12:59
אפילו לפיינשמקרים יצאה הטהרנות מהאף, יש גבול לכל התייפייפות. טהרנות היא עכשיו סוג של טרחנות, ויותר משנמאסו המושחתים - נמאסו הטהרנים. פה כתם, שם רבב, לא נורא: עד הבחירות זה יעבור. מסריח לא יגונה, כי הוא כשר; והדין לא ייקוב את ההר, כי כולם מושחתים. זה נתפס על חם, כי הוא אדם ישר, וזה הצליח לחמוק עד כה, כי הוא פתלתול.
פוליטיקה שימושית אינה עניין לאסטניסים ול"וייבערס פולניות". הבו לנו גרובער יונג, שלא רק את החום מסוגל לסבול, גם את הריח והטעם. ותמיד יימצאו לו מליצי יושר, כי פוליטיקה היא מקצוע, ולשרברב אין ברירה אלא ללכלך את הידיים בג'יפה.
בחירות 2013: כל הדיווחים, הסקרים והפרשנויות
גדעון סער. מתייצב לימין אריאל.
צילום: אוליבייה פיטוסי
אפילו רופאים מוכרחים לפעמים לתחוב את ידיהם אל תוך המעיים החסומים, ולגעת בסחי, שהוא תמיד אותו מאוס. מה זה משנה אם אכלת קוויאר או סביח, האצטומכה אינה מבחינה בלאו-הכי, והמוגמר הוא בדיוק אותו תוצר. שרצים הם כמו חיידקים, יש חיידקים שיפים לבריאות האדם, ויש שרצים שיפים להיגיינה הציבורית; הם מחסנים.
אפשר, אם כך, לערוק ולבגוד ולטנף ולמעול, להימכר ולהיקנות, ובלבד שנשארים על הגלגל וממשיכים להסתובב. ומי יטיף להם מוסר. מוסרנות היא כמו טהרנות, זו אף זו נבזות ונמאסות בעינינו. וייתכן, שטהרנות עודף גרועה משחיתות מדודה, ואין עוד טעם לחולל מהומה על כל פירור של זוהמה. האפור היום אפור מאוד.
ואף על פי כן, אולי כדאי לשמור בשארית הכוחות על איזושהי אמת מידה, בטרם ריקבוננו פנימה יכלה חלקה טובה ואחרונה. טור זה מתכבד להציע לשימוש קוראיו מבחן זכאות וחייבות פשוט: רווח צפוי והפסד משוער - אלה הם העקרונות לשיפוט. אם נמלט פלוני בעור שיניו - מפלגתו שוקעת או הוא עצמו טובע - יישפט לחומרה. אך אם עזב לאחר שנבחר, ולא משום שצר היה לו המקום ברשימה - יישפט לקולא; ייהנה מן הספק, לפחות.
במבחן הזה מקבל עמיר פרץ ציון "עובר" - לא הפסיד, אך גם לא הרוויח. ואילו ד"ר נחמן שי, לעומתו, מקבל ציון "נכשל". כמה קילומטרז' אפשר לעשות על קנקן מים קרים, שהוצע לנו לפני יותר מעשרים שנה. הוא הדין במאיר שטרית, ילד הפלא מיבנה, שאך כפשע היה בינו ובין ראשות רשימת הגמלאים. קשה לראות את הכנסת בלעדיו, ואותו קשה לראות בלעדיה. השניים האחרונים הם רק משל, ורבים הנמשלים לשנינה. ומעל כולם או מתחת - אביגדור ליברמן, שכל חשד נוסף רק פותח לו קלון הזדמנויות.
בלי אמת מידה כלשהי, בלי פרי עץ הדעת טוב ורע - איך נוכל לחנוך לנערים המחוננים, שלאחרונה קפצו אל ראש סולם ההישגים הבינלאומי; נחשון לא קפץ כמותם אל הים. הפוליטיקה, למרבה הצער, היא המחנכת הגדולה, כי אל הפוליטיקאים נשואות העיניים - מהם רואים וכן עושים.
גדעון סער היה ראשון המברכים את שר החוץ על הזדכותו מ"התיק הגדול", דווקא הוא. "מרמה והפרת אמונים" הן בעיניו "ספיח", עבירות חגביות שאותן מועכים בעקב.
מה למדת היום, ילד, בבית הספר? למדתי, שאם מרמים, ואם מסבנים את כל הכיתה - מקבלים ברכה משר החינוך. זה מה שלמדנו בשיעור על ערכים ו"כישורי חיים".
מה אתם למדים מדברי שר החינוך? הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
