12:08
חצרו של ראש הממשלה תבליט בימים הקרובים את סיפור הכימיה המופלאה, הדימיון הפיזי והתאימות הרעיונית בין בנימין נתניהו ליאיר לפיד. זה טוב ליצירת אווירה נעימה במו”מ הקואליציוני, וטוב להרגיע את העולם שעכשיו תקום בירושלים ממשלה מתונה “שתקדם את התהליך המדיני”. אבל האינטרס הפוליטי של נתניהו מחייב שהמו”מ האמיתי יתחיל במקום אחר. כדי לחזק את כוחו שנחלש בבחירות, נתניהו צריך לצרף לליכוד את שני חברי הכנסת של קדימה, שאול מופז וישראל חסון, שצלחו את אחוז החסימה ומחכים לג’וב.
צירוף קדימה יגדיל את סיעת הליכוד ביתנו ל-33 ח"כים, וחשוב מזה, יעמיק את הפער בין הגושים הפוליטיים ל-63:57. תוצאה כזאת תוריד דרסטית את המחיר שלפיד יוכל לדרוש במו"מ הקואליציוני, ובייחוד בסעיף שהכי לוחץ על נתניהו: הגבלת מספר השרים בממשלה. עם רוב מוצק בכנסת לממשלת ימין-מופז, לפיד ייאלץ להתגמש, ולאפסן במגירה את כותרות סוף השבוע שתיארו אותו כמלך, נסיך, מנצח הבחירות וגאון פוליטי.
למהלך כזה, שבו סיעה קטנה מתמזגת עם מפלגת השלטון, יש תקדימים. אריאל שרון חזר לליכוד עם סיעת שלומציון ושני המנדטים שלה, אחרי הבחירות של 1977. עזר ויצמן וסיעת יחד חברו למפלגת העבודה ב-1984 עם שלושה מנדטים. נתן שרנסקי הצטרף עם שני המנדטים של ישראל בעלייה לליכוד הגדול של אריאל שרון, אחרי בחירות 2003. מופז התחיל את דרכו הפוליטית בליכוד, וחסון בישראל ביתנו. הם לא יתקשו לשוב למקורות.
נתניהו ומופז בימי ממשלת האחדות.
צילום: מיכל פתאל
המחיר של מופז ידוע, מוכר, וניבט מכל שלט בחירות ותשדיר של קדימה בקמפיין האחרון: הוא משתוקק לחזור לתפקיד שר הביטחון. במערכת הבחירות הביע מופז את רצונו העז לכהן בממשלה, ולמרות שקדימה הגיעה אחרונה במירוץ, הנסיבות הפוליטיות מאפשרות לו לדרוש מנתניהו את הלשכה הנכספת בקריה. נתניהו ידרוש בתמורה שמופז וחסון יצטרפו לליכוד, כדי לנטרל את יכולתם לחולל משברים ולאיים בערעור הקואליציה בעתיד. שרי הליכוד יבלעו את העיסקה ויסכימו לתת למופז את הביטחון, כדי לכופף את לפיד ולהגדיל את מכסת השרים של סיעתם.
לפי כל הסימנים, נתניהו לא נלהב למנות לשר הביטחון את המועמד-הטבעי-בעיני-עצמו, השר בוגי יעלון. יו”ר קדימה מציע לו חלופה ראויה. מופז המנוסה מתאים לתפקיד. הוא בקי בפרטים, יסודי בעבודת המטה, ובעל יכולת מוכחת לשליטה פוליטית בצבא - נקודת החולשה של השר היוצא אהוד ברק, שגרמה להסתבכות המביכה ב”פרשת הרפז”.
הבעיה היחידה שעשויה להעיב על הברית נתניהו-מופז היא התנגדותו המוצהרת של יו”ר האופוזיציה הנוכחי לתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין באיראן. אך יש בכך גם יתרון. מינויו לשר הביטחון יבשר שישראל מתרחקת ממלחמה, ויעניק לנתניהו פתיחה טובה בהתמודדות הצפויה עם הממשל החדש של אובמה. הוא ישלח את מופז “המתון” להידברות עם שר ההגנה האמריקאי צ’אק הייגל. ממילא הסיכויים לתקיפה ישראלית פחתו, ואם הנסיבות ישתנו והרעיון יחזור לסדר היום, מופז ישנה את עמדתו.
מופז הוכיח בהתנהלותו בעבר, שהוא אופורטוניסט ללא שום עקרונות פוליטיים. כך נשאר בליכוד והכריז “בית לא עוזבים”, ואחרי שעה קלה חבר לשרון בקדימה. כך נכנס ויצא מהממשלה לפני כמה חודשים. כך ניהל גם את הקמפיין הנוכחי, שהתמקד במעמדו וניסיונו ולא במצע או אידיאולוגיה.
אין שום אמון או קרבה בין מופז לנתניהו. יו”ר קדימה הטיח בעבר דברים קשים בראש הממשלה. זה לא הפריע להם בהקמת ממשלת האחדות קצרת הימים באביב שעבר, ולא צריך להכביד עליהם עכשיו. מן הסתם, גם בממשלה הבאה יהיו ביניהם חיכוכים ומריבות, אבל האינטרס הפוליטי המשותף יגבר. מופז סיים את דרכו בראש מפלגת המרכז הגדולה. הגיע הזמן לחזור הביתה, לליכוד.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
