תל אביב
22°-12°
- קצרין 17°- 9°
- צפת 15°- 9°
- טבריה 23°-12°
- חיפה 22°-14°
- אריאל 16°-11°
- ירושלים 15°-11°
- באר שבע 22°-12°
- מצפה רמון 16°-11°
- ים המלח 24°-16°
- אילת 24°-16°
- לדף מזג אויר
21:03
כבר במלחמת העולם השנייה התחילו סטטיסטיקאים ולא-סטטיסטיקאים להתווכח מה עדיף - מידע המסתמך על מקורות מודיעין או על כלים סטטיסטיים? אנשי מודיעין בצבא הבריטי, שטענו שגרמניה מייצרת 1,400 טנקי פנצר מתקדמים בחודש, התעמתו אז עם הסטטיסטיקאים שטענו כי יכולת הייצור של הגרמנים היא 246 בלבד. לאחר המלחמה התברר שהסטטיסטיקה ניצחה בענק: קצב הייצור היה 245.
"בעיית הטנק הגרמני" הפכה להיות מודל לחיקוי. הבחירות האחרונות בארה"ב יצרו באז עצום סביב נייט סילבר, בעל בלוג לסטטיסטיקה פוליטית וספורט בעיתון "ניו יורק טיימס". סילבר, שפיתח מודל המחשב את תוצאת הבחירות על בסיס ניתוח כל הסקרים המתפרסמים באמריקה, התעקש שאין למיט רומני כמעט כל סיכוי לזכות. למרות הנאצות שספג ממחנה הימין, בליל הבחירות הוא יצא המנצח הגדול, כשפגע בחיזוי בכל 50 המדינות באמריקה.
כל הדיווחים, הפרשנויות והסקרים בעמוד הבחירות המיוחד
בישראל המצב מסובך הרבה יותר. הבחירה בארה"ב היא בין שתי מפלגות, ובישראל יש 15 מפלגות. בארה"ב יש נתונים היסטוריים. בישראל קמות ועולות מפלגות חדשות ואין היסטוריה של נתונים עליהן. ב"הארץ" ניסינו לבנות מודל ניבוי, אך בסופו של דבר בחרנו לוותר, מטעמים אלה. מי שבכל זאת לא מוותרים על האתגר הזה הם עילי קובץ, הד"ר לפיסיקה באוניברסיטת תל אביב, ודן מרקוס, אדריכל.
השניים מפרסמים את התחזית שלהם בבלוג "בטל בשישים". מרקוס הסביר ל"הארץ" כי "אנחנו מנסים לתקן סטיות אופייניות לסקרים בהתאם לשנים שעברו. אנחנו מנסים להתחשב בטרנדים. מפלגה שמתחילה לעלות עלייה משמעותית, אנחנו יכולים אולי לחזות בטרנד. זה תחביב ספורט וכיף. נקווה שנצליח".
השניים אינם חושפים את המודל במלואו, אך כותבים כי הם מביאים בחשבון משתנים חיצוניים כמו הבדל בין אוכלוסיות שונות, סוקרים עם טעויות חוזרות, והתחזקות מגמות אופנתיות. התחזית שלהם די דומה לממוצעי הסקרים האחרונים: הליכוד ביתנו 36, העבודה 18, הבית היהודי 13, ש"ס 12, התנועה 10 ומרצ 4.
ניסיון אחר לנבא את תוצאות הסקרים נעשה באמצעות אפליקציית חוכמת ההמונים של חברת "בלונד 2.0". אפליקציית הפייסבוק מאפשרת לכל אחד להזין את תחזית המנדטים שלו. עד עתה, עשו כן 13 אלף איש. מנכ"ל החברה, מוטי פאר, הסביר ל"הארץ" כי הם מקדמים את האפליקציה בציבור הערבי והחרדי, כדי לתת תוצאה יותר מדויקת.
ביחס לכמה מפלגות, הנתונים רחוקים במעט מהסקרים, ויהיה מעניין לראות אם תחושת הציבור טובה ממדגמי הסוקרים. נכון לאמצע השבוע שעבר, המשתמשים ניבאו 33.8 מנדטים לליכוד, 20 לעבודה, 10.5 לש"ס, 10 לבית היהודי, 9 לתנועה, 4.7 למרצ ו-2 לעוצמה לישראל.
שתי הערות
1. ב-14 בדצמבר פרסמה מינה צמח סקר שלפיו קרובה מפלגת הישראלים לעבור את אחוז החסימה. המפלגה האלמונית זכתה לחשיפה גדולה בתקשורת. אגב כך נחשף הקשר בינה לבין חיים רמון, חביב "ידיעות אחרונות". מאז פורסמו 12 סקרים, שאף לא אחד מהם, לרבות הסקרים של מינה צמח עצמה, מצביע על תוצאה דומה לישראלים. בסקרי צמח גם ניתן, באופן עקבי, מספר המנדטים הנמוך ביותר לליכוד-ביתנו. שלשום ניתנו לליכוד בסקר צמח 33 מנדטים בלבד. אין להתעלם מכך שסקריה, המתפרסמים ב"ידיעות אחרונות", משקפים את הקו העוין של העיתון לנתניהו. הבחירות הקרובות יהיו מבחן לצמח: האם צדקה בהתעקשותה להנמיך ציפיות מהליכוד-ביתנו?
2. מפלגת עם שלם, שאיימה להיות הפתעת הבחירות, מתפוגגת לאיטה בסקרים. הפעם האחרונה שקיבלה 3 מנדטים בסקרים היתה ב-13.12, בסקר של רפי סמית. השבוע היא קיבלה מנדט אחד בממוצע. רשימתו האפורה של אמסלם, או אולי המסרים החוזרים על עצמם, כבר אינם מושכים את מצביעי המחאה. בשורות טובות לארץ חדשה.