יריית הפתיחה ניתנה ב-18.10.2012. שלושה ימים לאחר הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקדמת הבחירות, נכנסו לזירה הסוקרים. ב-90 הימים האחרונים עסקו כותרות המהדורות והעיתונים בדבר אחד: מי עלה, מי ירד ובכמה. התמקדות וניתוח של כחמישים מהסקרים שהוזמנו על ידי גופי התקשורת השונים, מראה את השינויים בתוצאות הצפויות במסגרת טעות הדגימה, את האירועים שהמליכו מלכים ומפלגות, הצעדים שהפילו אותם בחזרה וההצהרות שהעלו והורידו את גרף המנדטים כמו היו מחוג של רעידות אדמה באזור מועד לפורענות.

15.10.2012 - הקדמת הבחירות

קצת יותר מחמישה חודשים חלפו מאירועי הלילה הדרמטי - שבו בוטלה הקדמת הבחירות וקדימה של שאול מופז נכנסה זמנית לקואליציה - ונתניהו הכריז: בחירות, הפעם באמת. בסקרים שנערכו בעשרת הימים הבאים קיבלו הליכוד וישראל ביתנו, עדיין בנפרד, תמונת מנדטים זהה לכנסת היוצאת: 42 בממוצע. אז, הבית היהודי והאיחוד הלאומי של טרום נפתלי בנט קיבלו קצת יותר משבעה מנדטים בממוצע - כמחצית ממספר המנדטים שנחזו לרשימה בסוף השבוע האחרון. נתון אחר שיכול להעלות היום תמיהות הוא ששת המנדטים שגרפה אז קדימה של שאול מופז, טרם התנועה שביצעה ציפי לבני למרכז הבמה הפוליטית. גם מפלגת העבודה יכולה להסתכל בכיסופים אל אותם ימים - בהם הסקרים נתנו לה 21 מנדטים. בפריימריז שנערכו בנובמבר עוד הציג מזכ"ל המפלגה את "25 חברי הכנסת הבאים". הרבה מים חלפו מאז בתעלת הביוב הפוליטית.

25.10.2012 - הליכוד ביתנו

כלל ידוע במערכת הפוליטית הישראלית הuא שאחד ועוד אחד שווה קצת פחות משתיים. נתניהו וליברמן חשבו אחרת, אך במקרה שלהם הסקרים מלמדים שאחד ועוד אחד שווה אחד וחצי, לכל היותר. בסקרים שנערכו טרם האיחוד נעו הליכוד וישראל ביתנו בין 42 ל-45 מנדטים. ימים ספורים לאחר ההצהרה על האיחוד (שממנה נזכור בעיקר את השימוש הבולט בשורשים ח.ז.ק ו-ע.צ.מ) קיבלה הרשימה המשותפת בסביבות ה-38-37 מנדטים בלבד- מה שלא הפריע לליברמן להצהיר כי הרשימה תקבל מעל 40 מנדטים. בהזדמנות אחרת הוא אף ניבא 45. באותם הימים הצטרף גם אריה דרעי לש"ס, מהלך שעלה לרשימה המאוחדת בכשלושה מנדטים בממוצע. ואיך האיחוד השפיע על יתר המפלגות? העבודה הרוויחה שני מנדטים וחצי בממוצע, לבית היהודי נוסף כמנדט והשחקניות החדשות שנכנסו לזירה - עם שלם של הרב חיים אמסלם ועוצמה לישראל של אריה אלדד ומיכאל בן ארי - התנדנדו על סף אחוז החסימה. יאיר לפיד נהנה מיציבות של כ-13 מנדטים.

6.11.2012 - הבית של בנט

ביום שלישי הראשון של חודש נובמבר, בו בחרו האמריקאים את ברק אובמה לכהונה שנייה בבית הלבן, התעסקה התקשורת הישראלית בעוד בחירות - צנועות יותר אך גם הן בעלות השפעה לא מבוטלת על הציבור הישראלי - הפריימריז לראשות הבית היהודי. בחירתו של נפתלי בנט, עוד טרם האיחוד הרשמי עם האיחוד הלאומי, הניבה למפלגתו כמנדט וחצי והציבה אותה על כמעט תשעה מנדטים. אך בעוד מפלגות אחרות, כמו העבודה והתנועה, המריאו בסקרים רק עם הצגת הרשימה, הנסיקה של בנט הגיעה רק בהמשך. אולי היתה זו הקמת התנועה של ציפי לבני באותו היום, אולי ההסלמה בדרום שהביאה למבצע עמוד ענן ואולי שילוב של יותר מגורם אחד.

14.11.2012 - מבצע עמוד ענן

בימיו הראשונים של המבצע ברצועת עזה לא פורסמו, באופן טבעי, סקרים. הראשון הגיע רק ב-22.11 - לאחר שנכנסה לתוקף הפסקת האש. הסקרים שנערכו מאז ועד סוף חודש נובמבר העידו על המשך ירידת כוחה של הליכוד ביתנו עד ל-36.5 מנדטים. לפרק זמן קצר גם עצמאות של שר הביטחון אהוד ברק עברה את אחוז החסימה (עד שהודיע על פרישתו). אך המנצחת הגדולה והמפתיעה של אותה תקופה - עם ובלי קשר למבצע - היתה עם שלם, של הרב חיים אמסלם, שקיבלה שלושה מנדטים בממוצע - הנתון הגבוה ביותר אליו הגיעה.

6.12.2012 - פרץ בתנועה

דקה לפני השעה 22:00, המועד האחרון להגשת הרשימות, נכנסו נציגי התנועה לאולם ועדת הבחירות המרכזית וחשפו את התבשיל הפוליטי שרקחו: עמיר פרץ, שרק שבוע קודם נבחר במקום השלישי בפריימריז העבודה, החליט להצטרף לרשימה של לבני. הסקרים שנערכו בימים הבאים שיקפו את דעת הקהל גם על הרשימות החדשות של הליכוד והעבודה. בעוד הליכוד ביתנו התייצבה על 37 מנדטים, החזית עברה בעיקר לגוש המרכז-שמאל. העבודה הידרדרה ל-17.5 מנדטים, לפיד קרס ל-8.5 והמרוויחה הגדולה היתה לבני שהגיעה לנתון שיא - כ-11 מנדטים. הנפגעת העיקרית מהקרבות בגוש היתה מרצ שירדה ל-3.5 מנדטים אחרי כמה שבועות בהם גירדה את הכיסא החמישי בכנסת. בימים ההם החל גם נפתלי בנט להגביר את הקצב ורשם כ-11 מנדטים, הודות ליצירת רשימה אחת עם האיחוד הלאומי והפנייה הנרגשת ל"כולם", כולל החילונים בתל אביב.

20.12-27.12 - בנט מסרב, ליברמן מואשם

"ירי בתוך הנגמ"ש", תיאר בנט את האירועים שהסיתו את האש מגוש המרכז-שמאל למחוזות הימין. אחרי ריאיון של יו"ר הבית היהודי לנסים משעל, בו הצהיר שיבקש להימנע מפינוי יישובים, כוון הקמפיין של הליכוד לנקודה הרגישה של מצביעי בנט: צבא, נאמנות, דגל. ואולם, הקמפיין השלילי בשיתוף ההתנצלות של בנט חזרו כבומרנג לעבר הליכוד ביתנו, וחיזקו דווקא את הבית היהודי. רשימתם של נתניהו וליברמן ירדה לראשונה לממוצע של 35 מנדטים ועם החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד שר החוץ בפרשת השגריר, ירד ממוצע זה אף ל-34. והגרף עוד נטוי. הבית היהודי חצתה לראשונה את קו 14 המנדטים וסקר אחד אף נתן לבנט 18 מנדטים (בנט הגיב בצניעות ואמר שהוא לא צופה למפלגתו יותר מ-15). גוש המרכז-שמאל לא ניצל זאת והמשיך להתחרות על אותם 38-36 מנדטים.

8.1.2013 - עולים על המרקע

בימים שאחרי תחילת תשדירי התעמולה וזמן המסך הבלתי נגמר שקיבל הליכוד ביתנו, הגיע נתניהו לשפל. כך, ביום שישי האחרון, שני הסקרים של "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" הציבו אותו על 32 מנדטים. ממוצע הסקרים של עשרת הימים האחרונים נותנים לו קצת יותר מ-34, אך זה לא נתון שארתור פינקלשטיין יוכל להתגאות בו. עוד מפלגות שמגיעות לזמן המכריע בשפל הן העבודה עם 16.5 מנדטים, ש"ס עם כמעט 11, התנועה עם 7 בלבד ועם שלם שמתקשה לעבור את אחוז החסימה. המנצחות של הימים האחרונים לפני הקלפי הן הבית היהודי עם ממוצע של 13.5 וקדימה עם 2.5 בלבד. דווקא מרצ, שבשלבים מסוימים של הקמפיין ראתה עצמה נותרת עם שלושת המנדטים שבהם זכתה ב-2009, מכפילה, על פי הסקרים האחרונים, את כוחה.