13:11
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי להיוועד היום (שני) - לראשונה מאז הבחירות - עם מנהיג הבית היהודי, נפתלי בנט. זאת תהיה פגישתם הראשונה בארבע עיניים בחמש השנים האחרונות, בעקבות מתיחות עמוקה שהתגלעה בין בנט לבין בני הזוג נתניהו בעת שכיהן כראש לשכתו. בסביבת נתניהו הזכירו אתמול כי גם כשכיהן כמנכ"ל מועצת יש"ע, סירב נתניהו לפגוש אותו. העיכוב בפגישה הביא את בנט להתנצל שוב בפני רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו. בנט החמיא לה בניסיון לפייס את משפחת נתניהו, על רקע סכסוך ממושך ביניהם. השניים ייפגשו בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב בצהריים ולדברי אישים פוליטיים הפגישה צפויה להיות מתוחה.
במקביל, צוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד-ביתנו צפוי להניח היום תוכנית שנועדה להביא להסדר תורתו אומנותו חדש במקומו של חוק טל שנפסל, ולשפר את מידת השוויון בין החרדים ללא-חרדים בשירות צבאי ובשילוב בשוק העבודה. זהו מתווה ראשוני שיוצג היום ליש עתיד. את ההצעה שתוצג לראשי המפלגות הכין הפרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וחברה במשרד ראש הממשלה.
המתווה, המוגדר מודל משופר של מתווה הגיוס שגיבש השר משה (בוגי) יעלון, יוצג לצוות המשא ומתן של יש עתיד שיבוא בפעם השנייה לדיונים בכפר המכביה ברמת גן. בכירים המקורבים לצוות המשא ומתן של הליכוד אמרו אתמול כי המתווה החדש ישמש נקודת מוצא למשא ומתן עם המפלגות השונות ובראשן יש עתיד. "המודל שמציע קנדל יוביל להגדלה משמעותית של השוויון בנטל. המודל שמציגה יש עתיד הוא מודל שאי אפשר ליישם אותו בהסכמה ובלי לכפות אותו על הציבור החרדי ולכן לא נוכל לאמץ אותו.
נפתלי בנט בבית הנשיא בירושלים, לפני כשבועיים.
צילום: אוליבייה פיטוסי
בניגוד למודל של יש עתיד, המתווה של קנדל הוא מתווה ישים ואפשר יהיה להתקדם אתו עם הסיעות השונות", אמר הבכיר.
הבכירים לא פירטו את עקרונות ההצעה, אבל אם להסתמך על דברים שאמר הפרופ' קנדל ביוני האחרון, בהופעתו בפני הוועדה לקידום השוויון בנטל בראשות ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר, נראה כי היא רחוקה באופן מהותי מההצעה של יאיר לפיד.
ביש עתיד העריכו כי קיים פער משמעותי בין הנוסחה שתוצג להם היום לבין עמדתם בנושא הגיוס וכי ספק אם ניתן לגשר עליו.
קנדל, בשונה מלפיד, אינו תומך בהטלת מכסות על מספרם הכולל של בחורי הישיבות והאברכים הנהנים מפטור משירות, ותחת זאת הוא תומך בתמריצים כלכליים, חיוביים ושליליים, שיביאו את הגברים החרדים ללבוש מדים.
קנדל לא הגיש מסמך כתוב בשעתו לוועדת פלסנר, ולאחר הופעתו צוטט באמירה כי אי-השתתפותם של גברים חרדים בנטל הכלכלי היא איום קיומי על מדינת ישראל.
על פי ההצעה שקנדל העלה בשעתו, הגיוס ייעשה במודל פתוח, בו הצבא קובע את יעדי הגיוס של בחורים ואברכים לפי צרכיו ולפי יכולותיו לקלוט אותם בתנאי שירות מותאמים. אחרי תקופה של דחיית שירות אוטומטית לחרדים (ועדת פלסנר קבעה את גיל 22), כל גבר חרדי ייקרא לשירות התנדבותי, והנטל יהיה על הצבא לשכנע צעירים שאינם רוצים ללמוד או אינם לומדים בפועל, להתגייס בתמורה לתמריצים שונים.
אם לא ימומשו היעדים שקבע הצבא, בחור הישיבה הבודד לא צפוי לסנקציה כלשהי, אך תקציב הישיבות הכולל ייפגע בשיעור הסטייה מיעד הגיוס שייקבע על ידי הצבא.
