קו המשווה

מי דואג בכנסת למחוסרי הדיור?

המחסור החמור בדירות ציבוריות לא עודד את הח"כים לבדוק לאן נעלם הכסף ממכירתן, שנועד לנזקקים לדיור ציבורי

לפני כמה חודשים, באותם שבועות בקיץ שבהם נדמה היה שהמחאה החברתית מתחדשת, נושא הדיור הציבורי היה בראש הכותרות. מדיניות הממשלות בעשור האחרון וההחלטות שהתקבלו הביאו למצוקה חריפה: ב-2011 היו זכאיות כ-2,340 משפחות לדיור ציבורי, אך מספר הדירות הפנויות היה 313 בלבד. בשפה יבשה, הממשלה ייבשה את מאגר הדיור הציבורי.

רבים מאמינים כי זו מדיניות מכוונת, לא בטעות. כך, על אף שהוחלט כי ההכנסות ממכירת הדירות ישמשו לממן פתרונות קבע לנזקקים לדיור ציבורי, הכסף שהתקבל שימש בפועל למימון פרויקטים שלחלקם היה קשר מקרי עד לא קיים לדיור ציבורי. הסבר אחר הוא כי ביורוקרטיה ממשלתית והחלטות רגעיות, שלא מתגבשות לכדי אג'נדה סדורה, אחראיות לתוצאה הזו, הפוגעת בכ-40 אלף בני אדם מהשכבות החלשות ביותר.

לפי דו"ח מרכז המחקר של הכנסת, שפורסם בקיץ האחרון, בשנה שעברה הסתכם מספר הדירות בבעלות ציבורית בכ-75 אלף, בהשוואה ל-206 אלף בסוף שנות ה-60 ולכ-108 אלף ב-1999, כלומר ירידה של כ-30% תוך 12 שנה. במרכז הארץ יכולים זכאים לדיור ציבורי - שמספרם ירד בעיקר הודות להקשחת הקריטריונים במשרד הבינוי והשיכון - לחכות עד חמש שנים, עד לקבלת דירה.

אחד הממצאים הקשים בדו"ח מתייחס לשאלה מה נעשה בכספים - סכום זניח של 2.75 מיליארד שקלים - שהתקבלו ממבצעי המכירות של דירות ציבוריות, שהוצעו בחלקם גם לקהל הרחב. ב-1999 קבעה הממשלה כי ההכנסות ממכירת הדירות ישמשו לממן פתרונות קבע או ארוכי טווח לנזקקים לדיור ציבורי.

על פי הדו"ח, משרד השיכון והבינוי קיבל 56% מההכנסות (1.54 מיליארד שקל), וכ-40% נוספים הועברו לסוכנות היהודית בעקבות הסכם שנחתם בינה לבין משרד האוצר. 4% הנותרים מההכנסות היו עמלות ושומות שונות. מתוך הסכום שהועבר למשרד הבינוי והשיכון, 680 מיליון שקל הוקצו לפרויקטים בתחום השיכון, ובהם רכישת דירות בסכום של 205 מיליון שקל - כ-7.5% מההכנסות שהתקבלו ממכירת דירות. 438 מיליון שקל הועברו למשרד האוצר, 187 מיליון שקל לשתי חברות ממשלתיות-עירוניות לדיור, וכ-237 מיליון שקל נשארו בקופת משרד השיכון. בין הפרויקטים שתיקצב המשרד מהסכום שקיבל אפשר למצוא גם סלילת כביש גישה למעלה-אדומים והשתתפות בבניית מוסדות ציבור. גם התומכים הגדולים ביותר בפרויקטים מעין אלה, יתקשו להסביר כיצד הם קשורים לדיור הציבורי.

ב-7 ביולי השנה הציע ח"כ דב חנין (חד"ש) להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, שתבדוק, בין היתר, לאן נעלם הכסף שהתקבל ממבצעי המכירות. "דיור ציבורי הוא מנגנון שנועד לתת מענה לאנשים שנמצאים במצוקת הדיור הקשה ביותר. בעבר היו בישראל מנגנונים של דיור ציבורי, אבל הם התחסלו והלכו, עד שנותר מעט מדי", אמר חנין במליאת הכנסת. "מכרו יותר מ-37 אלף דירות אבל הכסף לא הגיע לבנייה או לקנייה של דירות ציבוריות", הוסיף.

על פי ההצעה, ועדת החקירה תברר מהם הצרכים הקיימים לדיור ציבורי וכיצד אפשר לענות עליהם, מה היקף השיפוץ הנדרש של דירות בדיור הציבורי (עניין שנמתחה עליו ביקורת קשה, גם מצד מבקר המדינה), וגם תנסה ללמוד דבר אחד או שניים מהניסיון הבינלאומי העשיר בענייני דיור ציבורי.  

לבקשת שר השיכון, אריאל אטיאס (ש"ס), ההצבעה על ההצעה של ח"כ חנין נדחתה בשבוע, בין היתר, בנימוק כי הוא עסוק במציאת פתרונות למצוקת הדיור הציבורי. אבל באותם ימים השתלט נושא אחר על סדר היום הציבורי - "ועדת פלסנר" וגיוס חרדים לצבא וערבים לשירות לאומי. ב-11 ביולי התחדש הדיון בהצעה. השר אטיאס שוב לא הופיע, והשר משולם נהרי (ש"ס) הביא את תשובתו. "שר הבינוי והשיכון לא רואה צורך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין כספי מכר הדיור הציבורי, מאחר שכלל העובדות בסוגיה זו גלויות וידועות לכל", אמר נהרי. "אם למישהו היה ספק למה צריך ועדת חקירה פרלמנטרית בשאלת הדיור הציבורי, הנה קיבלנו את התשובה. זאת צורת ההתנהלות של הממשלה בנושא", ענה לו חנין, תוך שהוא מותח ביקורת על ההתחמקות של השר אטיאס.

בעד ההצעה להקים ועדת חקירה הצביעו 11 ח"כים: שלושה מחד"ש, שניים ממרצ (אילן גלאון וניצן הורוביץ), שניים ממפלגת העבודה (שלי יחימוביץ' ואיתן כבל), ח"כ שלמה מולה מקדימה, ג'מאל זחאלקה מבל"ד, אברהים צרצור מרע"מ-תע"ל ומיכאל בן-ארי מהאיחוד הלאומי. נגד ההצעה הצביעו 22 ח"כים: שמונה מהליכוד (בהם השרים גדעון סער, מיכאל איתן ויולי אדלשטיין, והח"כים ראובן ריבלין, זאב אלקין, אופיר אקוניס ויריב לוין), חמישה מישראל ביתנו (ובהם אנסטסיה מיכאלי, דני אילון ועוזי לנדאו), ארבעה מש"ס, שלושה מיהדות התורה וח"כ זבולון אורלב מהבית היהודי-המפד"ל.

חנין עומד בראש השדולה בכנסת למען הדיור הציבורי, לצד ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) ומירי רגב (הליכוד). השתיים לא השתתפו בהצבעה על הקמת ועדת חקירה, למרות שהתבטאו רבות בנושא, בין היתר בדיון מיוחד בכנסת כמה ימים לפני ההצבעה. רגב אף הצביעה נגד הצעת חוק אחרת של חנין, שביקשה להקים "רשות לאומית לדיור ציבורי", שנועדה "ליזום הקמת דירות ציבוריות, לשמר את מלאי הדירות הקיים ולדאוג לתחזוקה נאותה שלהן". הצעה זו נדחתה במארס השנה, ברוב של 37 מתנגדים מול 21 תומכים.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות