22:52
דמיינו את המייל הבא: "שלום שלומית, ראש הממשלה פנה אלי וביקש שאעמוד בראש צוות המשא ומתן הקואליציוני שלו. האם הרקורד שלי יוצר בעיה או שזה בסדר? נסים אלפרון".
נתן אשל אינו עבריין פלילי, אבל הוא עבריין משמעת שהורשע על פי הודאתו והורחק משירות המדינה. לכן, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, נכשלה שלוש פעמים בפרשת המייל שבו ביקש ממנה אשל חוות דעת.
ראשית כל, היא אינה יועצת משפטית של אשל, וכפי שאלפרון לא היה זוכה לקבל ממנה חוות דעת, גם אשל אינו זכאי לכבוד הזה לאחר שהורחק משירות המדינה. שנית, אסור לה להעניק ייעוץ משפטי בעניינים פוליטיים. שלישית, חוות הדעת של ברנע-פרגו שגויה ואינה עומדת בקריטריונים של טוהר המידות בעניינים ציבוריים.
ברנע-פרגו היא שומרת הסף בלשכת ראש הממשלה. תפקידה לבלום את השחתת טוהר המידות ובעת הצורך לומר לראש הממשלה ולשלוחיו את מילת הקסם "לא". היא האחראית על הצבת הגבולות למותר ואסור במשרד ראש הממשלה וכשלונה בעניינו של אשל צורם במיוחד. האיש פשוט לא אמור להיות שם.
היענותה של ברנע-פרגו לפניית אשל החזירה אותו בדלת האחורית למקום שממנו סולק בדין המשמעתי. בכך הכשילה היועצת את אכיפת הדין המשמעתי, במקום שנדרשת ההקפדה הברורה ביותר עליו, לשכת ראש הממשלה.
הדרך הנכונה מבחינת ברנע-פרגו לטפל במייל מאשל היתה לפנות לראש הממשלה ולברר עמו אם הפנייה נעשתה על דעתו. אם התשובה לכך היתה חיובית, היה על ברנע-פרגו להסביר לראש הממשלה שאשל הוא אדם פרטי ואינו יכול לפנות אליה ישירות. ראש הממשלה או מישהו מעובדי לשכתו היה צריך לפנות. היועצת של משרד ראש הממשלה אינה אמורה להעניק לאשל חוות דעת משפטית כלשהי.
היועצת המשפטית שלומית ברנע-פרגו.
צילום: מוטי קמחי
מעבר לכך, ניהול המשא ומתן הקואליציוני הוא עניין פוליטי ולכן הוא מנוהל על ידי אנשים פוליטיים. עובדי השירות הציבורי, ובמיוחד משפטני השירות הציבורי, אינם אמורים לעסוק בשאלות פוליטיות ומפלגתיות. ברנע-פרגו היתה צריכה להסביר לראש הממשלה שעליו לפנות ליועץ המשפטי של הליכוד כדי לברר אם אשל כשר למשא ומתן הקואליציוני.
במישור המהותי, חוות הדעת של ברנע-פרגו אינה ראויה. בג"ץ קבע, בשנת 1990, שהסכמים קואליציוניים "נערכים על ידי אנשי ציבור, שהופקדו על ידי הבוחרים על ניהול מערכות החקיקה והשלטון; מכאן כי ההסכמים לא נועדו להסדיר נושאים שעניינם אינטרס פרטי או אישי". באותו עניין קבע בג"ץ חובה לפרסם הסכמים קואליציוניים.
מעבר לכך, אמרו שופטי בג"ץ כי אופי ההסכמים הקואליציוניים משליך על "הנורמות אשר מן הראוי שיחולו על עריכתם ועל דרכי הטיפול בהם". מהן הנורמות הללו? "מן המטרות אשר אותן נועד הסכם ציבורי לשרת מתחייבים היסודות של קיום טובת הציבור ושמירה על כללי הגינות וטוהר בפעילות המשתקפת בהסכם". רק בגישה זו טמונה "התשתית לאמון הציבור בשיטת הממשל".
חוות דעת המכשירה לצוות המשא ומתן הקואליציוני את מי שנפסל משירות הציבור אינה עולה בקנה אחד עם גישת בג"ץ. הנורה האדומה צריכה להידלק בלשכתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. הוא הממונה המקצועי על ברנע-פרגו וכדאי שיבדוק מדוע כשלה.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