כך, למשל, אם הצבא יצליח לגייס רק 85% מכמות הבחורים שהתחייב לגייס עד מועד מסוים, תקציב הישיבות והכוללים, העומד כיום על כמיליארד שקל בשנה, יירד באופן אוטומטי ל-850 מיליון שקל.
קנדל אף העלה בוועדת פלסנר את ההצעה להגביר את הפיקוח על הנוכחות בישיבות, וזאת על ידי מתקנים לזיהוי ביומטרי, שבהם יצטרכו הבחורים והאברכים להזדהות כמה פעמים ביום.
לא ברור אם הסעיפים הללו כלולים גם במסמך החדש, ומכל מקום זוהי הצעה ראשונית בשלב בו המגעים הקואליציוניים רחוקים מהבשלה. במערכת הפוליטית משערים כי זו לא תהיה ההצעה הרצינית האחרונה על השולחן, אבל זוהי קריאת כיוון של נתניהו. ראש הממשלה מתנגד להטלת מכסות על מספר האברכים הלומדים בישיבות ובכוללים.
בד בבד עם ההצעה של קנדל, בלשכותיהם של ראשי המפלגות מסתובבת הצעה נוספת אותה מקדמים חברים לשעבר בוועדת פלסנר. היא נכתבה בידי פרופסור ידידיה שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הפועל יחד עם עו"ד חיים זיכרמן, אף הוא עמית מחקר במכון. שניהם היו חברים בוועדת פלסנר, והתנגדו לדו"ח הסופי שהוגש לאחר שנתניהו כבר פיזר את הוועדה. הם התנגדו בעיקר לקביעת מכסות על מספר הלומדים שיקבלו פטור משירות.
יצוין כי ההצעה שלהם אינה מייצגת את המכון, ובימים הקרובים צפויה לצאת מהמכון הצעה שונה לגמרי של פרופסור מרדכי קרמניצר ופרופסור אבי בן בסט, הכוללת עקרונות נוקשים כלפי תורתו אומנותו.
שטרן מנסה לשכנע את הליכוד, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה לאמץ את המתווה שלו, זאת בשעה שההערכה היה שלפיד לא יוכל לתמוך בו. אתמול נועד שטרן בפעם השנייה עם נפתלי בנט בעניין.
ל"הארץ" נודע, כי עיקרי התוכנית אף הוצגו לדרג החרדי הגבוה ביותר - מנהיג הציבור החרדי- ליטאי הרב אהרן לייב שטיינמן. הוא אמנם לא דחה אותה על הסף, אולם התנגדות של קנאים בהנהגה החרדית פוגעים בסיכוייה.
מקורבים למשא ומתן אמרו כי במפלגות החילוניות לא מצפים לתמיכת החרדים או להימנעות ממחאות, אלא רק שלא יכשילו אותו.
ל"הארץ" נודע כי זיכרמן נועד ערב הבחירות עם הרב ברוך וייסבקר, ראש ישיבת בית מתתיהו בבני ברק וזאת באישורו של הרב שטיינמן. כאשר וייסבקר חזר לרב שטיינמן כדי להציג בפניו את עקרונות המתווה, המנהיג, בתורו, לא פסל את המתווה אבל ביקש לשמוע את חוות דעתו של הרב שמואל אוירבך, מנהיג הפלג הירושלמי הליטאי שמקורב לחוגים הקנאיים.
הרב שטיינמן שלח לירושלים את וייסבקר יחד עם ראש ישיבה בכיר נוסף, הרב משה הלל הירש, חבר מועצת גדולי התורה, אלא שהרב אוירבך השמיע באוזניהם דברים חריפים נגד המתווה.
התוצאה היתה סימון קו אדום ליטאי: שלושה ימים אחרי הבחירות כבר הופיע בביטאונו של הרב אוירבך, "הפלס", מאמר חריף נגד "המשפטן הד"לי פרופ' ידידיה שטרן". עוד נכתב, כי "כל אלה המעלים רעיונות עוועים של יצירת פיתויים לעקירת לומדים מתלמודם ולפגיעה בעקרון של הקדשת החיים לתורה, בהציגם יוזמות שמיועדות לגבש דרכים שקטות ועדינות לכרסום חומות מבצרי התורה - מאיימים על קיום התורה כמסירתה לא פחות מאותם אנטי-דתיים המאיימים בגיוס בכפייה".
הוספת תגובה
- 12minus
- 14plus
-
- 0minus
- 0plus
-
- 1minus
- 2plus
- 0minus
- 0plus
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
