אפשר להניח שביומיים הקרובים, הטלפון בביתה של טל שחר, בת 35, מכפר סבא, לא יפסיק לצלצל. טל עדיין לא החליטה למי תצביע, וההתלבטות שלה מפרנסת בימים אלה את היועצים האסטרטגיים של המפלגות השונות. "ברור לי שאני רוצה להצביע", אמרה אתמול. "מגיל צעיר חונכתי לערכים שזאת זכותי וחובתי האזרחית. אבל אני לא מוצאת מפלגה שאני מאמינה שבאמת תייצר את השינוי שאני מייחלת לו. יש לי שתיים-שלוש אפשרויות, אבל אני רואה איך שיחות שלי עם אנשים משפיעות עליי לכאן או לכאן, כי לאף אחת מהמפלגות אין משקל משמעותי מבחינתי". היא צפתה גם בסרטונים של המפלגות השונות וקראה את עיקרי המצע של כמה מהן, אך הוסיפה: "יש לי תחושה שיש פער בין הסיסמאות לבין העשיה בפועל".

שחר לא לבד. מאות אלפי מצביעים פוטנציאליים מתלבטים עדיין באיזו מפלגה לתמוך ואם בכלל להתייצב בקלפי מחר. סקר מכון "דיאלוג" שפורסם ב"הארץ" ביום שישי האחרון מצא שכ-15% מבין הנשאלים - השווים 18-17 מנדטים - עדיין מגדירים עצמם "מתלבטים" או "לא יודעים" כיצד יצביעו. וכל אחת מהמפלגות מפעילה מאמצים רבים לאתר מצביעים אפשריים אלו ולמשוך אותם דווקא אליה.

ניסיון העבר מראה כי 15 האחוזים שהביעו בראיון האחרון את התלבטותם הם רק טיפה בים. ערב הבחירות הקודמות, בפברואר 2009, הכריזו על עצמם כ-22% מהנשאלים בסקרים כי הם "קולות צפים", אך אחוז הלא-מצביעים בפועל היה גבוה בהרבה. 34.8% מבעלי זכות ההצבעה כלל לא מימשו את זכותם - כ-1.8 מיליון בני אדם. מול מאגר נרחב כל כך של מצביעים פוטנציאליים, המפלגות לא מתכוונות לומר נואש, ומשקיעות מאמצים נכבדים לאיתור אותם מתלבטים.

הנתון הבסיסי, המונה כיום מאות אלפי מצביעים, מתבסס על סקרי עומק שערכו המפלגות בחודשים האחרונים. עם קבלת התוצאות, הכוללות גם חתכים סוציו-אקונומיים של אוכלוסיית המתלבטים, מנסים במפלגות לפענח את זהותם. לכל מפלגה יש מנגנון אחר בעזרתו מופו הצפים. מיליוני שיחות טלפון, לצד עשרות אלפי פעילים של כל מפלגה, שלקחו על עצמם איתור של מצביעים פוטנציאליים, יצרו מאגרי מידע נרחבים.

מפלגת העבודה - כך נראה - אוחזת במנגנון המרשים ביותר. בשבועות האחרונים, כך מדווחים במפלגה, הם השלימו שיחות טלפון עם חמישה מיליון בעלי זכות הבחירה ומיפתה אותם. במקביל, באו נציגי המפלגה - הרחק מכלי התקשורת - לבתיהם של 90 אלף מצביעים והעניקו לכל אחד מהם פרח.

"אנחנו מפעילים מאמץ ארגוני עצום", סיפר אתמול חבר המפלגה, חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג, על פעילותם בימים האחרונים. "בשקט בשקט, מתחת לרדאר של המפלגות האחרות, עשינו טלפונים לחמישה מיליון מצביעים. מתוכם מיפינו מאגר של מאה אלף מתלבטים, ועם 60 אלף מתוכם דיברנו רק השבוע. בנוסף, נציגים שלנו חצו 90 אלף דלתות. אלפי מתנדבים שלנו קיימו שיחות טלפון עם המתלבטים. המטרה היא לגעת, לדבר ולשכנע כדי שבסוף יבואו להצביע". סקרים שערכו בעבודה העלו בנוסף כי כחצי מיליון מהמצביעים שטרם החליטו כיצד ינהגו, הן נשים - רובן בעלות זיקה למסרים של המפלגה - ויצאו בקמפיין משמעותי כדי לשכנען שבכוחן לחולל שינוי.

בליכוד-ביתנו נערכו גם כן בהתאם, ומיקדו את מאמציהם מול האדישות שזיהו בקרב המצביעים. כמה סקרים שפורסמו בשבועות האחרונים העלו שלא מעט מקרב תומכי ליכוד לא הביעו התלהבות רבה לצאת ולהצביע. מטה ההסברה של הרשימה המאוחדת הפעיל מערך טלפוני נרחב ופעילי המטה אף ערכו ביקורי בית, בניסיון אחרון לשכנע.

סוגיה נוספת שעלתה בסקרים האחרונים נגעה להמשך ההתלבטות של מי שבכל זאת הצהירו כי יצביעו לרשימה מסוימת. כך למשל, זיהה סקר "הארץ" מיום שישי האחרון כי רוב מצביעי "התנועה" של ציפי לבני ו"קדימה" של שאול מופז - 66 ו-60 אחוזים בהתאמה - עדיין לא החליטו סופית אם אכן יצביעו למפלגות אלו מחר.

"אנחנו יודעים היום שבערך 60% מאלה שמגדירים את עצמם קולות צפים הם שלנו, של גוש המרכז-שמאל", אומר בעז נול, המנהל את מערך שכנוע הקולות הצפים בתנועה של לבני. "רבים הם מצביעי קדימה לשעבר, שתמכו בעבר בלבני ואנחנו מאמינים שיתמכו בה גם הפעם. זה יכול להגיע ל-5-4 מנדטים בסופו של דבר".

"אלה בעיקר צעירים בגילי 40-25", הוא מוסיף, "גילינו שמספיקה דקה וחצי של שיחה איתם, כדי לקבל את אמונם מחדש". כחלק מהמאמצים, גם הוציאו אנשי המטה את לבני לכמה שיותר פגישות בקמפוסים, בפאבים ובמוקדי בילוי צעירים. "זיהינו בתקופה הזאת את התומכים והמצביעים שלנו. מה שנשאר עכשיו זה רק להמריץ, להמריץ, להמריץ", אמר נול.

בחיפוש אחר אותה "המרצה" נוקטים ברשימות השונות מאמצים מגוונים. כך למשל מועמדי "יש עתיד" של יאיר לפיד, צפויים לנסות ולשכנע את המתלבטים הבוקר בזירה לא צפויה: עפר שלח, יואל רזבוזוב ועדי קול יקיימו ריצת בוקר בפארק הירקון, שם הם סבורים שמתעמלים הקולות הפוטנציאליים.

לעומת רשימות השמאל-מרכז, סקר "הארץ" האחרון מיום שישי מצא כי רשימות הימין דווקא נהנות ממצביעים נאמנים שרק אחוז נמוך שלהם מגדיר עצמו כ"מתלבט". כך למשל, 26% מהנשאלים שאמרו כי יצביעו ליכוד, הצהירו במקביל כי עודם מתלבטים, וכך גם 23% ממצביעי הבית היהודי.

"שני הקהלים המרכזיים שלנו, הציבור הדתי לאומי והצעירים יבואו לקלפיות בכל מצב", אומר משה קלוגהפט, מנהל קמפיין הבחירות של הבית היהודי. "גם אם יהיה יום שלג. הם חשים קרבה גדולה מאוד למפלגה ולנפתלי בנט ויבואו באש ובמים. הם פחות צריכים שינוע. המצביעים שלנו הם לא הפנסיונר מרמת גן שאם יורד גשם, הוא לא יכול לצאת מהבית ובצדק".

כך או כך, בין אם הן נהנות מאחוזי נאמנות גבוהים או נמוכים, המפלגות השונות סימנו בבחירות האחרונות אויב משותף - הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. למעלה מחמישה מנדטים, מרביתם מגוש המרכז-שמאל, נמחקו בבחירות הקודמות בעקבות הצבעה לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה, ומקצתם גם בשל פתקים פסולים (מעטפות ובהן פתק לבן, שני פתקים או יותר לאותה רשימה או לרשימות שונות ופתקים שעליהם שרבוטים).

בניגוד להסכמי העודפים בין המפלגות השונות, קולות שניתנים לרשימות שלא עוברות את אחוז החסימה נמחקים לחלוטין על פי החוק, ולא מועברים לאף אחת מן המפלגות האחרות. המשמעות היא שהמצביעים למפלגות אלו לא משפיעים באופן פעיל על הרכב הרשימות שיכהנו בכנסת בסופו של דבר. עם זאת, חישוב הקולות מחדש עם ניפוי הקולות המחוקים, גורם לכך שלקולות אלו ישנה השפעה עקיפה על מי יקבל מנדטים נוספים. כך, גודלן של הרשימות השונות, הסכמי העודפים שחתמו עם רשימות אחרות ומספרם היחסי של הקולות העודפים של כל אחת מהרשימות משמשים יסודות לקביעת חלוקת המנדטים בסופו של דבר.

"אנחנו מסבירים למצביעים מהו חוק בדר-עופר (החוק המסדיר חלוקת עודפי קולות בין המפלגות השונות)", אמרו אתמול בעבודה. "רבים לא יודעים שהקולות שלהם לא נעלמים, אלא עשויים ללכת דווקא לנתניהו ולליברמן", אמרו. בליכוד-ביתנו הסבירו מנגד כי המסר שלהם למתלבטים הוא "אל תצביעו למפלגות סקטוריאליות, אלא למפלגת שלטון גדולה. אם אתם רוצים לחזק את נתניהו, אל תפנו למפלגות שמסביבו, אלא הצביעו לליכוד עצמו".

שחר, עם זאת, עדיין מתלבטת. "הפניות האקטיביות של המפלגות וכל שיחות הטלפון שבהן מדקלמים לי מסרים לא מדברות אלי", אמרה.