בדרך לאופוזיציה

היחימוביצ'ים החדשים של שלי והעבודה

הרשימה החדשה והססגונית בעבודה נראית טוב אך הסיכוי לשלום בית או הצטרפות לממשלה שואף לאפס. וגם: עצה לחברה החדשה מרב מיכאלי

כששלי יחימוביץ' תכנס את ישיבת הסיעה הראשונה שלה, בתחילת השבוע הבא, היא תראה מולה המון שלי יחימוביצ'ים קטנים: ח"כים חדשים, צעירים, עצמאיים, רדיקליים, דעתניים ומרדניים. יחימוביץ' לא תאהב את מה שתראה. מי כמוה יודעת שיהיה לה קשה איתם כפי שלקודמה בראשות המפלגה היה קשה עד בלתי אפשרי איתה.

רשימת העבודה שנולדה אור ליום שישי נראית טוב: שילוב בריא של ותיקים וחדשים, מנוסים וטירונים, נשים וגברים, שמאלנים ומתונים, יהודים וערבים, אנשי חוק וביטחון ומנהיגי מחאה, סלבריטאים ואנשי עבודה, עיתונאים וכל היתר.

בחירות 2013: לכל הסקרים, הפרשנויות והמאמרים

כפי שחוזקה של השרשרת נקבע על פי החוליה החלשה שבה, כך דימוייה וצבעה של הרשימה נקבעים על פי הדמויות המוכרות והססגוניות שבה. והדימוי של רשימת העבודה החדשה הוא בהחלט יותר "שמאלני" משל הנוכחית. מרב מיכאלי וסתיו שפיר בעשירייה הראשונה מאפילות על טיפוסים מתונים יותר כאיציק שמולי, אראל מרגלית או משה מזרחי. האירוניה היא שמיכאלי ושפיר קיבלו פחות קולות בהרבה משמולי - שני האחרונים הם מהמנהיגים הבולטים של המחאה שהצמיח קיץ 2011 - אבל הן הוקפצו כמה מקומות במעלה הרשימה אל המשבצות ששוריינו לנשים.

המסקנה הראשונה מהרכב רשימת העבודה היא ששלום בית לא יהיה שם. אף פעם לא היה, בעצם. הנבחרים טרם הספיקו לעלות על הבמה בבית-ברל, ועמיר פרץ כבר יצא בהכרזת מלחמה והניח אולטימטום לפתחה של יושבת הראש: שתניף את הדגל המדיני לאלתר, "בצורה הברורה ביותר", כפי שהוא נוהג לומר, ושתתחייב לא להצטרף בשום תנאי לממשלת ביברמן.

המסר המובלע בדברי פרץ היה שאם יחימוביץ' תסרב להיכנע לתביעותיו הוא ירגיש חופשי לשרוף את המועדון. מומלץ לפרץ להירגע: הוא אמנם הצליח להכניס כמה מבני בריתו לרשימה, אבל זה לא אומר שהם יאמרו הן לכל גחמה שלו ויתיישרו על פי סדר היום הפוליטי הפרטי שלו.

קריאת הקרב של פרץ היא חלק מהקוד הגנטי של סיעת העבודה בשני העשורים האחרונים לפחות. מנהיג נבחר ועוד בטרם הספיק להוציא את שנתו הראשונה, חבריו כבר מערימים מולו מכשולים ומשוכות לרוב. עשו את זה לפרץ, עשו את זה לקודמיו של פרץ, וכעת הוא עושה את זה ליחימוביץ'.

מסקנה שנייה: הסיכויים שמפלגת העבודה בראשות יחימוביץ' תצטרף לממשלה הבאה היו קלושים ביותר לפני הפריימריז, והפכו להיות שואפים לאפס, לאחריהם. הסיעה החדשה היא ברובה הגורף, אופוזיציונית. זו בדיוק תמונת המראה של סיעתו של יאיר לפיד שהיא קואליציונית. היום אפשר להכריז במידה רבה של ודאות, כי יחימוביץ' היא ראשת האופוזיציה הבאה.

רשימת העבודה היא שמאל חברתי. רשימת לפיד יכולה להיקרא שמאל אזרחי. ורשימת לבני לכשתורכב תהיה, מן הסתם, שמאל מדיני, בוודאי ובוודאי עם לבני ועמרם מצנע כמספרי 1 ו-2. יחימוביץ' תנסה לשמור ככל יכולתה, על הקו החברתי-כלכלי, אולם רבים מחבריה ידחפו אותה למגרש המדיני. לא תהיה לה ברירה, היא תאלץ להתיישר, השאלה היא עד כמה.

סתיו שפיר, היום. ג'ינג'ית וזה אומר הכולדניאל בר און

וכמה הערות לגבי כמה נבחרים: בוז'י הרצוג נבחר בפעם השלישית, כמספר 1 בפריימריז, וכמשנה ליו"ר. זהו הישג יפה. זוהי ברכה, אבל גם קללה. העם התרגל לראות אותו כשני למלך.  

פואד בן אליעזר הפתיע כשנבחר במקום גבוה. הוא חשש מבשורות רעות הרבה יותר. כל מטרתו היא להיבחר לנשיא המדינה בקיץ 2014. זו הסיבה היחידה שבגללה הוא התמודד גם הפעם. בהעדרה המסתמן של דליה איציק מהכנסת הבאה, ההתמודדות העיקרית על התפקיד הרם והנישא שיפנה שמעון פרס, תהיה בין בן אליעזר לרובי ריבלין מהליכוד.

נחמן שי עשה זאת שוב: ערב בחירות 2009 הוא שקל לרוץ בליכוד. אחר כך בחר בקדימה, ונבחר. כעת הוא חלק מרשימת העבודה. בין לבין הוא פלרטט שוב עם הליכוד. מה שיפה אצלו זה שבכל מפלגה שבה הוא נמצא, הוא נראה חלק אינטגראלי ממנה. סוג של זליג.

מרב מיכאלי וסתיו שפיר הן הילדות השובבות של הרשימה. שפיר היא ג'ינג'ית וזה אומר הכול. למיכאלי יש ברקורד אפיזודות מביכות ביותר: אכילה בידיים, ישיבה על שולחנו של ראש ממשלה, וחשיפת חזייה בטלוויזיה. מדבר אחד היא בטוח תצטרך להיגמל במהרה: מהנוהג המטופש והילדותי, לדבר בשפת נקבה. אם היא תבחר לנאום כך במליאה ובוועדותיה, היא תהפוך מהר מאוד לבדיחה של הכנסת ה-19.

בדרך לאופוזיציה, או להפתיע בבחירות? מה דעתכן על הרשימה?


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות