06:53
בית המשפט העליון החליט הבוקר (ראשון) שלא לאשר את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותה של חברת הכנסת חנין זועבי (בל"ד) לכנסת ה-19 - ובכך אפשר לה להתמודד בבחירות לכנסת. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל תשעת חברי הרכב השופטים המורחב שדן בסוגיה. השופטים כתבו כי לאור העובדה שעל פי החוק, עליהם להחליט היום, הם מפרסמים את ההחלטה ללא נימוקים, ואלו יימסרו במועד מאוחר יותר.
ח"כ זועבי בירכה על ההחלטה ואמרה כי היא מוכיחה כי "הניסיונות להביא לפסילתי היו רדיפה פוליטית ואישית נגדי, נגד מפלגתי ונגד הציבור הערבי כולו". מנכ"ל מרכז עדאלה, עו"ד חסן ג'בארין, שייצג את ח"כ זועבי בהליך, מסר כי סירוב העליון לאשר את כל בקשות הפסילה ב-15 השנים האחרונות, "מראה כי הפסילות מכוונות ליצירת דה-לגיטימציה לנבחרי הציבור הערבי". מנגד פרסמו הודעות גינוי זועמות מפלגות רבות מהימין, ואף מפלגות מרכז כגון קדימה. רשימת הליכוד-ישראל ביתנו קראה לשנות את החוק עקב פסיקת העליון, וחבר הרשימה, חבר הכנסת יריב לוין, פרסם הודעה חריפה בה כתב כי "מסתבר כי עד שלא תתפוצץ ח"כ זועבי בין כתלי הכנסת לא ישכילו שופטי העליון להבין כי אין מקומה שם".
ועדת הבחירות המרכזית החליטה לפני כשבועיים לפסול את מועמדותה של זועבי בטענה כי היא מזדהה עם ארגוני טרור. החלטת הוועדה התקבלה למרות שהיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הודיע כי הוא מתנגד לבקשות הפסילה. בית המשפט העליון נדרש לאשר את ההחלטה, ודיון ראשון בנושא התקיים ביום חמישי האחרון, בסופו התפתח עימות מילולי ופיזי בין זועבי לאנשי ימין, עד שמשמר בתי המשפט התערב ונאלץ להבריח את זועבי דרך אולם אחר. היום פרסמו השופטים את החלטתם.
בתגובה להחלטה אמרה זועבי כי "לאורך כל הדרך הייתי משוכנעת בצדקת דרכי והיה לי ברור כי אין בסיס משפטי כלשהו לפסילתי", וציינה כי הפסיקה "מוכיחה שוב כי ועדת הבחירות היא גוף פוליטי המשתמש לרעה בסמכויות שניתנו לו". היא הוסיפה עם זאת כי "אין בהחלטה זו בכדי למחוק את האיומים, הדה-לגיטימציה, והאלימות הפיזית והמילולית שחוויתי בכנסת ומחוצה לה ב-3 השנים האחרונות".
פרקליטה, עו"ד ג'בארין, הוסיף כי "נעשה פה ניסיון לפסול אותה כאדם, וכל זאת רק כי השתתפה במשט המרמרה - דבר שהיה צעד פוליטי לגיטימי מטעם חברת כנסת המוחה נגד הסגר .. האגף הימני בכנסת מנסה להציגה כטרוריסטית, וזאת למרות שמעולם לא הואשמה בשום פשע. לעומת זאת דווקא חברי כנסת מהימין הואשמו בפשעים ואף הגיעו לכלא, אך לא נעשה שום ניסיון למנוע מהם לכהן כחברי כנסת".
ברשימת הליכוד-ישראל ביתנו מסרו כי הם "מביעים צער" על ההחלטה וכי "לאור פרשנות העליון, ברור שהחוק הקיים חייב להשתנות ולקבוע חד-משמעית שכל הבעת תמיכה בטרור מונעת התמודדות לכנסת. הליכוד-ישראל ביתנו יפעלו מיידית בכנסת הבאה לתיקון החוק הקיים". חבר המפלגה, ח"כ אופיר אקוניס, שיזם את המהלך לפסילתה, מסר כי הוא מכבד את החלטת העליון, אך מצטער עליה מאוד וכי ימשיך לפעול בנושא. בתגובה אמר ח"כ דב חנין (חד"ש) כי "מדאיג שמפלגת השלטון לא בוחלת בפגיעה בדמוקרטיה כדי להרוויח עוד כמה מצביעים בימין".
הודעות גינוי נוספות נשלחו ממפלגות ימין ומרכז כאחד. חברי הכנסת אריה אלדד ומיכאל בן ארי מעוצמה לישראל מסרו כי "המסר שזועבי וחבריה מקבלים היום הוא שהם יכולים להמשיך לפגוע במדינה, להסית להמריד ולערוך עוד משטים - העליון ימשיך לפרוש עליהם חסות". חבר מפלגת קדימה, ח"כ יובל צלנר, מסר כי הוא מצר על ההחלטה באשר לזועבי, "שפעלה באופן אקטיבי ומתריס כנגד חיילי צה"ל וערכיה של מדינת ישראל".
גם במערכות בחירות קודמות פסלה הוועדה את מועמדותם של חברי כנסת ערבים, בהם אחמד טיבי ועזמי בשארה ב-2003, וכן של מפלגות רע"מ-תע"ל ובל"ד ב-2009, אלא שבג"ץ הפך את ההחלטות גם אז ואישר את ההתמודדויות. מתוך עשר החלטות שקיבלה ועדת הבחירות המרכזית לפסול מפלגות או מועמדים לאורך השנים, בג"ץ אישר רק שלוש מהן: רשימת הסוציאליסטים נפסלה ב-1964 ורשימות כך וכהנא חי נפסלו ב-1988 וב-1992.
האם צדק העליון כשאישר את התמודדותה של זועבי? או שמא עברה את הגבול? הוספת תגובה
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
