רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המל"ג על שילוב חרדים בקריה האקדמית אונו: המרצות נפגעות, הלמידה לקויה

דו"ח של המועצה להשכלה גבוהה מצא כי בתוכנית לשילוב חרדים בקריה האקדמית אונו נאסר על נשים ללמד גברים, אין מספיק שעות אנגלית ואוריינות וקורסי הסמינר לא מוסדרים

תגובות
סטודנטים בקמפוס החרדי של הקריה האקדמית אונו, 2008
אלכס ליבק

ועדת הערכה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מצאה ליקויים רבים בתוכנית הלימודים לחרדים במשפטים בקריה האקדמית אונו, בהם היעדר קורסי בחירה לתלמידים, היעדר קורסי סמינרים מסודרים, איסור על מרצות ללמד גברים ועוד.

ועדת ההערכה מונתה בתקופת סגנית יו"ר מל"ג הקודמת, פרופ' חגית מסר ירון, עוד במאי 2015. היא הגישה את הדו"ח הכתוב באותה שנה, ורק באחרונה הוא התפרסם באתר המועצה. בוועדה היו חברים פרופ׳ אריה אדרעי מאוניברסיטת תל אביב שהיה יו"ר הוועדה, פרופ' ברק מדינה מהאוניברסיטה העברית ופרופ' רות קנאי מבר אילן לשעבר ומהמרכז האקדמי כרמל. בנובמבר 2016 התקבלה החלטת מל"ג לאמץ את מרבית ההמלצות.

הקריה האקדמית היתה הראשונה להפעיל תוכניות לימודים ייחודיות לחרדים במשפטים — תחילה בקמפוס אור יהודה בשנת 2000 וכעבור עשור גם בירושלים, ואליה הצטרפו מוסדות נוספים. לפי הנתונים שנמסרו לוועדה, בקמפוס החרדי לומדים לתואר בוגר במשפטים כ-300 תלמידים בממוצע בכל מחזור.

בפתח הדו"ח נכתבה הערה יוצאת דופן על חוסר שיתוף הפעולה שזכתה לו הוועדה מצד הקריה האקדמית. היא ציינה במיוחד את "הדברים הקשים שהטיח בוועדה רקטור הקריה האקדמית" — פרופ' דודי שוורץ, שמיועד לכהן במל"ג החדשה שתמונה במארס כנציג המכללות הלא מתוקצבות. פרופ' שוורץ סירב להגיב לפניית "הארץ" בעניין.

הוועדה מצאה כי הסטודנטים לומדים בעיקר בכיתות גדולות "שלא מאפשרות דגשים של כתיבה או התייחסות פרטנית לתלמידים ברמות שונות". הוועדה התייחסה גם למספר השעות הקטן המוקדש להכנה בשפה האנגלית והאוריינות, עבור מי שלא למדו בתיכון ממלכתי רגיל וניגשו לבחינות הבגרות, והמליצה להוסיף שעות הוראה "לכל התלמידים המתקבלים ללימודים על סמך המכינה הקצרה (המיועדת לבני 30 ומעלה)". זאת באופן שלא יבוא על חשבון נקודות הזכות, אלא בנוסף להן, קבעה הוועדה. 

הוועדה העירה עוד כי למרות בקשותיה החוזרות, היא לא קיבלה פירוט של מערכת השעות ולכן "לא הצליחה לברר אם הלימודים מתקיימים באופן סדיר שלוש פעמים בשבוע, כפי שדורשת החלטת המל"ג... הרושם שקיבלנו הוא שבדרך כלל הלימודים מתקיימים רק פעמיים בשבוע". עוד העירה הוועדה על קיצור אורך הסמסטר מ-13 שבועות ל-10 בלבד. הדו"ח מצביע גם על היעדר כמעט מוחלט של קורסי בחירה לסטודנטים. 

עיקרי דו"ח המל"ג: 
היחס למרצות: אין רשאיות ללמד גברים והעסקתן במכללה עלולה להיות מושפעת מכך
אנגלית ואוריינות: שעות הלימוד לא מספיקות למי שלא למדו בתיכון רגיל ולא ניגשו לבחינות הבגרות
קורס הסמינר: אין קורס מסודר והתלמידים מגיעים למפגש אישי, עם מנחה אחד ל-150 תלמידים
נוכחות בשיעורים: אין חובת נוכחות ונראה כי הדבר מרחיב את הפערים בתוך הכיתות
מערכת השעות: הלימודים מתקיימים פעמיים בשבוע במקום שלוש, כפי שדורשת המל"ג
עומס בכיתות: גודל הכיתות מקשה על מתן יחס פרטני ברמות שונות של מיומנות

בדו"ח מתברר עוד כי הסמינרים ניתנים במתכונת שונה מזו המקובלת במוסדות להשכלה גבוהה. במסגרת "מחקר עצמאי" התלמיד בוחר תחום ומרצה מכוון אותו בכמה מפגשים אישיים. זאת עבור קרדיט זהה לזה שמקבלים סטודנטים במוסדות אחרים, הנדרשים להגיע פעם בשבוע לקורס סמינר. חמישה חברי סגל בלבד מופקדים על הנחיית עשרות תלמידים כל אחד, הכותבים את הסמינר הראשון שלהם. משום שמדובר בסטודנטים שאין להם ניסיון רב בכתיבה אקדמית, סברה הוועדה כי מדובר במתכונת בעייתית.

עוד נכתב בדו"ח כי "בפגישה עם סטודנטים ועם בוגרים, הוועדה שמעה על כך שיש פערים מאוד גדולים בתוך הכיתה... עובדה זו היא כנראה תוצאה של דרישות קבלה נמוכות". לדברי סטודנטים, נכתב בדו"ח, בשנה השלישית אחוז הנוכחות בשיעורים מגיע ל–20% ו"נציגי המוסד מסרו כי אין מדיניות המחייבת אכיפת חובת נוכחות בשיעורים".

הוועדה התייחסה גם לבעייתיות הנובעת מהפרדה בין נשים לגברים בלימודים, המאפיינת גם תוכניות לימודים אחרות לחרדים. הדו"ח מביע דאגה מכך שנאסר על מרצות ללמד גברים, כיוון שקיים חשש "שהמערכת תעדיף לקלוט גברים משום שאלו לא מוגבלים בכיתות אותם הם יכולים ללמד. דיקן הפקולטה טען בפנינו שעובדה זו לא מובילה בשום אופן לאפליה של נשים המועמדות לקליטה". לדברי הוועדה, העובדה שנשים אינן מלמדות גברים היא החמצה של אפשרות למפגש בין־תרבותי. הם כתבו כי "יש מקום לבחון אפשרות שבשיעורים מסוימים ישתתפו נשים כמורות אורחות; יש להזמין אורחים ואורחות מתחומי העשייה השונים, למשל שופטים ושופטות, עורכי ועורכות דין, למפגשים מיוחדים; יש לפעול להזמין אורחים לא־יהודים לשיעורים מיוחדים; וצעדים נוספים מסוג זה".

מהקריה האקדמית אונו נמסר כי "אנו גאים להיות המוסד האקדמי בעל הקמפוס החרדי הגדול ביותר בישראל והמוסד האקדמי הראשון שפתח את שעריו בפני האוכלוסיה החרדית, באמצעותו השתלבו למעלה מ-3,500 בוגרים בשוק העבודה בהצלחה גדולה. בעקבות הצלחת התכניות החרדיות באונו, אנו מהווים מודל עבור המל"ג ובכלל זה מוסדות להשכלה גבוהה אחרים אשר לומדים ומיישמים. בקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו אנו מנגישים עבור הסטודנטים והסטודנטיות את הלימודים הגבוהים, בתנאים המכבדים את אורחות חייהם ומסורתם שכן ללא קיומם של לימודים בהפרדה, האוכלוסיה החרדית תדיר רגליה מהאקדמיה. חילוקי דעות מקצועיים והחלפת עמדות הם נשמת אפה של האקדמיה באשר היא. הקריה האקדמית אונו עובדת באופן תדיר ושוטף עם המל"ג ומיישמת את הנחיותיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות