רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור ההצלחה של בנט, סיפור הכישלון של השמאל

כוכב הבחירות מתכוון לקבור את פתרון שתי המדינות באמצעות מיליון מתנחלים וסיפוח מתמשך. בארץ הבחירה, כתבה ראשונה בסדרה

אני המצביע הישראלי המיואש, אני אומר למנהיג הבית היהודי נפתלי בנט. אני לא שמאל הזוי אבל אני מאמין בציונות הנאורה אשר יורדת עכשיו לטמיון, ואני מאמין במדינה היהודית הדמוקרטית אשר עכשיו מתפוגגת, ואני מאמין בחלוקת הארץ אשר עליה אתה מנסה לסתום את הגולל. וכשאני רואה את הנרפות והעליבות במחנה שלי ואת האנרגיה והתנופה במחנה שלך - אני מתחלחל. מה אתה יכול לומר לי ולשכמותי אשר רואים בעלייה של ישראל שלך את הקץ של ישראל שלנו? האם אתה יכול לשכנע אותי ואת קוראי שנפתלי בנט אינו מבשר את סופה של המדינה שאותה אהבנו?

מאז שהיה לכוכב פוליטי בנט עלה מעט במשקל. אחרי יום ארוך של מופעי קמפיין תובעניים הוא יושב מולי בקפה במרכז הארץ, מזמין לעצמו מנה אסיאתית חריפה ומקליד בלפטופ שלו פוסט מהיר של תמיכה באביגדור ליברמן ובגנות הפרקליטות. אחרי שהוא מסיים, הוא מרים אלי עיניים של קומונר מסור בבני עקיבא ומנסה לשכך את חששותי.

הציונות קמה בזכות החילוניות, הוא אומר. המערך הדתי הדוגמטי בגולה לא היה מסוגל ליזום את הציונות ללא ההתערבות החילונית של הרצל. אבל הציונות החילונית היתה ציונות קיומית שראתה במדינת היהודים מדינת מקלט. מדינה בת 64 לא יכולה להמשיך ולהתקיים על האתוס של מדינת מקלט, על ביטחון בלבד. הרי אם זו סיבת קיומנו, יש הרבה מקומות יותר בטוחים בשביל יהודים, כמו מלבורן אוסטרליה או ניו-ג'רזי. שם לא שולחים ילדים לצבא, ולא עפים שם טילים. לכן הגיעה השעה לעבור מהציונות הקיומית שאתה בא ממנה לציונות יהודית. צריך לבסס את החיים הלאומיים שלנו על בסיס יהודי וצריך לתת למדינה צביון יהודי.

אני לא תומך בכפייה דתית אבל אני מאמין שהיהדות היא ה-why שלנו. היהדות היא סיבת הקיום והצדקת הקיום ומשמעות הקיום. אני יודע שעבור השבט שלך זה קשה. כי השבט שלך הקים את המדינה ברוח חילונית-סוציאליסטית. וכשאתם רואים את החברה משתנה ואת המדינה משתנה אתם מרגישים שהלך עליכם. התחושה שלכם היא שהבית שהיה ביתכם כבר אינו ביתכם. אני לא אדיש למצוקה הזאת.

בנט בכנס בחירות באשדוד, שלשום. המהפכה החוקתית היא בעיניו תקלה איומה ואם יתנו לו, הוא יחולל מהפכת-נגד צילום: אי-פי

אני גם מחובר אישית לאתוס שלכם. כשהייתי ילד ליד המיטה שלי היו מכתבי יוני וספרו של מאיר הר ציון. כך שאצלי זאת לא טקטיקה וזה לא איפור. כל חיי חייתי עם רגל אחת פה ורגל אחת שם. אתה צודק: מה שמתרחש הוא מהפכה, מאחורי ההצלחה של הבית היהודי עומדים כוחות עמוקים שמשנים את פני המדינה. אבל דווקא לי חשוב להיות הגשר אליכם. אחד האתגרים הגדולים מבחינתי הוא לחבר גם אתכם אל הציונות היהודית.

אבל אתה עומד לספח 60% משטחי הגדה המערבית, אני מקשה. גם מנחם בגין, גם יצחק שמיר וגם בנימין נתניהו נמנעו מלעשות את המעשה הקיצוני הזה. מימוש של תוכנית בנט יקבור סופית את פתרון שתי המדינות. מימוש של תוכנית בנט ינציח את הכיבוש ויהפוך את ישראל למדינת אפרטהייד מצורעת. אתה אמנם הייטקיסט מרעננה שראה עולם אבל אתה לגמרי מתעלם מהעולם. אתה תמיט עלינו אסון בכך שתגרום לקהילה הבינלאומית להוקיע אותנו ובכך שתגרום לשליש מהישראלים להיות מנוכרים לחלוטין לאותה ישראל חדשה שאתה תעצב.

בנט אומר שעניין התגובה הבינלאומית מטריד אותו ולכן הוא לא יספח את מרבית השטחים מיד, אלא בתהליך ארוך. הוא מאמין שבסופו של דבר העולם עסוק בקריסה הכלכלית של יוון, במצוק הפיסקלי של ארצות הברית ובטבח בסוריה ועל כן אפשר לגרום לו להשלים עם עובדות מוגמרות ועם החלטות ישראליות נחרצות. גם בשנת 1981, כאשר בגין עמד להחיל את החוק הישראלי ברמת הגולן, שמעון פרס ועמוס עוז הזהירו שזה יוביל להפיכת ישראל למדינה מצורעת. הוא העביר את חוק רמת הגולן, ספגנו כמה גינויים, והמשכנו הלאה.

יו"ר הבית היהודי אומר שהקרע הפנים ישראלי מטריד אותו הרבה יותר ועל כן הוא ינהל דיאלוג עם המרכז ועם השמאל בדיוק כפי שהוא מנהל אתי דיאלוג ברגע זה. אבל אחרי שהוא יוצא ידי חובה נפתלי בנט מתעשת ואומר שניסינו את אוסלו וניסינו את ההתנתקות וראינו מה קרה. אם תקום מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון היא תאיים על ישראל גם בטילים וגם בפליטים.

כשהוא נמצא בחו"ל וכשהוא קורא את האקונומיסט, גם לו נדמה שהקמתה של פלסטין היא בלתי נמנעת. אבל כשהוא נוסע לירושלים דרך אריאל הוא מבין שזה לא יהיה. 400 אלף המתיישבים ביהודה ושומרון לא מאפשרים זאת. וכאשר מספר המתיישבים יעלה למיליון לא יהיה אדם בארץ שלא יבין שזאת המציאות. יהיו מיליון, אין לו ספק בכך. אחרי שיסופחו השטחים הדינמיקה הכלכלית תעשה את שלה ואנשים ינהרו אל אותם אזורים שיהפכו לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.

אבל אין פירוש הדבר אפרטהייד, להפך. הפלסטינים יוכלו לנסוע בכל יהודה ושומרון ללא מחסומים ובלי לראות חייל על כבישים מהירים ומשותפים, שישרתו גם אותם וגם את המתיישבים היהודים. יהיו להם חופש תנועה ותעסוקה ויהיה להם שגשוג כלכלי. הם יבחרו בעצמם, ישלמו לעצמם מסים, ינהלו בעצמם את חייהם בכל היבט. ובסופו של דבר, ירדן תהיה פלסטין. על כן אין שום סיכוי שבין הנהר לבין הים תקום מדינה פלסטינית. פתרון שתי המדינות מת. אין שום צורך לקבור את פתרון שתי המדינות כי כבר עכשיו הוא קבור.

ואם בכל זאת תתקבל החלטה אחרת, אני שואל. אם יגיע רגע הפינוי - תסרב או לא תסרב? תנהג כפי שאמרת לנסים משעל שתנהג או תנהג כפי שהבטחת כעבור יומיים?

בנט מדבר בגילוי לב מפתיע על הימים הקשים שעברו עליו בעקבות סערת הסירוב. הוא מודה שכאשר אמר את אשר אמר דיבר מהלב וביטא את תחושותיו האמיתיות. אבל בשבת האחרונה חשב על כך בשקט והגיע למסקנה שעכשיו, כשהוא מנהיג, מוטלת עליו אחריות מסוג אחר. הוא אינו יכול לגרום לריסוקו של צה"ל ולשבירתה של הממלכתיות. מה יעשה כשהשמאלן הבא יסרב ויתלה את סירובו בדבריו של בנט?

הוא עדיין חושב שפינוי של כפר יהודי או כפר ערבי הוא נורא וכי הגירוש של יהודים או של ערבים מבתיהם הוא מעשה שלא ייעשה. אבל אם הממשלה תקבל החלטה, הוא יבצע אותה. הוא גם לא ישעה להנחיותיהם של הרבנים הדוגלים בסירוב. בהתנגשות הקשה בין הערכים הסותרים, הערך של אחדות המדינה ואחדות הצבא גובר.

ומה בעניין שלטון החוק, איפה אתה אל מול עליונות המשפט ועליונות בית המשפט?

עכשיו בנט מסיר את הכפפות. עיניו יוקדות. המהפכה החוקתית היתה בעיניו תקלה איומה. היא תקעה את המדינה ועדיין תוקעת אותה. מה שאהרון ברק עשה, בנט אומר, הוא לשפוך סוכר למנוע. האקטיביזם השיפוטי גרם לכך שהיום אי אפשר לעשות בישראל את מה שפנחס ספיר עשה כשהקים את המוביל הארצי. השופטים העליונים והיועצים המשפטיים משתקים את כל המערכת.

קח את המקרה של יואב גלנט, אומר רב סרן במילואים בנט. בוא נניח שגלנט היה המועמד היותר טוב לרמטכ"ל אבל בשל החשש מבג"ץ המועמד היותר טוב נפסל. מי לוקח אחריות על הנזק שנגרם בשל כך למדינת ישראל ועל החיילים שעלולים להיהרג? זהו מצב בלתי נסבל של סמכות-ללא-אחריות. לכן יש צורך ברפורמה מקיפה. צריך לשנות את האופן שבו בוחרים שופטים וצריך לשנות את האופן שבו עובדים היועצים המשפטיים. אם יהיה לו די כוח פוליטי, נפתלי בנט יחולל מהפכת-נגד משפטית.

את נפתלי בנט פגשתי לראשונה לפני שש שנים. הוא חזר אז מזועזע ממלחמת לבנון השנייה ותהה מה עליו לעשות כאזרח בעקבות המלחמה. בנט של 2006 היה שקול ונחוש ומרשים למדי. הוא גם לא היה לבד: באותה תקופה לא מעט חיילי מילואים, קציני מילואים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים - מימין ומשמאל - חשו שעליהם לשקם את המדינה שזה עתה חוו את חדלונה. ואולם בעוד המוחים משמאל איבדו את דרכם או שבו אל ביתם, בנט הלך לנתניהו והלך ליש"ע והקים את ישראל-שלי והשתלט על הבית-היהודי והפך להפתעת הבחירות. הוא הצליח לעשות עבור הציונית הדתית-לאומית את ששום כוכב זוהר לא הצליח לעשות עבור הציונות החילונית-ליברלית. כך שכאשר בנט סוגר את הלפטופ שלו ולוחץ את ידי ונעלם אל תוך הלילה, ברור לי שהסיפור איננו רק סיפור ההצלחה המטלטל שלו. הסיפור של בחירות 2013 הוא סיפור הכישלון שלנו.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות