רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההוראות לסאבלט שקיבל ש"י עגנון: אל תבלגן את הספרייה

לפני 50 שנים הפך עגנון לישראלי הראשון שזכה בפרס נובל. בארכיונו, השמור בספרייה הלאומית, נמצא מכתב משעשע בו הוא מתבקש לנהוג בזהירות בביתו של ידידו המפורסם, בו התארח ב-1949

תגובות

במלחמת העצמאות נאלץ ש"י עגנון, אחד מגדולי הסופרים העבריים, לעזוב את ביתו, שהיה קרוב מדי לאזור הלחימה בירושלים, ולעבור באופן זמני לבית חברו; חוקר הקבלה הנודע פרופסור גרשם שלום, ברחוב אברבנאל 28 בשכונת רחביה.

ש"י עגנון, ב-1966
לע"מ

שלום, ששהה באותו זמן בשנת שבתון בארה"ב, העמיד בחפץ לב את ביתו לרשות חברו, אך הותיר לו רשימת הנחיות, מהסוג שמקבלים היום דיירים שמתארחים בדירות Airbnb. בין היתר, ביקש ממנו לשמור על שלמותה של הספרייה שלו. המכתב המשעשע, ששמור בארכיון הספריה הלאומית, נשלף השבוע במלאת יובל להענקת פרס נובל לספרות לעגנון, מועד אשר יצוין בשבוע הבא בסדרת אירועים בספרייה הלאומית.

המכתב שהשאיר שלום לעגנון נפתח, כמצופה, בברכות חמות בסגנונו הייחודי. "באך לגור בדירתנו - לשלום ויהי רצון שתשבע נחת מהישיבה בה", כתב לו הפרופסור. "תכתוב סיפורים וספרים, ספר סופר וסיפור - כולם שייכים לשורש נשמתך, ובעיקר ידוע מה שאמר הבעש"ט שכל כלי הבית, דירתו וסביבתו של אדם מלאים מניצוצות נפשו ומחכים להעלאתם ונראה ברור מכיון שאתה נכנס שיש כאן הרבה מניצוצותיך שעליך לטפל בתיקונם וזהו סוד נסיעותיו של אדם כנודע", המשיך.

ואולם אחרי הברכות הגיע החלק של הבקשות. הראשונה שבהן: "אך בקשתי שטוחה לפניך שלא תוציא את כל החיות מן הכלים כדי שלא אחזור ואמצא אותם מתים מחוסר חיות חלילה", כתב שלום.

גרשם שלום
הספרייה הלאומית

המילה חִיות (בחיריק מתחת לח') לקוחה מעולם הקבלה. "היא מתייחסת לחששו של שלום שאחרי הניצוצות שעגנון יעלה, הוא יהרוג אותם, ולא יהיה בהם חיות", מסביר ד"ר צבי לשם מספריית שלום.

הבקשה השנייה ברשימה אך הראשונה בחשיבותה, כנראה, היתה לשמור על שלמותה של הספרייה של שלום, שהכילה כ-25 אלף ספרים, ושמורה היום אף היא בספרייה הלאומית. שלום ביקש מעגנון לא להשאיל את ספריו וגם לא לערבב בין ספריו שלו ובין אלה של עגנון.

"מעלה כפולה ומכופלת לישיבתך כאן: לא רק שאתה תיהנה מן הספרים אלא שאני לא אפריע לך באיזו תנועה עצבנית. חזקה על תלמיד חכם שכמוך שידע להפיק תועלת ממה שבא לידו. ואין לי אלא לבקשך בקשה גדולה ומפורשת שלא תשאיל ספר מספרי החוצה, לשום אדם וללא יוצא מן הכלל, אם חברי וידידי הידועים לך רוצים לעיין בספר בחדר עצמו ואין לך נגד זה ולא כלום - תבוא עליהם (ועליך) ברכה, אך מכאן לא יעבור", כתב שלום.

שלום אף פינה לעגנון מקום מיוחד בספרייה כדי שיוכל להביא לשם את ספריו שלו. "פניתי לך את פינת האפיקורסות השבתאית למען ספריך אתה (אם יש לך כאלה) ואם תעמיד אותם במדפים הללו אין סכנה שיתערבו הרשויות והתחומים", הסביר. את המכתב חתם שלום במלים "אקווה שנתראה בשלום, ובינתיים רוב הברכה והידידות לך ולביתך, ממני אוהבך גרשם שלום".

עגנון המשיך בעבודתו הספרותית גם ממשכנו החדש, שבו שהה במשך רוב שנת 1949. בזמן שהותו שם הוא כתב סיפור בשם "עידו ועינם", המתאר סופר שעובר לגור בבית מכריו כדי להשגיח עליו בעודם בחו"ל.

ב-10 בדצמבר 1966 הוא קיבל את פרס נובל לספרות, אותו חלק – באופן נדיר – עם זוכה נוספת – המשוררת היהודיה נלי זק"ש. עגנון היה לישראלי הראשון שקיבל את פרס נובל. ציטוט מנאומו בטקס קבלת הפרס הופיע על שטר של 50 שקלים, המעוטר בצילומו, לפני שהוחלף השטר בדמותו של טשרניחובסקי, לפני שנתיים.

ביום שלישי בשבוע הבא מהשעה 17:00 תקיים הספרייה הלאומית סדרת אירועים פתוחים לציבור לכבוד עגנון, במלאת 50 לקבלת הנובל. בין היתר, יוצגו לקהל הרחב גם מבחר פריטים נדירים מהארכיון שלו. אירועים נוספים לציון היובל ייערכו בין ה-9 ל-15 בדצמבר גם במרכז צימבליסטה של אוניברסיטת תל אביב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות