רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק על קנ ולו

המפלגות החדשות נלחמות על האותיות

בגשם ובקור הירושלמי נלחמו נציגי "הפיראטים", "עוצמה לישראל" ושאר המפלגות החדשות בקרב על האותיות שיזכו לכתוב על הפתקים בבחירות

תגובות

בעשר בלילה אמש, בגשם ירושלמי שוצף, המתינו נציגי המפלגות החדשות מחוץ לשער הכניסה לכנסת כדי לקבל אותיות. חלק מהממתינים היו קשישים, אחד הלך עם קביים, רבים התעטשו מצינון. היו כאלה שהמתינו יותר מיממה בחוץ כדי לקבל אות טובה. המאבטחים ואנשי הסאונד התבדחו על חשבון אנשי המפלגות הקטנות, וגם נציג הכנסת שאתו תיאמתי את בואי כינה אותם "תמהונים".

לתקשורת זה אייטם בחירות משעשע עם מפלגות הזויות. חלקן באמת היו כאלה. אבל מה ההבדל בינן לבין הפסיכים מהרשימות הגדולות? שהם הספיקו לגרום פחות נזק? מדוע אינם זכאים לכבוד בסיסי של מדינה דמוקרטית לאזרח, אם לא למתמודד לכנסת - לפחות לעמוד במקום מחומם ולא חשוף לגשם? למזלי, כעיתונאי, הייתי בחלק הפנימי המחומם של השער על שם דוד פלומבו, כשאנשי הרשימות בחוץ מתחננים להיכנס ופעיל הימין איתמר בן גביר ("עוצמה יהודית") משפשף ידיו כדי להתחמם  ומקטר "קר לנו". "הוא לא הביא סודנים?", התבדח המאבטח לידי.

לתקשורת התייחסו בסדר, מלבד קצין אחד שנאחז טירוף על כך שלא יגעו בחבל שמתח – והעניק מסדרון צר לאנשי המפלגות החדשות. "תקשורת מאחורי החִבלון", הוא צעק. "הורסים לי את החבלון".

בחוץ, אפשר היה לראות קואליציות משונות: פעיל דעם היהודית-ערבית עם מעיל שעליו כתוב אנרכו-סינדיקליזם פטפט עם בן גביר הכהניסט. "מה חטאנו?", צחק מאבטח אחר מול ערמת האדם הרטובה והצעקנית בחוץ. "תסתדרו על פי רשימה בצורה מסודרת", דרש קצין אבטחה מ-30 האנשים שבאו, נציגי כתריסר מפלגות, כאילו היו ילדים הממתינים לשוקו ולחמנייה: "לא יותר מנציג אחד ייכנס מכל מפלגה".

איתמר בן גביר מ"עוצמה לישראל", אתמול בכנסת
אוליבייה פיטוסי

גבר חרדי הדור בעניבת זהב דרש לדבר עם קצין הכנסת, אבל הדלת ננעלה עליו. "זו פשוט שערורייה. אפשר היה להיכנס ולשבת בפנים בשקט. זו חוצפה שאין כדוגמתה. או טמטום או רשעות", אמר לי פעיל מזוקן של מפלגת "צדק חברתי". "למה צריך להתנכל לרשימות הקטנות? למה צריך לחכות כמה ימים לתור?", תהה נציג דעם.

הדלת נפתחה. דעם היו הראשונים להגיע ולכן נכנסו ראשונים. 'עוצמה לישראל', השניים ברשימה, עשו בעיות. בן גביר התעקש להיכנס עם ידידו ברוך מרזל. "תן לו להיות אתי", התחנן בן גביר כנער בטיול שנתי. המאבטחים ניסו להפריד, כי הוחלט שרק אחד ייכנס, אבל הם החזיקו ידיים, סירבו להיפרד והביסו את התכנון המוקדם. זאת אולי לטובה, כי כך האנשים לא נתקעו בחוץ.

מול המצלמות, מרזל ובן גביר, אנשי עוצמה יהודית, תוקפים את אנשי דעם, "איך אתם, יהודים, מייצגים מפלגה של מחבלים?". "כבר עכשיו התאפשר לנו בתור להשקיף על המחבלים מדעם", סקר בן גביר את שדה הקרב. שאלתי אם הבחין שה"מחבלים" עשו פעילות חבלנית מיוחדת. "לא משהו מיוחד. הנוכחות שלנו הרתיעה את המחבלים כבר בשלב הזה", התגאה. אחר כך הוא שואל את כתבת גל"צ: "הקלטת את הקטע עם המחבלים?".

מפלגה נוספת היא 'אחים אנחנו', שהגיעה בנציגות ראש התנועה, נהג האוטובוס לשעבר דוד אבבה, ופעיל דתי בשם נסים שלא הסכים לתת את שם משפחתו. "אנחנו מפלגה עם שלושה קהלים:  נכים, הודים ואתיופים. בעצם גם צרפתים", מסביר לי נסים, וכותב את שמי על גזיר עיתון. "אנחנו המפלגה החברתית היחידה ורוב העם רוצה את זה. נהיה הפתעת הבחירות. יש מאתיים ארבעים אלף נכים והרבה הודים. אין נציג לנכים מלבד ניצן הורוביץ", הוא אומר. אני מתקן אותו שמדובר באילן גילאון, והוא אומר: "אני מעריך לא בהגזמה שנקבל בין חמישה לעשרה מנדטים. בינתיים לא אגיד יותר. אנחנו שמים דגש על הצעירים". כשאני משוחח עם דוד אבבה, עולה מאתיופיה שנטש את הליכוד ("הוא איבד את הצפון שלו"), נסים מגיע ומברר: "תגיד, מה עם איכות סביבה? אנחנו בעד?". כשהוא מקבל אישור, הוא מבקש ממני: "תכניס גם איכות סביבה".

בין  המועמדים מסתתרים גם אנשים רציניים ומסורים. את דעם אני מכיר דרך הכתבות שלי על המוות ההמוני של עובדי הבניין או ניצול פועלות החקלאות, שבהם איגוד העובדים "מען", הקשור למפלגה, עושה עבודת קודש. פעילי דעם הגיעו למקום ראשונים, בלילה שלפני, וישנו בקור המקפיא באוהלים. "בגלל שהגענו ראשונים, הכנו את הרשימה. כל מי שהגיע נרשם אצלנו", אומר גיא אלוני. "זו פעם ראשונה שהגענו ראשונים. השומרים היו נחמדים, אבל הביורוקרטיה כאן קשה והיינו חייבים לישון בחוץ". הוא מספר שראו דורבנים ושמעו תנים. "עוצמה יהודית ישבו לידנו. הבאתי שמיכה לפעיל שלהם שהיה לו קר", הוא מספר. הסיבה שדעם באו כל כך מוקדם היא כדי להשיג את האות ק', קיצור של קול המצפון, שאתה רצו גם בפעם שעברה.

בין הנרשמים, היה גם אוהד שם טוב, ממייסדי עלה ירוק, שרץ בבחירות הקודמות עם ניצולי השואה, והפעם ייסד את מפלגת הפיראטים. זהו קונספט מצליח באירופה. בארץ מתמודדת עוד מפלגת פיראטים, שתתאחד כנראה עם התנועה הירוקה. לפני כמה חודשים, פגש אותי שם-טוב באחת בלילה בפאב ירושלמי והציע לי להיות בעשירייה הפותחת של המפלגה. אני תוהה אם ידידי, רפרם חדד, האמן-טבח שנשבה בלוב, במקום גבוה ברשימה. "אני חושב שהוא רביעי או חמישי", הוא עונה. "זו פעם שלישית לפחות שאני רץ, אבל את כל התקופה עם עלה ירוק אני לא כל כך זוכר". אני שואל אם הוא רץ סדרתי והוא מודה מיד "כן. הפיראטים תעבור במעט את אחוז החסימה, אבל תעבור. אולי חמישה מנדטים", הוא חוזה. אני שואל איזה תיק יבקשו בממשלה. "ניקח את שר האוצר, זה מה שמחפשים פיראטים, לא?". אני מציע בהומור שיפנה למיכאל איתן, השר הטכנולוגי שלא ייכנס לכנסת הבאה. שם טוב מתלהב מהרעיון ומבקש שאשיג לו את הטלפון. אני מסרב, כי כבר עשר וחצי בלילה. "זה הסיכוי שלו, אם נתקשר. הוא יפספס", הוא אומר לי ומזמין אותי לקפוץ לפגישת המפלגה ולעשן איזו שאכטה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות