת הפריצות והדליפות ממאגרי המידע הוחמרה בשנים האחרונות, כמו שאירע למשל בבחירות האחרונות בארה"ב: "מדובר בפצצת זמן שתפגע באופן חמור בפרטיות תושבי המדינה ובביטחונם". 

ד"ר תהילה שוורץ־אלטושלר, ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומרת כי ההחלטה מעמידה מידע רגיש של ישראלים בסכנה. "מאגר ביומטרי הוא דבר רע", היא קובעת. "כל הניסיונות והמחקרים בארץ ובעולם כבר הוכיחו שהנתונים ממנו ידלפו, שהוא ייפרץ ושפקידים שיש להם גישה אליו עלולים לעשות בו שימוש לרעה". לטענתה, אין צורך בטביעות אצבעות בתוך המאגר, שכן "אין דרישה כזאת באף מדינה מערבית כחלק ממאגר של תעודות זהות, ואפילו בדרכון הביומטרי לא נעשה שימוש במאגר מרכזי".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) קראה אתמול לציבור לא להצטרף למאגר הביומטרי. "התקרבותו של המאגר הוא סכנה אמיתית לאזרחי המדינה ואני קוראת לכם — אל תתנו טביעת אצבע, אל תכנסו למאגר. נשגב מבינתי איך תהליך כל כך חסר אחריות ועקום מצליח להמשיך להתקדם ועוד לא קם שר פנים אחראי מספיק כדי לעצור אותו". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), ממובילי המאבק נגד המאגר הביומטרי מתחילתו, אמר כי בחלוף הזמן רק גברו הספקות והשאלות בעניינו. לדבריו, "היום ברורים יותר מבעבר הסיכונים הכרוכים בהקמת מאגר ביומטרי, וברור גם חוסר הנחיצות שלו". 

בינתיים, הפיילוט של הפעלת המאגר מסתיים בצלילים צורמים. זה חמישה חודשים שאין אפשרות מעשית להנפיק תעודות חכמות ולהצטרף למאגר הביומטרי. מתחילת יולי נוקטים עובדי רשות האוכלוסין עיצומים, והפונים ללשכות האוכלוסין ברחבי הארץ יכולים להוציא תעודות זהות ודרכונים רגילים בלבד. העובדים אומרים כי התיעוד הביומטרי העמיס מאוד על עבודתם ודורשים תוספת שכר. הם קיבלו מענקים חד־פעמיים כמה פעמים מאז החל הפיילוט, אך לקראת הפיכת ההצטרפות למאגר הביומטרי לחובה, הם עומדים על קבלת תוספת קבועה. משרד האוצר מסרב לפי שעה להיענות לדרישותיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות